תרחיש אופטימי: הפסקת אש יציבה והסכם מדיני
בתרחיש האופטימי, הפסקת האש מחזיקה מעמד, ואולי אף מובילה להסכם מדיני רחב יותר. כאשר היציבות חוזרת למשק, יש לכך השלכות חיוביות ברורות:
1. חזרת ההשקעות והגברת האמון
אחד הדברים הראשונים שקורים כשיש יציבות ביטחונית הוא חזרת האמון למשקיעים. משקיעים זרים וישראליים שוקלים מחדש את הסיכונים, ורבים מהם מוכנים להזרים כסף חזרה לשוק הישראלי. השקל עשוי להמשיך להתחזק מול הדולר, שוק המניות יתייצב וייתכן שנראה גם צמיחה מחודשת בהייטק, שנפגע קשות במהלך הלחימה, וכמובן האג"ח הישראלי.
2. ירידה ביוקר המחיה
המלחמה גרמה לזינוק ביוקר המחיה בשל שיבושים בשרשרת האספקה, עלייה במחירי חומרי הגלם והוצאות ביטחוניות גבוהות. אם יימנע גל נוסף של לחימה, *אולי* מדינת ישראל תוכל להפחית הוצאות ביטחוניות, להחזיר תקציבים למערכות אזרחיות ולהקל על הציבור מבחינה כלכלית.
3. תמריצים לצמיחה
בתרחיש כזה, המדינה תוכל להפנות משאבים לתוכניות עידוד כלכליות – מענקים לעסקים קטנים, השקעה בתשתיות ותמריצים להייטק. תהליכים אלה עשויים להחזיר את המשק הישראלי למסלול של צמיחה.
4. תפקיד ארה"ב בהסכם יציב
לארה"ב יש תפקיד מרכזי בשמירה על יציבות ההסכם. הממשל האמריקאי יכול להעניק סיוע כלכלי, לתווך בין הצדדים ולחזק את האמון באמצעות שיתוף פעולה מדיני. אם וושינגטון תעניק ערבויות ביטחוניות וכלכליות, זה עשוי לתרום ליציבות ולמשוך עוד השקעות למשק הישראלי.
תרחיש פסימי: הפסקת האש מופרת וחוזרים ללחימה
אבל מה קורה אם התרחיש האופטימי לא מתממש? אם הפסקת האש תתפרק והלחימה תחזור, הכלכלה הישראלית תעמוד שוב בפני אתגרים:
1. בריחת השקעות והאטה כלכלית
אם אי-הוודאות הביטחונית תימשך, משקיעים רבים יעדיפו להוציא את כספם מישראל. קרנות הון סיכון יקטינו השקעות, חברות הייטק עשויות להוציא פעילויות מישראל, והבורסה בתל אביב עלולה לספוג ירידות נוספות.
2. המשך עליית יוקר המחיה
עלויות הביטחון ימשיכו לעלות, הממשלה תיאלץ להגדיל את ההוצאות הצבאיות, וכתוצאה מכך יישארו פחות משאבים לסובסידיות, תמיכות וצמצום יוקר המחיה. מחירי המזון, החשמל והדלק ימשיכו לעלות, מה שיגדיל את הלחץ על משקי הבית.
מרגישים שאתם לא מצליחים לחסוך כסף? 56 טיפים לחיסכון בכסף.
3. פגיעה נוספת בשוק העבודה
בתקופת הלחימה עסקים רבים לצערנו סגרו את שעריהם או עברו למתכונת חירום. חזרה ללחימה תביא לגל נוסף של פיטורים, במיוחד בתחומים כמו תיירות, מסעדנות, קמעונאות ובנייה. שיעור האבטלה עלול לעלות.
כמו כן, אם הלחימה תתחדש, עשרות אלפי מילואימניקים ייקראו שוב לשירות, מה שעלול לפגוע ישירות בכלכלה. עובדים רבים ייאלצו לעזוב את מקומות העבודה שלהם לתקופות ממושכות, מה שיגדיל את העומס על שוק העבודה ויעכב את התאוששות העסקים. בנוסף, משפחות המילואימניקים יספגו פגיעה כלכלית בשל אובדן הכנסה זמני, מה שיכול להוביל לירידה בצריכה הפרטית ולהגברת הלחץ הכלכלי על משקי הבית.
4. חולשה בשקל ואינפלציה
כאשר יש אי-ודאות ביטחונית, השקל נחלש מול המטבעות המרכזיים, מה שמוביל לעלייה נוספת במחירים. בנק ישראל יצטרך להתערב בשוק המט"ח כדי לנסות לייצב את המצב, אך לא בטוח שזה יספיק למנוע אינפלציה משמעותית ואולי גם ילחם באינלפציה על ידי העלאת הריבית במשק.
5. השפעת מדיניות ארה"ב במקרה של חידוש הלחימה
אם הלחימה תתחדש, מדיניות ארה"ב תשפיע באופן ישיר על הכלכלה הישראלית. סיוע כלכלי עשוי להימשך, אך במקביל עלול להיות לחץ מדיני שיוביל לירידה באמון המשקיעים. בנוסף, תגובה שלילית משוקי ההון העולמיים תעמיק את חוסר הוודאות הכלכלית.
ומה באמת יקרה?
כמו תמיד, המציאות כנראה תהיה איפשהו באמצע. גם אם הפסקת האש תחזיק, השפעות הלחימה עד כה לא ייעלמו תוך כמה חודשים. האתגרים התקציביים, הגירעון הממשלתי, יוקר המחיה והצורך בחידוש הכלכלה עדיין יישארו איתנו. מצד שני, גם אם הלחימה תחזור, הממשלה ובנק ישראל עשויים לנקוט בצעדים שירככו את הפגיעה הכלכלית.
לסיכום
הכלכלה הישראלית נמצאת בצומת דרכים. אם הפסקת האש תוביל להסכם יציב, נוכל לראות התאוששות כלכלית אמיתית, חזרה להשקעות ואולי אף הקלה כלשהי ביוקר המחיה. אבל אם נחזור ללחימה, המשק עלול לספוג מכה קשה שתדרוש שנים של שיקום.
השפעת ארה"ב על תהליך זה משמעותית: במידה ותשמור על תמיכתה בכלכלה הישראלית ותמשיך לתווך להסכם יציב, ייתכן והמשק הישראלי יצא מחוזק מהמשבר. עם זאת, במקרה של הסלמה מחודשת, השפעתה עלולה להיות מעורבת, עם לחץ מדיני מצד אחד וסיוע ביטחוני מצד שני.
האם אנחנו בדרך לשגשוג כלכלי או למיתון ממושך? כנראה שהתשובה תלויה לא רק בפוליטיקאים, אלא גם בהחלטות של משקיעים, בעלי עסקים ואזרחים. ימים יגידו.
