בשבועות האחרונים אני מקבל הרבה מאוד שאלות על האנטישמיות ביוון, האם אני מרגיש בנוח, האם זה מפחיד אותי, איך זה להסתובב ככה ומה עם הילדים שלנו? אחרי הכל אתם קוראים פה טור אישי, מחשבות מארגז החו"ל, על החיים שלנו ביוון.
רוצים לקרוא עוד ולהישאר מעודכנים?
הצטרפו לניוזלטר שלי!
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
השאלות לא מגיעות סתם ככה, נכון?
יש לא מעט כתבות ואיזכורים בתקשורת על אנטישמיות ומחאות נגד ישראל על אדמת יוון.
אז רגע לפני שאתן את הזווית שלי מפה אני רק רוצה לומר למי שלא שלא מודעים לכך: לתקשורת יש בגדול תפקיד אחד משמעותי: לייצר הכנסה. איך עושים את זה? בין היתר על ידי פרסומות. איך מקבלים כסף מפרסומות? מפרסמים שרוצים פרסום עם חשיפה גבוה בערוץ, ואיך משיגים רייטיניג גבוה עבור אותה החשיפה? נכון! מייצרים כותרות מפוצצות והנה לכם כסף!
מחאה אנטי ישראלית
נחזור ליוון
בשבועות האחרונים יש גל מחאה אנטי ישראלי שכולל בין היתר הפגנות מול אוניות, תקיפות פיזיות פגיעה ובבתי עסק.
ואגב, אולי גם תשמעו על מסעדה בסלוניקי שהבעלים הותקף, אבל השמועה המקומית אומרת שהוא לא שילם כסף לעובדים. הכל לכאורה, כי זה עדיין בחקירה.
נכון, זה קרה.
אבל…
זה היוצא מן הכלל.
הם חובבי ציון!
אני מרגיש בנוח לומר שהרב המכריע היווני אוהב ישראלים יותר מאשר שהישראלים אוהבים ישראלים.
יש אפילו חוק אנטי גזענות מאוד קשיח ביוון, בין היתר הפוליטיקאים מגנים בחריפות את ההתפרעויות האלו, המשטרה נלחמת באותם פורעים ביד חזקה.

תמונה מאחד האזורים המרכזיים בעיר
לא רק אנשים טובים
יש שיתוף פעולה רחב מאוד בין ישראל ליוון, כלכלי וביטחוני. היחסים הכלכליים נמצאים במגמת התרחבות, עם סחר דו-צדדי של כ־1.3 מיליארד דולר ב-2024 ושיתופי פעולה אסטרטגיים בתחומי האנרגיה, הביטחון והטכנולוגיה. המדינות מקדמות פרויקטים מרכזיים כמו חיבור החשמל התת-ימי EuroAsia Interconnector, פיתוח "מסלול חשמל ירוק" לאירופה, הקמת מרכז ההכשרה לטייסים ביוון בשיתוף אלביט, ומערכות AI לאיתור מוקדם של שריפות. השותפות נשענת על אינטרסים משותפים ומכוונת לצמיחה ארוכת טווח.
האם זה מונע את האירועים האלו? ממש לא. אבל צריך להסתכל על התמונה הגדולה ולא להתמקד בפרטים הקטנים.
ונחזור אלינו - דוגמאות מהחיים עצמם
אז אנחנו מתגוררים באזור סלוניקי ועם לא מעט חברים מקומיים פה, הדבר האחרון שמעניין אותם זה ה"ישראליות" יש להם את הצרות שלהם, קצת כמו אצלינו, כלכלה לא וואו, יוקר מחיה מטורף, מתיחות תמידית מול טורקיה, מהגרי עבודה מהבלקן והמזרח התיכון שמחפשים עבודה לוקחים למקומיים פרנסה - זה מפריע להם! לא הישראלים האלו עם המלחמות שלהם, זה לא מעניין אותם ואין הם כל כך מושג.
ועדיין… לפני כמה ימים עדי פרסמה פוסט בפייסבוק של כפר סמוך פה לעוזרת בית. היה מבול פניות, זוכרים? הם צריכים עבודה, אבל תגובה אחת היתה חריגה בנוף והביעה מחאה על היותנו ישראלים (ראו תמונה). לא איחרה לבוא מיד תגובה נוספת, תגובת נגד לאותה הגברת, ועם תמיכה לבבית בישראל.

אז כן, זה גל האנטישמיות שחווינו פה.
בכל מקום אנשים יעקמו את האף, ואנחנו? עדי כנראה תמשיך לקחת לי את חולצת היחידה לשיתוף פעולה של חיל האוויר (אין לי מושג איך היא הגיעה ליוון) ולטייל ברחוב עם הכלב, הלא פיננסי.
מוזמנים לכתוב לי עם שאלות ופידבקים.
דב נודל