הלוואה על חשבון קרן השתלמות, פוליסת חיסכון, פנסיה וגמל להשקעה הזמנויות וסיכונים

הזדמנויות וסיכונים בהלוואה
לשיתוף הכתבה

 1,014 צפיות

שמח לארח את אסף מליחי מתכנן פיננסי, בעל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני ומומחה לפתרונות פיננסים באמצעות מוצרי ביטוח וחיסכון ב"אסף פתרונות פיננסים", שכותב לנו על הלוואה על חשבון קרן השתלמות, פוליסת חיסכון, קופת גמל והסיכונים שבכך.
תוכלו לעקוב אחריו בפייסבוק, במייל ובאתר.

הלוואה על חשבון קרן השתלמות, יש דבר כזה?

האם לקחת הלוואה מקרן השתלמות/פוליסת חיסכון או אפילו הלוואה על חשבון קרן הפנסיה ולמנף לטובת השקעה נוספת בשוק ההון?
מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון משקיע, שמעוניין לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות או פוליסת חיסכון/גמל להשקעה לצורך מינוף? על הסיכונים והמשמעות של מינוף הלוואה, לטובת השקעות חדשות.

תוכן עניינים

הלוואה זה לא רק חוב, אלא גם אפשרות לצמיחה והתפתחות כלכלית

בשנה האחרונה יש זינוק בהלוואה על חשבון קרן השתלמות, וכן ממוצרי השקעה נזילים אחרים כמו פוליסות חיסכון, גמל להשקעה והלוואה על חשבון קרן הפנסיה. מדובר כאמור, בהלוואות בריבית זולה במיוחד, הנקבעת מריבית הפריים, של 1.1%-1.6% (פריים מינוס חצי עד פריים) לעומת 5%-7% ריבית בהלוואה מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי. ריביות אלו יהיו יוגדרו תחת ריבית לכל מטרה.

לקריאה נוספת

קרן השתלמות לשכירים

קרן השתלמות לעצמאים

איך לבחור קופת גמל להשקעה?

יש לכם הלוואה? כך תתמודדו עם עלית היריבית

במאמר הנוכחי, נתמקד במשמעות של לקיחת הלוואה על חשבון קרן השתלמות או ממוצרי השקעה דומים, כמו פוליסת חיסכון/גמל להשקעה, לטובת מינוף להשקעה נוספת. המטרה היא להבין האם זה כדאי ואיך עושים את זה נכון?

מה זה מינוף?

נתחיל בהבנת המושג מה זה מינוף. מינוף זה למעשה לקחת כסף באמצעות הלוואה, על חשבון קרן השתלמות לדוגמה, בריבית זולה, שתממן השקעה, שתניב לנו ריבית גבוהה יותר. הפער בין עלות ההלוואה לבין הרווח מההשקעה – זה המרכיב שצריך לעניין כל מי ששוקל למנף.

מה זה מינוף כסף?
מה זה מינוף כסף?

לדוגמא, אם יש לי אפשרות להלוואה בריבית של 3%, אין סיבה לקחת אותה לצורך השקעה, אם ההשקעה הזו תניב לי 4%. המרווח בין העלות של ההלוואה לבין הרווח מההשקעה צריך להיות לפחות 2%-3% ואף יותר כדי שיהיה צידוק למהלך והוא ישתלם עבורי.

"הפער בין עלות ההלוואה לבין הרווח מההשקעה – זה המרכיב שצריך לעניין כל מי ששוקל למנף"

ערבות להלוואה על חשבון קרן השתלמות

להלוואה שאנו לוקחים, יש ערבון שמשמש כביטחון על ההלוואה. במקרה של הלוואה מקרנות ההשתלמות ופוליסות החיסכון מדובר בסכום החיסכון הצבור, ואילו במקרה של משכנתה– הדירה היא הבטוחה, שכנגדה אנו מקבלים את ההלוואה.

הדוגמא הקלאסית והנפוצה ביותר למינוף היא כאמור, משכנתה. ההון העצמי הדרוש לדירה כיום הינו 25% לדירה ראשונה או 50% לדירה נוספת. ככל שלוקחים הלוואה גדולה יותר, ככה המינוף גדול יותר. בעסקת נדל"ן, בנוסף למינוף, יש לקחת בחשבון את עלויות נוספות כמו: מס רכישה, עורך דין מלווה, דמי תיווך, יועץ משכנתאות, שיפוץ וכו'. אלה עלויות שלוקחים בחשבון בתקציב ההשקעה והמימון לנכס. באופן דומה למינוף דרך משכנתה, גם במינוף דרך מכשירי החיסכון הפיננסי כמו קרן השתלמות, פוליסת חיסכון וקופת גמל להשקעה, יש עלויות נוספות צפויות וסיכונים שצריך לקחת בחשבון.

סיכון מול סיכוי – סיכונים בלקיחת הלוואה

לפני שצוללים לאפשרויות המינוף כמו שוק ההון או נדל"ן וכו', כדאי להכיר לפני את הסיכונים ואז לבחון האם אל מול הסיכונים הללו כדאי להשקיע או לא?

סיכונים בהלוואה על חשבון קרן השתלמות
סיכונים בהלוואה על חשבון קרן השתלמות

הסיכונים בהלוואה:

  1. סיכון הריבית: חשוב להבין שריבית הפריים היא ריבית משתנה בהתאם לעלייה בריבית בנק ישראל. לדוגמא: לקחתי היום הלוואה בריבית פריים מינוס חצי – שזה כיום כ-1.1% . אם ריבית בנק ישראל תעלה ל-2%-3% לעומת 0.1% כיום, עלות ההלוואה מתייקרת. לכן, פריים מינוס חצי היום (1.1%), יכול בהמשך לעלות ל-3.1%-4.1% ולא בטוח שבריביות האלו ההשקעה משתלמת.
    שוב, תלוי במה השקענו מנגד ומה הרווח שמייצרת ההשקעה הנוספת שלטובתה לקחנו את ההלוואה והחלטנו למנף. למעשה, מי שמינף מאז 2008, נהנה מריבית אפסית והתרחיש של עליית ריבית לא התממש. היום, אמנם ריבית בנק ישראל היא כיום 0.1%, אך ברקע יש עליית אינפלציה חדה בארה"ב (7%) שתשפיע גם על השוק הישראלי. כדי להתמודד עם אינפלציה, מעלים ריבית ואם זה יקרה בארה"ב – גם בנק ישראל ייאלץ ליישר קו עם מגמה של העלאות ריבית.
    עליית הריבית, תשפיע אמנם באופן יחסי רק על החזרי ההלוואה באותה נקודת זמן בה הריבית עלתה ולא רטרואקטיבית מתחילת המועד בו לקחנו את ההלוואה, אך עדיין צריך לקחת בחשבון תסריט ריאלי שהריבית יכולה לעלות בטווח הקצר לרמה של 2%-3% ותשחק לגמרי את הרווח שצפינו. לכן תבינו היטב מה יכולת התזרים שלכם, היעזרו בטבלת הוצאות והכנסות לנטר את התזרים ולייעל אותו.
  2. סיכון שהשוק יירד: ההלוואה כאמור, נלקחת על ידי החוסך מכספו שלו והיא למעשה משמשת כבטוחה להלוואה. הסיכונים שלוקחים בתי ההשקעות וחברות הביטוח במתן ההלוואות, מתומחרים על ידיהן באמצעות אחוז המימון שניתן לעמית מסכום החיסכון שלו. לפי התמחור של הסיכון, נקבע אחוז המימון בהלוואות במרבית הגופים על 80% מימון ממסלול כללי (סביב 45%-50% מניות) או עד 50% ממסלול מניות. לקריאה נוספת אודות מסלולי השקעה באפיקי חיסכון.
    לדוגמא: אם יש לי קרן השתלמות נזילה עם חיסכון של 100 אלף שקל, ההלוואה על חשבון קרן השתלמות שאני אקבל היא 50% ממסלול מניות או 80% ממסלול כללי – כלומר, הלוואה של עד 50 אלף שקל ממסלול מניות ועד 80 אלף שקל ממסלול כללי. כאשר לוקחים הלוואה, צריך להבין שדברים יכולים להשתבש, וכל התסריטים היפים שבנינו באקסל, יתנפצו לנו במציאות ונצטרך גם לפרוע את ההלוואה ולהחזיר את הכסף שלקחנו בתום התקופה. לכן, כדאי להבין מה קורה בתרחיש הקיצון בהשקעה.
    במקרה קיצון שהבורסה יורדת בחדות בעשרות אחוזים, כפי שקרה למשל במרץ 2020 – לשיעור המימון שניתן כנגד ההלוואה יש משמעות ולא בהכרח לטובה עבור מי שלקח את ההלוואה. כלומר, אם לקחתי הלוואה במסלול כללי והקופה ירדה ב-20% – מאותה נקודה ירידות נוספות יובילו להלוואה שלקחתי לרדת מתחת לרף הביטחונות שנקבע. מה קורה במקרה כזה? בדר"כ החברה, יכולה לפי הסכם ההלוואה לבקש מהלווה להכניס את היד לכיס ולהוסיף כספים לקופה. כך קרה עם חברת "כלל" בתחילת תקופת הקורונה, ששלחה מכתבים לעיתים שנטלו הלוואות בדרישה להשלים את הפער שנוצר כתוצאה מהירידות. הכסף, שצריך להשלים הלקוח נלקח מהכיס שלו. באותו החודש ירדו הביטחונות והלקוח היה צריך להשלים את הפער. הבעיה שרוב נוטלי ההלוואות, לא טורחים כלל לקרוא את הסכם ההלוואה ולא נערכים לתרחיש קיצון של ירידות. בתרחיש כזה, בדיוק כמו בבנק יש פיגור על ההלוואה ויוצאות 2 התראות פיגור – הראשונה אחרי 3 חודשים והשנייה אחרי 3 חודשים נוספים. בהנחה והעמית לא השלים את הביטחונות להלוואה – מתחיל תהליך משפטי שכולל הוצאה לפועל כנגד העמית – מצב לא נעים למי שאין לו אפשרות להשלים את הקיזוזים בקופה.
  3. סיכון שההשקעה הממונפת לא תניב רווחים כמו שצפינו – בצד השני של ההלוואה על חשבון קרן ההשתלמות שלכם, יש את הסיכון של ההשקעה שלטובתה, מינפנו את הכספים – לא תניב את התשואות/רווחים אותם צפינו. אפשרויות המינוף הנפוצות הן נדל"ן להשקעה בישראל, וחברתה מעבר לגבול, נדל"ן להשקעה בחו"ל, השקעה בשוק ההון והשקעה בנכסים אלטרנטיביים. אותן השקעות אלטרנטיביות יהיו בין היתר כמו קרנות חוב, הלוואות חברתית (טריא, בלנדר וכו'). מהתשואה של ההשקעה, צריך כמובן לקזז את עלויות הלוואה, דמי ניהול וכו'. כמו כן להתייחס גם למיסוי ולהבין מה פוטנציאל הרווח שלנו בניכוי העלויות. ראו כיצד לחשב זאת על פי תשואה על ההון – CASH ON CASH, תוכלו להוריד מפה גם מחשבון פשוט.
    כלומר, אם נרוויח 6% נטו, ונשלם על ההלוואה 2-3% על ההלוואה – האם ההפרש מצדיק את הסיכון שלקחנו?
    לא תמיד התשובה הזו גורפת, ולכן חשוב לקחת מרווח ביטחון. אם הסיכון שבהלוואה, לא מייצר מנגד לפחות 4%-5%, צריך לבחון האם שווה להיכנס לזה ולקחת את הסיכון. כדי לבחון זאת, צריך להבין מהי נקודת האיזון בהשקעה? כלומר, להבין מהי התשואה המינימלית שצריך להשיג כדי שהמינוף ישתלם.
    לדוגמא: נניח והרווחנו 4% בהשקעה הנוספת, נוריד מס רווח על הרווחים של 25% נותרנו עם 3%. נקזז דמי ניהול של 0.7% והלוואה בריבית פריים של 1.6% וכבר נותרנו עם 0.7%. מעט מאד רווח ביחס לסיכונים של ירידה בשווקים ועליית ריבית. לא בהכרח צעד רווחי במיוחד.
  4. סיכונים בלתי צפויים (פיטורים מעבודה, מחלה וכו') – החיים הם בלתי צפויים ולכן מלבד הסיכונים החיצוניים כמו ריבית וביצועי שוק ההון – יש גם את הסיכונים למצבים שלא יאפשרו לנו לפרוע את ההלוואה כמו פיטורים מהעבודה, תאונה, מחלה וכו'. לכן, אם כבר למנף, אז לוודא שיש אפשרות לפרוע את ההלוואה במקרי הקיצון הללו.

ניהול סיכונים בהלוואה

לקחתם הלוואה על חשבון קרן השתלמות? איך ניתן להקטין את הסיכון?

שם המשחק הוא גיוון השקעה ולקחת מרווח ביטחון בהשקעה. ולכן, חשוב למנף דרך השקעה שאינה מושפעת בהכרח משוק ההון כמו נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות שחשופות פחות לשוק ההון. הבעיה שקשה מאד למצוא עסקאות מעניינות כאלו בסיכון נמוך וצריך מומחיות בהבנה של ההשקעה והסיכונים.


לעומת זאת, לקחת הלוואה מכספי חיסכון שמושקעים בשוק ההון ולמנף אותם שוב לשוק ההון – זה מהלך מסוכן שמסתמך על תסריט אחד – עלייה בשווקים. אם למשל, לקחנו הלוואה על פני 5-7 שנים, במקרה של ירידה שנתית חדה בשנה בודדת – הסיכון הוא עצום והמשקיע יכול למחוק את כל ההון העצמי שלו.

צמצום סיכון בהלוואה על חשבון קרן השתלמות
צמצום סיכון בהלוואה על חשבון קרן השתלמות

מינוף כפול בשוק ההון – דוגמה להמחשה

כדי להמחיש את הסיכון ניקח את דוגמת הקיצון של ירידה חדה של 40% בשוק המניות.
לדוגמא: אם יש לי 500 אלף שקל בקרן השתלמות נזילה, ולקחתי הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות של 80% מהמסלול הכללי שמושקע בכ-50% מניות. סכום ההלוואה המירבי על קרן ההשתלמות שניתן לקחת הינו 400 אלף שקל ונניח שהריבית היא פריים מינוס חצי (1.1%) כיום.
חשוב להבין, שבמקרה כזה, סכום ההלוואה אינו מקוזז מיתרת החיסכון. כלומר, המשמעות היא שהתשואה/רווח של קרן ההשתלמות חלה על כל הסכום בקופה 500 אלף שקל. על סכום זה נגבים גם דמי הניהול.
מנגד, ההון העצמי האמיתי של נוטל ההלוואה הוא 100 אלף שקל בלבד, כלומר ההון העצמי הוא היתרה שנובעת מסכום החיסכון שבקופה, בניכוי סכום ההלוואה שנטל העמית בקרן. בתסריט של ירידה חדה של 40% בשוק ההון, קרן ההשתלמות במסלול כללי (סביב 50% מניות), עשויה לרדת בכ-20% משוויה. 20% מסכום החיסכון הוא כאמור 100 אלף שקל – ובמקרה הזה 100% מההון העצמי של החוסך בקרן ההשתלמות נמחק!
יתרת הקרן תפחת כאמור ל-400 אלף שקל וכל ירידה נוספת, תחייב את העמית בקרן, להזרים כסף לקופה כנגד ההלוואה.יש כאלו שאף מגדילים את הסיכון עוד יותר ומעבירים לאחר נטילת ההלוואה את מסלול ההשקעה למניות וגם את ההשקעה הנוספת משקיעים במניות – מתכון לאסון, אם אין הון עצמי לכסות את ה"בור" שייווצר במקרה של ירידות!


לכן, השקעה מסוג זה היא ספקולציה, שמתאימה לחובבי הסיכון המוגבר. המינוף, באופן טבעי מגדיל את האפשרות לסיכוי בדמות התשואה, מאידך הוא מגדיל דרמטית את הסיכון וזה לא מתאים למשקיע הממוצע חסר הניסיון.

מינוף כפול בשוק ההון מתאים לחובבי הסיכון המוגבר
מינוף כפול בשוק ההון מתאים לחובבי הסיכון המוגבר

הלוואה על חשבון קרן השתלמות והשקעה בשוק ההון – עד מתי?

בהקשר של שוק ההון, חשוב להדגיש אנקדוטה לקראת סיום: אף אחד באמת לא יודע מתי שוק ההון ייפול. לא ניתן לתזמן את השוק. השוק יכול לשייט במחירים מנופחים במשך שנים, כל עוד אין אלטרנטיבה אמיתית לכסף כמו ריבית של 3%-4% מובטחת בפיקדון, שתסיט כספים ממניות לפיקדונות ואגרות חוב. ב-2018, אלן גרינספאן, שהיה נגיד הפדרל ריזרב אמר ששוק המניות הוא בועה והמחירים גבוהים, מי שהקשיב בזמנו לגרינספאן הפסיד 3 שנים של עליות חדות עם ירידה חדה ב-2020 שממנה השוק התאושש מהר מאד. אז, להשקיע לאורך זמן בשוק ההון זה הדבר הנכון, אך חישבו היטב האם לקחת הלוואה על חשבון קרן השתלמות או הלוואה על חשבון הפנסיה שלכם ולהשקיע שוב בשוק ההון כיום זה הדבר הנכון?


אז מה לכל הרוחות עושים עם הלוואה על חשבון קרן השתלמות?

בשורה התחתונה, למנף, כלומר לקחת הלוואה בין היתר על חשבון קרן ההשתלמות, זו פעולה שיש בה אפשרות לצמיחה פיננסית. מנגד, חייבים להכיר את כל הסיכונים ולקחת בחשבון שצריך לקחת בחשבון גם תסריטי קיצון, למקרה שהדברים פחות יסתדרו כפו שצפינו. המאמר מיועד לפתוח את הראש לאפשרות לצמיחה באמצעות מינוף של כסף זול. מנגד, גם להזהיר את המשקיעים שפחות מנוסים ולשקף עבורם את הסיכונים במצבי הקיצון, כדי שיקבלו החלטות מינוף מושכלות ויימנעו מסיכונים לא רצויים.
במינוף חשוב לשמור על גיוון השקעה על מנת להקטין את הסיכון ולכן לא מומלץ למנף כספים בעת הנוכחית משוק ההון לשוק ההון, ואם כבר למנף אז לבחור אפיקי השקעה פחות קורלטיביים, כלומר עם מתאם נמוך לשוק ההון כמו נדל"ן וגם שם לבחון היטב את העסקה יחד עם איש מקצוע.
כמובן, שיהיו מי שיאמרו שאין סיבה לחשש, ש"השוק ברזל" ולאורך זמן רק עולה, אך כמי שחווה תקופות אחרות בשווקים כמו במפולת של 2008 העצה שלי היא כזו – אם אתה נכסים לים בגאות, תדאגו שיהיה לכם בגד ים בשפל. כלומר, מינוף בעת הזו משוק ההון והשקעה בשוק ההון היא מסוכנת במיוחד ומתאימה, רק למי שמבין את הסיכונים ויש לו יכולת תזרימית להתמודד עם מצבי הקיצון של הסיכונים האפשריים (עליית ריבית חדה, נפילות בבורסה וכו'). תלוי את מי שואלים… בשורה התחתונה, אל תהיו פסימיים מידי, אך גם לא אופטימיים מידיי. תהיו ריאליים ותמנפו בתבונה!

המידע, אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לפעולה כלשהי במוצר פנסיוני, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני, בידי בעל רישיון, המתחשב בנתונים ובצרכים הפרטניים של כל אדם.


לשיתוף הכתבה

מאמרים מומלצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פייסבוק חתול פיננסילהצטרפות לקבוצת הפייסבוק – חתול פיננסיפייסבוק חתול פיננסי