מציאות כלכלית בגילאי 35-45 לעבר חופש כלכלי
כולנו מגיעים לשלב הזה – אותו רגע של שקט אחר הצהריים או בערב, כוס קפה ביד, למי שאוהבים, והמחשבות מתחילות לרוץ.
נדיר לעצור ולחשוב בימינו, אבל זה קורה כשהילדים כבר עצמאיים יותר, או כשאחד מהם מתקשר לבקש ללכת לחבר, ואנחנו מסכימים עוד לפני שסיים לדבר.
ואז, בראש שלנו, מתחילות לרוץ רשימות: מה השגנו עד עכשיו? איפה אנחנו נמצאים כלכלית? האם אנחנו בדרך הנכונה? ואיך יוצאים לחופש כלכלי?
מתעוררים על החיים
אנחנו בשנות ה-30 וה-40, עם 2-3 ילדים, נשואים או לא, מתקדמים מקצועית, רואים שההוצאות גדלות – אבל גם ההכנסות. חיים באיזון כלכלי (לא סכומים מטורפים), מנהלים תקציב חכם, ובדרך כלל גם מושקעים בשוק ההון – בין אם דרך קרנות הפנסיה, קרנות השתלמות או אפיקים אחרים.
אולי יש לנו דירה בבעלותנו, אולי אנחנו שוכרים ויש לנו נכס להשקעה, או שאולי הכסף שלנו מושקע בדרכים אחרות – ובכל מקרה, אנחנו מבינים שלא משאירים הון שוכב בבנק סתם כך.
תגדירו מטרות ויעדים, בלי זה לא תגיעו לשום מקום, או שתגיעו לכל מקום, אבל לא בהכרח למה שאתם רוצים
אבל מה עכשיו?
יש לי מה להגיד על זה, אבל לפני הכל –
🔹 אין כאן ייעוץ פיננסי אישי, רק רעיונות כלליים.
🔹 כל השקעה כרוכה בסיכון – תבחנו את ההתאמה אליכם בעזרת אנשי מקצוע.
🔹 אני מתכנן פיננסי, משקיע ויזם – אבל האחריות תמיד נשארת אצלכם.
איך מגיעים לחופש כלכלי ופרישה מוקדמת?
אחרי הסיכום הזה שעשיתם בראש, בטח עולות שאלות כמו:
- איך מגיעים לחופש כלכלי?
- מה זה בכלל חופש כלכלי?
- האם אפשר להגיע למצב שבו לא חייבים לעבוד עד גיל הפנסיה?
- איך דואגים לכך שהילדים יקבלו התחלה כלכלית טובה יותר?
- איך נכון לנהל כסף פנוי?
לכל אחד יש דרך שמתאימה לו, ואין נתיב כלכלי אחד שנכון לכולם.
גלו כיצד ניתן להגיע לעצמאות כלכלית
מה זה חופש כלכלי באמת?
בעיניי, חופש כלכלי זה מצב שבו יש לכם מקור הכנסה קבוע שמכסה את כל ההוצאות הבסיסיות שלכם – בלי שתצטרכו לעבוד בשביל זה.
אני קורא לזה "מחיר הלחם" – הסכום שמאפשר לכם ולמשפחתכם להתקיים, גם בלי עבודה אקטיבית. לכל אחד יש מחיר לחם שונה, ולחלקנו גם חצי חופש כלכלי יספיק.
יש מי שאוהבים לעבוד, רואים בכך משמעות וערך, ולכן יעדיפו פשוט לבנות רשת ביטחון כלכלית שתספק להם שקט נפשי.
האם חייבים לעבוד עד גיל הפנסיה?
זו שאלה של בחירה – ולכל בחירה יש מחיר.
ניגע בזה בהמשך.
איך מכינים את הילדים כלכלית לעתיד? השקעות לילדים
זה נושא קרוב לליבי.
כשהילדים שלי נולדו, החלטתי להכפיל את הסכום שהמדינה חוסכת להם – במקום לתת לו "להיבלע" בחשבון. המדינה מפרישה 200 ש"ח בחודש לכל ילד: קצבת ילדים + "חיסכון לכל ילד".
השקעה עבור הילדים בשוק ההון
אני הוספתי עוד 200 ש"ח לכל אחד, כך שסך החיסכון עמד על 400 ש"ח בחודש להשקעה ארוכת טווח. בגיל 10, הגדלתי את הסכום ל-600 ש"ח בחודש – כי עם הזמן, יכולת ההשתכרות שלי השתפרה.
הכסף הזה, מושקע בשוק ההון בצורה פאסיבית, כך שבגיל 21 כל ילד יגיע לכ-250,000 ש"ח.
מה קורה אז?
חינוך פיננסי לילדים באמצעות השקעות
הילד לומד לחסוך ולהשקיע, כי הוא שחקן פעיל בתהליך. ההון הראשוני הזה יכול לשמש לרכישת נכס להשקעה, עם מימון בנקאי מלא (מינוף מקסימלי).
דירה ללא מס, שכירות שמכסה את המשכנתא, והפרש קטן שאשלים לו אם צריך.
בגיל 27, הערך של הנכס עשוי להגיע ל-600,000 ש"ח.
אם ימשיך לחסוך, אני אמשיך להכפיל את החיסכון, כדי שבגיל 30 תהיה לו נקודת פתיחה של כ-700,000 ש"ח.
הכי חשוב? הידע שהוא רוכש מהתהליך יהיה שווה הרבה יותר מהכסף עצמו.
תשקיעו עבור הילדים הכי מקודם שאפשר, אל תחכו ל"יום אחד", הוא לא יגיע
איך מייצרים הכנסה פסיבית כחלק מחופש כלכלי?
כולנו יודעים שהכנסה מעבודה היא לא הדרך היחידה.
רוב האנשים רואים בדירות להשקעה פתרון – וזה אכן אפיק מצוין, אבל לא תמיד יוצר תזרים חיובי. ברוב המקרים, השכירות מכסה את המשכנתא, אבל לא משאירה הרבה רווחים בטווח הקצר. מצד שני, נכס שמייצר עליית ערך לאורך זמן, בשלב מסוים יכול להפוך להכנסה פסיבית משמעותית.
עוד מקורות הכנסה פסיבית
השקעה בשוק ההון – באמצעות קרן השקעות שיוצרת משיכות תקופתיות שמאפשרות הכנסה שוטפת.
לדוגמה, אם ההשקעות שלכם מניבות 5% תשואה שנתית, כדאי למשוך רק 3% לשנה, כדי לשמור על הקרן לטווח הארוך.
אפשר גם למצוא השקעות אלטרנטיביות שמספקות תשואה גבוהה יותר – אבל זה תלוי ברמת הסיכון שמתאימה לכם.
עוד על השקעות פסיביות קיראו כאן
השורה התחתונה
כדאי לחשב כמה הון עצמי נדרש כדי להגיע למצב שבו ההשקעות מממנות לכם את החיים.
אם אתם יודעים לייצר תשואה של 6-7% בשנה, ורוצים למשוך 4% מתוכה, כל 1 מיליון ש"ח שצברתם ייתן לכם כ-3,500 ש"ח הכנסה חודשית, לא לשכוח מיסים.
רוצים לדעת כמה הון צריך כדי לצאת לחופש כלכלי?
תגדירו את "מחיר הלחם" שלכם – וכך תדעו את יעד ההון שלכם.
חישוב כמה כסף צריך להיות מושקע כדי שנוכל לצאת לחופש כלכלי
כדי לחשב את הון החופש הכלכלי, נשתמש בכלל ה-4%, שקובע שאפשר למשוך 4% מהתיק בכל שנה בלי לשחוק את הקרן לאורך זמן.
כלומר, כדי לחשב את ההון הנדרש, נשתמש בנוסחה
נוסחת חישוב לכמה כסף צריך לצאת לחופש כלכלי
כמה כסף צריך לפי מחקר טריניטי כדי שנוכל לצאת לחופש כלכלי?
חשוב לזכור בחישוב לקראת יציאה לחופש כלכלי
- החישוב לא כולל מיסים – בפועל ייתכן צורך בהון גבוה יותר בהתאם לשיעור המס על ההכנסות.
- ניתן להפחית את הסכום אם יש הכנסות פסיביות נוספות (למשל פנסיה, השכרת נכסים, קצבאות וכו').
- השקעות עם תשואה גבוהה יותר (8-10%) עשויות לאפשר משיכה של 5% במקום 4%, מה שמקטין מעט את ההון הנדרש.
אז מה הצעד הבא שלכם לעבר חופש כלכלי?
- כמה שנים ייקח לכם להגיע ליעד?
- כמה תזרים חודשי אתם צריכים?
- איך משלבים השקעות חכמות עם תכנון פיננסי נכון?
- מי שחוסך, משקיע בשוק ההון, לא עוצר בגלל ירידות, משיג תוצאות מדהימות.
בסוף, הריבית דריבית תעשה את העבודה – וכשתגיעו לפנסיה, הרוב המוחלט של הכסף יהיה כסף שלא אתם הרווחתם – אלא הכסף שעבד בשבילכם.
כדי לדעת כמה כסף אתם צריכים לחופש כלכלי תגדירו מהו "מחיר הלחם" שלכם
כמה מילים על קרנות השתלמות ופנסיה כחלק מתכנון פיננסי הוליסטי
אם יש לכם קרן השתלמות – אל תגעו בה עד גיל 60.
מי שלא יפדה אותה לפני הזמן, יגיע לסכום פטור ממס של כ-2 מיליון ש"ח – כסף שהצטבר בעיקר מהפרשות המעסיק והריבית דריבית.
כלי נוסף הוא הפנסיה – שגם היא מתווספת לכל שאר המקורות בגיל המתאים.
לסיכום – הכול בידיים שלכם לצאת לחופש כלכלי
אם תתנהלו נכון, תחסכו ותשקיעו לאורך זמן, תוכלו להגיע לחופש כלכלי, להקטין את התלות בעבודה, ואפילו לצאת לפנסיה מוקדמת.
איך יוצאים חופש כלכלי? הכול אפשרי – זה רק עניין של תכנון נכון.
מקווה שהצלחתי להכניס לכם מחשבה כלכלית קדימה.
זה אולי נשמע מורכב – אבל בפועל, זה פשוט מתמטיקה.
בהצלחה!
