האינפלציה עלתה – יקר פה יותר!
מדד המחירים לצרכן של חודש אפריל 2025 עלה בשיעור חד יחסית של 0.5 והביא את האינפלציה מחוץ לתחזית לגובה של 3.3%. במקביל נרשמה עליה במדד מחירי הדיור של 7.5% – זה המון!
מה זה אומר עלינו משקי הבית? לא הרבה דברים טובים ובכל זאת איך נכון וצריך להתמודד עם עלית האינפלציה ואפילו יש נקודת אור קטנה באופק.
בואו נבין את המשמעויות.
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
מה זה אינפלציה ומדד המחירים לצרכן?
תוכלו לקרוא בהרבה מקומות מה זה אינפלציה ומה זה מדד המחירים לצרכן. אני אביא פה בכמה שורות הסבר פשוט.
מדד המחירים לצרכן מודד סל מוצרים קבוע בכל חודש, הוא מתבסס על סעיפי דיור (שכירות), מזון, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.
אינפלציה זה בגדול… כמה נדפקנו. כלומר בכמה הערך של הכסף שלנו נשחק במהלך השנה האחרונה. קצב האינפלציה הוא שנתי ומחושב באחוזים.
איך עלית מדד המחירים לצרכן ואיתו עלית האינפלציה משפיעים עלינו?
הכסף שלנו שווה קצת פחות
כמה פחות?
מאז שנה שעברה, זוכרים? קצב עלית האינפלציה הוא 3.3%, הכסף שלנו נשחק באותו היחס. זה לא שאיבדנו שקלים פיזית, אבל הערך של 100 שקלים לפני שנה, שווים היום רק 96.7 שקלים. באסה. להלן אינפלציה – הכסף שלנו נשחק.
מה עושים?
לא שומרים כסף רב בבית במזומן או בעו"ש כי הוא פשוט מאבד מערכו, חבל! תוכלו לחסוך אותו באפיקי חיסכון סולידים כמו לדוגמה קרן כספית ולו רק כדי לשמור על הערך שלו. אילו אפיקים סולידים? קרן כספית לדוגמה, פיקדונות בנקאים לסוגיהם.
"משיח לא בא" – כנראה שהריבית לא תרד
אם אתם בונים על ירידת הריבית בזמן הקרוב – תחשבו שנית. אני ממש בספק אם הנגיד יוריד את הריבית בקרוב. ריבית גבוהה אמורה לשמור על מדד המחירים לצרכן יחסית נמוך ובכך למתן את האינפלציה. זו הסיבה שב 2022, עם סיום הקורונה ועלית המחירים, החליט נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית, לצמצם את הכסף הפנוי של משקי הבית ובכך לנסות להוריד את יוקר המחיה כי הרבה כסף בשוק יותר ביקושים רבים שהם מובילים לעלית מחירים – היצע וביקוש, כלכלה בסיסית.
אז אם אתם בונים על ירידת הריבית כי יש לכם הלוואות צמודות לפריים, סביר שזה לא יקרה בקרוב.
מה עושים עם עלית האינפלציה?
מבינים שנמשיך לשלם את הריבית שיש לנו היום, ואין צפי לשינויים. זה לא הזמן לקחת הלוואה בריבית פריים מקופת הגמל להשקעה ולהשקיע את זה חזרה בשוק ההון בקרנות סל מחקות מדד כי במרווח בין התשואה לריבית הוא נמוך מדי לאור הסיכון של ההשקעה.
הלוואה צמודת מדד
למי שיש הלוואות צמודות מדד – תשלמו יותר. הבעיה עם הלוואות צמודות מדד היא שלא רק הריבית עולה אלא גם הקרן. לדוגמה במשכנתא במסלול צמוד מדד שהוא מתעדכן אחת למספר שנים, אם העדכון הוא כעת אז הוא מתחשב באינפלציה הנוכחית ומתעדכן לפיו.
מה עושים?
מבינים את מהות המסלול הזה במשכנתא, או בכל הלוואה שיש לכם ושוקלים האם לסגור אותו או לא. באופן אישי, וזו לא המלצה לכלום, אני מעריך שהאינפלציה היא תישאר איתנו עוד זמן. לא בטוח שתעלה המון, אבל תישאר. היוועצו עם המומחים הפיננסים מבית חתול פיננסי ב FINcat לבדיקת מיחזור משכנתא.
תשלום מס רווחי הון
מס רווחי הון הוא בהרבה מקרים 25% מהרווח הריאלי. כלומר מתחשב באינפלציה. לרב אנחנו לא מוכרים ופודים באופן רציף קרנות סל מחקות מדד, אלא יותר חסכונות, בין אם זה קרן כספית הפופולרית או אפילו פיקדון בנקאי. כל אפיק שכזה שהוא צמוד למדד המחירים לצרכן ימוסה ב 25% רווי הון ריאלי. במקרה שלנו כעת, תשלום המס יפחת כי הוא מתקזז עם האינפלציה. לדוגמה, וזה ממש ערך – רעיוני – אם יש לכם תשואה של 4% בקרן כספית והאינפלציה היא כאמור 3.6% אז תשלמו 25% רק על 0.4% רווח.
אל תעופו על עצמם ותגידו שדפקתם את המערכת כי אתם זוכרים? אמנם יש לכם יותר שקלים בכיס, אבל הם שווים פחות.
מה עושים?
כלום. לא יותר מדי. אם אתם צריכים למכור קרן כספית כי הגיעה העת – סבבה. אם לא, אז לא. וכן, קרן כספית שקלית היא עדיין מכשיר חיסכון טוב לטעמי במיוחד לאור סביבת אינפלציה כזו.
האינפלציה לאן?
לטעמי האינפלציה תישאר איתנו, קצת יותר, קצת פחות אבל היא פה. זה לא דבר רע כאשר היא בטווחים שהגדיר בנק ישראל, זה אפילו טוב כי זה אומר שכלכלת ישראל צומחת. אם האינפלציה תרים את הראש לאורך זמן, אולי תהיה עלית ריבית נוספת, אם כי אני מעריך שהנגיד ינסה להימנע מכך.
