פרק 44 - פרופסור דן אריאלי - האמת על האושר: איך לנצח את העובדה שהמוח שלנו לא מותאם להתמודד עם כסף

דן אריאלי על כלכלה התנהגותית, חינוך פיננסי לילדים וטעויות שעולות לנו ביוקר

700-800 מיליון דולר בשנה מושקעים בארה"ב בקורסים לאוריינות פיננסית - והתוצאות בשינוי התנהגותי? "מאוד עלובות", אומר פרופ' דן אריאלי. בפרק הזה ישבתי עם אריאלי - מומחה עולמי לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק - לשיחה שנוגעת בנקודות שכל הורה, כל חוסך וכל משקיע צריך לשמוע. למה קשה לחסוך כסף גם כשיודעים שצריך? איך ללמד ילדים על כסף בלי קורסים יקרים? מעלות אלטרנטיבית ועד דמי כיס, משיטת המעטפות ועד הכוח של ריבית דריבית - הפרק הזה מלא בתובנות שאפשר ליישם כבר היום.

מי צריך לשמוע את הפרק הזה?

אם אתם הורים שרוצים ללמד את הילדים שלכם איך ללמד ילדים על כסף בלי להרגיש שאתם מטיפים, הפרק הזה בשבילכם. אם אתם תוהים למה קשה לחסוך כסף גם כשהמשכורת לא רעה, אריאלי נותן לזה הסבר מדעי ופתרונות מעשיים. ואם אתם משקיעים שרוצים להבין למה אתם עושים טעויות חוזרות - כלכלה התנהגותית היא המפתח. בקיצור: כל מי שעובד קשה על הכסף שלו ומרגיש שמשהו לא מסתדר.

אני דב נודל, מומחה להשקעות, חיסכון וניהול כלכלה בצורה קלילה ומהנה בחתול פיננסי, ובפרק הזה אני מארח את פרופ' דן אריאלי. אני מודה, זה היה פרק מרגש במיוחד עבורי - באמת חושב שזה אחד הפרקים שיכולים להפיל פה המון אסימונים, להורים, לילדים, ואגב לא רק.

מי זה דן אריאלי ולמה כלכלה התנהגותית חשובה לכולנו?

פרופ' דן אריאלי הוא פרופסור לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית באוניברסיטת דיוק בארה"ב. מה שמעניין אותו, כפי שהוא מתאר, זה "שינוי התנהגותי - איך אנחנו מתנהגים, איך היינו רוצים להתנהג, מה ההבדלים ולמה הם נוצרו".

הנקודה המרכזית שאריאלי העלה כבר בתחילת השיחה שלנו היא פשוטה אבל עוצמתית: המוח שלנו לא התפתח בסביבה שדרשה ממנו להתמודד עם כסף. מבחינה אבולוציונית, הכלים הטבעיים שלנו נועדו לצוד, לברוח מנמרים ולנהל יחסי אמון בקבוצה קטנה. אין לנו כלי מולד לחשוב על ריבית דריבית, על פנסיה ל-30 שנה קדימה, או על ההשלכות של כרטיס אשראי. ולכן, כפי שאריאלי הסביר לי, אנחנו צריכים להכיר בכך שאנחנו עושים טעויות - ולבנות מערכות שעוזרות לנו להתגבר עליהן.

עלות אלטרנטיבית: הבסיס לכל החלטה כלכלית נכונה

אחד המושגים המרכזיים בשיחה שלנו הוא עלות אלטרנטיבית - הרעיון שכל שקל שאני מוציא על דבר אחד, הוא שקל שאני לא יכול להוציא על משהו אחר. נשמע פשוט? אריאלי הסביר למה זה בכלל לא פשוט ליישם. "אם הייתי נותן לך כל בוקר 100 שקלים במזומן, היית מאוד מבין את העלות החלופית", הוא אמר לי. "היית אומר - אם אני אוכל ארוחת בוקר גדולה, לא נשאר לי כסף לארוחת צהריים." שאלתי אותו איפה זה הולך לאיבוד - בגלל כרטיסי האשראי? כי זה לא מוחשי, אין לנו את המטבע ביד? והוא הסכים: בעולם של כרטיסי אשראי, משכנתאות והוראות קבע, הקשר בין הוצאה אחת לאחרת פשוט הולך לאיבוד.

רוצים להבין כמה באמת עולה לכם כל הוצאה קטנה לאורך זמן? תפתיעו את עצמכם ותבדקו. ההפתעה מובטחת.

אני תמיד אוהב לקחת את הדברים לחיים עצמם, אז סיפרתי לדן על הבניין הקודם שגרתי בו. יכולתי לדעת בדיוק מתי עונת החלפת הרכבים. אחד מחליף רכב, ואז החניה הופכת לתערוכה - כל אחד משווה ומעלה, משווה ומעלה. נגמר הסבב, מתחיל סבב חדש. ולרובם לא היה באמת את האמצעים לעשות את זה בצורה חכמה. זו בדיוק עלות אלטרנטיבית בפעולה - כשאתה רואה מה השכנים קונים, אתה לא רואה על מה הם ויתרו.

אריאלי הציע טריק פרקטי שאהבתי: לחשוב על כמה דברים שמשמחים אותנו באמת - סרט עם בת הזוג, בקבוק יין טוב, ארוחה במסעדה - ולהשתמש בהם כ"מדד". כשמגיע פיתוי חדש, לשאול: האם זה באמת ישמח אותי יותר מהדברים שאני כבר יודע שאני אוהב? במקום לשפוט כל הוצאה בפני עצמה, ליצור השוואה פנימית שעוזרת לקבל החלטות טובות יותר. בדקו בעצמכם עם מחשבון ריבית דריבית כמה 50 שקלים בשבוע שווים בעוד 20 שנה.

שיטת המעטפות: ניהול תקציב בלי להתייאש

אריאלי דיבר על שיטת המעטפות - שיטה שבה מחלקים את הכסף לקטגוריות פיזיות (או דיגיטליות). אבל הוא הוסיף נקודה שהפתיעה אותי: הוא לא ממליץ לפרט יותר מדי. במקום ליצור סעיף לקפה, סעיף לחולצות וסעיף לבילויים, הוא מציע קטגוריה אחת רחבה לכל הדברים שאפשר לחיות בלעדיהם - "ההוצאות שבא לי". קפה, חולצה חדשה, ארוחה בחוץ - כולם נכנסים לאותה מעטפה.

הטריק המעשי שלו: לקחת כרטיס אשראי נפרד רק להוצאות מסוג "בא לי", ולהגדיר לו תקרה חודשית. ככה אפשר לעקוב בלי לספור כל קפה. אריאלי גם הזכיר שכרטיסי prepaid (נטענים) עובדים טוב יותר מבחינה פסיכולוגית, כי הם "יורדים למטה" - ואנשים מתנהגים טוב יותר כשהם רואים את היתרה מתקרבת לאפס. זה בדיוק ההפך מכרטיס אשראי רגיל שהחוב בו "עולה למעלה" ומרגיש מופשט.

הוצאות שחייבים מול הוצאות שבא לי - לפי דן אריאלי

כמו שאריאלי הסביר לי: "אל תעשו תקציב על הוצאות שאתם חייבים - אין מה לעשות איתן. תתמקדו רק בהוצאות שתחת שליטתכם. קפה? אפשר בלי. חולצה חדשה? אתה לא עומד בלי חולצות בארון. אתה אומר בא לי משהו חדש, וזה בסדר - אבל תדע שזה יוצא מהמעטפה." הזירה שבה אנחנו יכולים באמת לשפר היא דווקא בהוצאות הרכות האלה, אלה שאפשר לוותר עליהן או לצמצם.

למה ריבית דריבית היא המושג הפיננסי שאנחנו פשוט לא מסוגלים להבין

חיברתי את השיחה לעולם הפנסיוני בכוונה. אנשים אומרים לי כל הזמן "הפנסיה זה רחוק, אני לא רוצה להתעסק עם זה עכשיו, זה לזקנים". ואני חושב שבחשיבה הזאת יש טעות גדולה. אריאלי, שחזר מאוסטרליה שבה נפגש עם אנשי ממשלה על תוכנית הפנסיה המקומית (Superannuation), חיזק את זה בגדול: "אנחנו לא מבינים ריבית דריבית. גם אם מסתכלים על גרפים ומספרים ומתמטיקה - זה לא חודר." זו לא בעיה של אינטליגנציה, אלא של אופן שבו המוח שלנו עובד. אנחנו פשוט לא בנויים לחשוב בצורה אקספוננציאלית.

בפועל, מה שזה אומר הוא שהיתרון של שנת חיסכון בין גיל 30 ל-40 הוא הרבה יותר גדול משנת חיסכון בין גיל 50 ל-60 - אבל אנחנו לא מרגישים את זה באופן אינטואיטיבי. אריאלי לא מצפה מאנשים לפתח אינטואיציה לריבית דריבית. במקום זה, הוא אומר שצריך לשבת פעם בשנה, להבין את המספרים, לקבל החלטה אסטרטגית על אחוז החיסכון - וליצור הוראת קבע אוטומטית שתבצע את ההחלטה בלי שנצטרך לחשוב על זה כל חודש מחדש. כמו שהוא ניסח את זה: "לא לחכות לסוף החודש להגיד כמה נשאר - להגדיר מראש כמה יורד, ולתת לזה לקרות לבד."

אם עדיין לא בדקתם כמה הכסף שלכם יכול לצמוח - זה הרגע. הכניסו את המספרים שלכם. ההפתעה מובטחת.

נסו את מחשבון התשואה וריבית דריבית שלנו ותראו בעצמכם למה להתחיל מוקדם זה כל כך קריטי.

עכשיו מול אחר כך: המלחמה שמפסידים בלי אסטרטגיה

רציתי להתגר את דן קצת. אמרתי לו: "בוא לא נסתכל על חמוצים מול קפה - בגלל שזה גם פודקאסט פיננסי, אנחנו גם רוצים להשקיע עבור העתיד. כל שקל שאני יכול לחסוך היום, אני יכול להשקיע אותו מחר בשוק ההון כדי שהוא יצמח לי בעוד 20 שנה. זה לא רק חלופה בין מוצרים בהווה - זה האני העכשווי שלי מול האני העתידי שלי. כמה אני לוקח ממנו כדי לחיות היום?" זה המתח שמלווה את כולנו, ואני מרגיש את זה על עצמי.

אריאלי חילק את ההחלטות הכלכליות שלנו לשני סוגים: "עכשיו מול אחר כך" (חיסכון) ו"על מה עכשיו" (הוצאות). בשני המקרים, העולם עובד נגדנו. מצד אחד, הפיתויים לצרוך עכשיו הם אינסופיים. מצד שני, אף אחד לא מתגמל אותנו על חיסכון. "העולם מתגמל אותנו על הוצאות", אמר לי אריאלי. "קנית לילדים כדור - הם שמחים. שמת כסף בצד לפנסיה - אף אחד לא מוחא כפיים."

ואז הוא נתן דוגמה שממש עשתה לי קליק: "אתה הולך עם רשימת קניות לסופר. יש לך תוכנית. אבל גם לסופר יש תוכנית - והתוכנית של הסופר היא לא התוכנית שלך. הוא שולט מה תראה בגובה העין וביציאה." אני מודה, לא חשבתי על זה ככה - וזה בדיוק הנקודה. העולם בנוי כדי לגרום לנו להוציא יותר. אריאלי גם סיפר על סדרת ניסויים שבהם הראו לאנשים תמונות של עצמם מזדקנים - וביקשו מהם להחליט כמה לחסוך לפנסיה. כשאנשים ראו את ה"אני העתידי" שלהם, הם הסכימו לחסוך יותר. הבעיה? אנחנו לא מסתכלים על ה"אני העתידי" ביום-יום. שאלתי אותו "איך בכל זאת אפשר? אני יודע שזה קשה, זה מאוד קשה." והוא לא התחמק - הודה שאי אפשר לנצח את זה, אבל אפשר מאוד לשפר.

הפתרון שלו דו-שלבי. ראשית, ליצור אסטרטגיה פעם בשנה - לא לקבל החלטות חיסכון כל יום מחדש. להחליט על אחוז, להגדיר הוראת קבע, ולשכוח מזה עד הבדיקה השנתית הבאה. שנית, ליצור תחושת הצלחה מהחיסכון. כי בעולם הכלכלי, כפי שאריאלי תיאר, אין "כל הכבוד". אף מערכת לא אומרת לך שאתה מצליח. אתה חוסך חודש אחרי חודש, ואף אחד לא מוחא כפיים. הילדים רואים שקנית להם כדור, אבל הם לא רואים שהפקדת לפנסיה.

לכן אריאלי מציע לייצר חגיגה מהחיסכון - ממש. "כשאנשים משלמים כל 10% מהמשכנתא, הם צריכים לעשות מסיבה", הוא אמר. לא אולם אירועים, אבל משהו שאומר: הצלחנו להגיע לשלב הזה, כל הכבוד. לעשות טבלה של צ'קים - החודש הפקדתי 250 שקלים לפה, 1,000 לפה, 200 לחשבון הילדים - ולשים אותה על המקרר. שבן או בת הזוג יראו, שהילדים יראו, שגם החברים שבאים לבקר ישימו לב. "אם חשבון החיסכון שלך היה אומר לך כל הכבוד, כבר 20 חודשים ברציפות אתה חוסך את מה שאמרת - תחשבו כמה זה היה משנה."

500 דולר, חוב של 15,000 - מה עדיף לעשות?

אריאלי סיפר לי על ניסוי מרתק שממחיש את הכוח של מוטיבציה בהתנהלות כלכלית. קחו אדם מאוד עני בארצות הברית, שחייב 15,000 דולר ופתאום יש לו 500 דולר. מה עדיף - לשלם חלק מהחוב, או לפתוח חשבון חיסכון? מבחינה כלכלית טהורה, התשובה ברורה: להחזיר חוב, כי הריבית על החוב גבוהה יותר מהריבית על חיסכון.

אבל מה שהמחקר מראה הוא הפוך לחלוטין. כשלאנשים אין שום חיסכון ויש להם רק חובות, הם מרגישים כל כך רע עם עצמם שקשה להם לייצר מוטיבציה להמשיך להילחם. אתה פותח לאנשים חשבון חיסכון עם 500 דולר, ופתאום הם אומרים: "אני מסוגל. הנה, יש לי כבר חשבון חיסכון. עברתי למשהו אחר." התחושה הזו של התקדמות משנה את כל ההתנהגות. "חיסכון זה מרתון של כל החיים בלי אף פעם להגיע למטרה", אמר אריאלי, "ואנשים צריכים להרגיש שהם מצליחים בדרך - אחרת הם פשוט מוותרים." הדבר הזה נשאר איתי עוד הרבה אחרי ההקלטה.

דמי כיס לילדים: הכלי החינוכי הכי חזק שיש

אריאלי בעד דמי כיס, וזה לא מובן מאליו. הוא הסביר שהסיבה האמיתית לתת דמי כיס היא לא שקט נפשי להורים, אלא כלי חינוכי. "אני רוצה שילדים יחשבו על מה הם באמת רוצים, ועל מה הם מוכנים לוותר. ואני רוצה שהם יתחילו להתאמן בין עכשיו מול אחר כך." הוא גם אמר משהו שמפתיע הורים רבים: "אני רוצה שילדים יטעו. אני מעדיף שהם יעשו טעויות קטנות כשהם קטנים, ולא טעויות גדולות כשהם גדולים."

איך עושים את זה נכון? אריאלי המליץ על כמה עקרונות. ראשית, לבקש מהילדים להגדיר מראש על מה הם רוצים להוציא ועל מה לא. שנית, לכלול מטרות חיסכון לטווח ארוך בתוך דמי הכיס - למשל, לחסוך לאופניים או לגיימבוי הבא. ושלישית, לדבר על זה - לעשות שיחה תקופתית על איך הכסף הולך, מה עבד ומה לא. ואני מסכים עם זה מכל הלב. אני גם בגישה שזה הכסף שלהם. אם הבאתי להם דמי כיס - שיוציאו על מה שהם רוצים. אני אמרוט שערות ואדפוק את הראש בקיר, אבל אני לא אגיד להם אל תקנו את השטויות האלה במשחקי מחשב. לי זה שטויות, להם זה מאוד קריטי. ואריאלי חיזק: "אם אנחנו נותנים לילדים דמי כיס ולא נותנים להם לטעות - בעצם לא עשינו את הפעילות שלנו."

חינוך פיננסי: למה קורסים לא עובדים ומה כן

אריאלי חלק איתי תובנה מפתיעה על מחקר מסוג meta-analysis שבחן את כל המחקרים שנעשו על קורסים באוריינות פיננסית. בארצות הברית משקיעים 700-800 מיליון דולר בשנה בקורסים כאלה - והתוצאות בשינוי התנהגותי בפועל "מאוד עלובות". למה? כי ידע לבד לא משנה התנהגות. "כמו שרק ידע לא עוזר לאנשים לאכול יותר טוב או לישון יותר טוב - רק ידע לא מספיק."

מה כן עובד? דווקא מה שמגיע מהבית. המחקרים מראים שההתנהלות הפיננסית שילדים לומדים בבית משפיעה הרבה יותר מכל קורס. לכן, אריאלי חושב שמשרד החינוך, במקום לבנות עוד קורס תיאורטי, צריך לעזור להורים להשתמש בדמי כיס ככלי חינוכי מעשי. הוא השתמש במטאפורה שנשארה איתי: "דמי כיס הם גלגלי העזר של התנהלות פיננסית". כמו שילד לומד לרכב על אופניים עם גלגלי עזר לפני שהוא רוכב לבד, ככה ילד צריך להתאמן על החלטות כספיות קטנות - עם ליווי של ההורים - לפני שהוא נכנס לעולם האמיתי של משכנתאות וכרטיסי אשראי. "אם משרד החינוך היה בא עם דרך מעשית לעזור להורים לחשוב על דמי כיס", אמר אריאלי, "היינו באמת יכולים ליצור דור שהתנהג יותר טוב כלכלית מאיתנו."

רוצים כלים פרקטיים לחינוך הפיננסי של הילדים? הכנו עבורכם את כל מה שצריך במקום אחד.

תמצאו את הכל במדריך לחינוך פיננסי לילדים - כולל שיטות, גילאים מומלצים וטעויות נפוצות.

כסף ואושר: למה אנחנו לא מומחים בלהוציא כסף נכון

לקראת סוף השיחה שלנו, אריאלי העלה נקודה שמעטים מדברים עליה: אנחנו לא באמת יודעים איך להוציא כסף בצורה שתקנה לנו את מירב האושר. האם חופשה יקרה באיסלנד תשמח אותנו יותר משבוע בכנרת? האם מסעדה יקרה פעם בחודש עדיפה על מסעדה זולה פלוס שני בקבוקי יין בבית? אריאלי טען שאנחנו מניחים הנחות לגבי מה ישמח אותנו - בלי באמת לבדוק.

ההמלצה שלו: להתנסות. לנסות חודש בלי הוצאה מסוימת, ולראות אם זה באמת משנה את איכות החיים. "אם נסכים שאנחנו באמת לא בטוחים, בואו ננסה", הוא אמר. "לא בהכרח להוציא פחות - אבל להוציא יותר טוב."

ואני אגיד לכם משהו - הנקודה הזאת של אריאלי היא מה שהכי נשאר איתי מהשיחה. אנחנו כל כך עסוקים בשאלה "כמה לחסוך" שאנחנו שוכחים לשאול "האם אני בכלל מוציא נכון?" אני לקחתי את זה הביתה. עשיתי ניסוי - חודש בלי קניות אונליין שלא תוכננו מראש. ותופתעו, כמעט לא הרגשתי את זה. זו תובנה שהפכה לי את השיחה הפיננסית מ"מה לחסוך" ל"מה באמת שווה להוציא" - וזו שיחה הרבה יותר מעניינת.

סיכום: שלושה דברים שלקחתי מהשיחה עם אריאלי

1. לקבוע ישיבה פיננסית שנתית - פעם בשנה, לשבת ולהחליט על אחוז החיסכון. לא לחשוב על זה כל יום, אלא ליצור אסטרטגיה ותוכנית ניהול תקציב שרצה לבד.
2. להפריד את ההוצאות "שבא לי" - לפתוח כרטיס אשראי נפרד או כרטיס נטען רק להוצאות שאפשר לחיות בלעדיהן, ולהגדיר תקרה.
3. להתחיל לתת דמי כיס כמו שצריך - לא כדי לקנות שקט, אלא ככלי חינוכי. לשאול את הילדים מה הם רוצים, לעזור להם לחסוך למטרה, ולתת להם לטעות.

הפרק הזה עם פרופ' דן אריאלי הוא תזכורת שהתנהלות כלכלית חכמה היא לא עניין של מספרים - היא עניין של הבנת עצמנו. אם אתם רוצים להעמיק, הנה הספרים של אריאלי בעברית: פרופ' א עושה הון ו-פרופ' א שולט במצב.

כלים, הטבות ומדריכים לניווט מהיר וקל באתר

כרטיס האשראי החדש של חתול פיננסי וישראכארט כבר פה!

הטבות בלעדיות למאזיני הפודקאסט - פתיחת חשבון מסחר עצמאי, החזרי מס, פנסיה וביטוחים

רוצים עוד תוכן איכותי על כסף והשקעות? כל המדריכים והמאמרים במקום אחד

צריכים ייעוץ פיננסי מקצועי ואמין? המומחים המומלצים שלנו - אנשי מקצוע שעברו סינון קפדני

טבלת הוצאות הכנסות - בחינם! | המדריך להשקעה ראשונה - בחינם!

בואו לעקוב אחרינו: פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | ווטסאפ | טלגרם