לפני הכל, הכירו את אבי
אבי אחלה גבר, נשוי באושר, אב לשלושה, דירה במרכז של הביוקר. אבי כבר לא ילד אוטוטו בן 50, עובד באותו מקצוע מעל ל 20 שנים. מדי פעם עובר חברה, מדי פעם מקבל קידום, אין תלונות, אבל כבר ברור לו שהוא לא שם מחדוות המקצוע.
במרוצת השנים אבי עבד קשה, הקריב, ולא נעים להגיד אפילו קצת הזניח את עצמו. הוא תמיד ידע שיום אחד העבודה הקשה תשתלם ויהיה אפשר קצת לנוח אבל החיים פשוט המשיכו והמשיכו במסלולם. הזמן קצר, התשלומים לא עוצרים, ואת מעט האנרגיה שנשארת בסוף יום העבודה לחשוב על העתיד שואבים הילדים (כפרה עליהם!).
אבי לפעמים מרגיש כאילו הוא ממצמץ ועוברת שנה. הוא נזכר איך פעם היו לו תחביבים, שהוא בכלל למד אומנות בתואר הראשון וחשב שיהיה מורה ויעביר את האהבה שלו הלאה לתלמידים, אבל החיים נו… הוא מדי פעם מסתכל על עצמו במראה ובקושי מזהה את מי שמולו, הוא אומר לעצמו … אההממ, סליחה, קצת סטיתי מהנושא. בקיצור, אולי קצת מאוחר למשבר גיל ה-40 אבל אבי מתחיל לחלום על שינוי.
בוקר אחד אבי מקבל שיחה מפתיעה מקרובת משפחה שמבשרת לו שהדוד העשיר מאמריקה, זה מכל הסיפורים המשפחתיים נפטר והשאיר אחריו הון לא קטן. מעט מזה גם על שמו של אבי. וואו. זה לא סכום משנה חיים אבל אולי זה סימן משמיים?
אבי שים את הכסף לרגע בקרן כספית ובואו נדבר. נחזור אל אבי בהמשך.
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
השקעות פסיביות: כוח הצמיחה ארוכת הטווח האולטימטיבי
השקעות פסיביות הן אסטרטגיה ארוכת טווח שנועדה לשקף, ולא לעלות על, ביצועי מדד שוק ספציפי, כמו S&P 500 או שוק המניות העולמי. זה מושג בדרך כלל על ידי השקעה בקרנות סל (ETF) או קרנות נאמנות בעלות נמוכה שעוקבות אחרי המדד שנבחר. אסטרטגיה זו מתאימה במיוחד לשלב צבירת ההון בחיים, אבל בהחלט יכולה להתאים גם לשלבים מאוחרים יותר.
מאפיינים עיקריים:
עלויות נמוכות - הוצאות הניהול עבור קרנות פסיביות נמוכות בדרך כלל מאוד, מה שאומר שיותר מתשואות ההשקעה נשארות בכיסו של המשקיע. זה חשוב במיוחד שכן הוא מאפשר לריבית דריבית לעבוד את הקסם שלה עם כמה שפחות הפרעות.
פיזור - על ידי מעקב אחר מדד שוק רחב, אנחנו מקבלים אוטומטית חשיפה למגוון רחב של חברות, ומפחיתים את הסיכון הכרוך בבחירת מניות בודדות. פיזור זה חיוני לצמיחה ויציבות ארוכי טווח. מחקרים רבים הראו שהנסיון לבחור את המניות המנצחות של העתיד הוא משחק שנועד לכישלון.
פשטות - השקעות פסיביות דורשות מינימום מאמץ, מה שהופך אותן לאידיאליות עבור אלה המעדיפים גישה בלתי מעורבת. זה מפנה זמן ואנרגיה מנטלית להתמקד בהתקדמות בקריירה, חיסכון ועדיפויות פיננסיות אחרות במהלך שנות צבירת ההון שלנו.
יעילות מס - לקרנות מדד שנבחר לרוב תהיה האפשרות לצבור את הדיבידנדים שמחלקות חברות המדד ולא לחלק אותם. בחירה בקרנות צוברות לרוב תוביל למיסוי מופחת או ללא מיסוי כלל לכל אורך שנות ההשקעה, מה שיכול לשפר עוד יותר את התשואות ארוכות הטווח.
חסרונות פוטנציאליים:
גישת ההשקעה הפסיבית אינה מתאימה לכולם. גם השקעה פסיבית מנוהלת על ידי לוגיקה כלשהי שאינה בשליטתינו. לדוגמא, מדד ה s&p 500 הוא מדד הנוצר על ידי הלוגיקה של הכלה של כ-500 החברות הגדולות ביותר מבחינת שווי השוק הנסחרות בבורסות ארה״ב בלבד. שימו לב, 500 חברות, לא 300, לא 700, ורק בארה״ב . למה? ככה החליטו בשנות ה 50׳ בחברת Standard and Poor כאשר יצרה את המדד.
יהיו משקיעים שירגישו חוסר שליטה בגישה זו ויעדיפו לבחור עצמאית את הסקטורים או המניות בהן ישקיעו את כספם. גם אם יזרקו לכיוונם אינספור מחקרים המוכיחים שלפי ביצועי העבר הסיכוי לנצח את גישת ההשקעה הפסיבית לאורך זמן שואף לאפס, עדיין יתקשו פשוט לזרוק את כספם לתוך המדד ולשכוח ממנו.
בנוסף, בהצמדה של חלק משמעותי מההון שלנו למדדי מניות אנחנו נצטרך להיות מוכנים לתנודתיות מאוד גדולה בשווי התיק שלנו. יהיו תקופות של ירידות ארוכות וכואבות בשוק, זהו טבעו, ואין שום ספק שלא כולם בנוים להחזיק לאורך שנים בגישה זו.
ומה לגבי שלב השימוש בהון הצבור?
נניח וחסכנו הון משמעותי לאורך השנים וכמו ילדים טובים השקענו לפי הגישה הפסיבית. כעת נרצה להשתמש בהון זה בצורה של קצבה חודשית כדי לממן דברים כמו פרישה מוקדמת, שינוי באורח החיים וכו׳. מה עושים?
לשמחתינו היו גם מחקרים בתחום הזה שקבעו אחוזי משיכה ״בטוחים״ לפיהם נוכל למשוך מתיק ההשקעות הפסיבי שלנו אחוז מסוים (מתואם אינפלציה) כל שנה שיבטיח ברמת בטחון גבוהה שנוכל להמשיך ולעשות זאת לאורך שנים רבות. להרחבה ראו מחקר טריניטי. לדוגמא, מחקר טריניטי קבע כלל משיכה בטוח של 4% בשנה משווי התיק, מתואמים לאינפלציה, אשר יספקו רמת ביטחון גבוהה יחסית שהתיק שלנו לא יגמר גם לאורך 30 שנות משיכה. מחקרי המשך מודרניים יותר המליצו להוריד לאחוז משיכה נמוך יותר של כ-3% עבור משקיעים המעוניינים בביטחון מקסימלי.
אז אומנם כעת יש לנו גיבוי מדעי גם עבור שלב השימוש בהון הצבור, אבל להרבה משקיעים, גם המקצועיים ביותר, צורה זו של מימון שלב זה של החיים היא אתגר גדול מנשוא (ראו הסולידית). משיכה קבועה מתיק השקעות תהיה קלילה בשנים בהם השוק מטפס מעלה עשרות אחוזים, אבל הבעיה היא שנצטרך לעשות זאת גם במהלך משברים. דמיינו את התיק שלכם חוטף חיתוך של 40 אחוזים, אולי יותר, ומדשדש שם מספר שנים - מצב שקרה וייתכן מאוד שגם יקרה בעתיד. כמה נוח יהיה לכם להמשיך למשוך ממנו סכומי כסף גדולים כל שנה באמונה שהכסף לא יגמר מוקדם מהצפוי? זהו אלמנט פסיכולוגי משמעותי מאוד הנלווה לגישת המחייה מתיק ההשקעות הפסיבי.
השקעות צמיחת דיבידנדים: שילוב של הכנסה וצמיחה
השקעות צמיחת דיבידנדים מתמקדות ביצירת הכנסה באמצעות תשלומי דיבידנד קבועים מחברות. דיבידנדים הם חלק מרווחי החברה המחולקים לבעלי המניות בתזמון תקופתי, לרוב רבעוני. החשיפה למניות אלו יכול להעשות על ידי מחקר עצמאי וקניה של מניות בודדות להרכבת תיק הדיבידנדים או דרך השקעה בקרנות העושות את הבחירה עבורינו ומחלקות את הדיבידנדים לחשבון המסחר בתמורה לדמי ניהול.
בגישה זו המשקיעים ינסו לרוב להתמקד בחברות ותיקות ומבוססות המחלקות למחזיקי המניות שלהם דיבידנד קבוע לאורך שנים רבות בציפיה שהחלוקה תמשיך גם לעתיד הרחוק. סכום הדיבידנד לרוב ינוע סביב ה 3% מערך המניה לשנה. בנוסף, אותם משקיעים גם יצפו שחברות אלו ימשיכו לצמוח בקצב מספק, להגדיל את הכנסותיהם ואת השווי שלהן, וכפועל יוצא גם סכום הדיבידנד למשקיעים יגדל לאורך הזמן. זו איננה משימה פשוטה לרוב החברות אבל ישנן כאלו שעושות זאת לאורך עשרות שנים והן החביבות ביותר על משקיעי הדיבידנד. לדוגמא, חברת קוקה-קולה המוכרת לכולנו משלמת דיבידנדים למשקיעיה באופן רצוף מעל ל-62 שנים, כולל העלאת סכומי הדיבידנדים בקצב ממוצע של כ-5% לשנה.
אסטרטגיה זו יכולה להיות אופציה טובה עבור המשקיעים לטווח הארוך שגישת ההשקעה הפסיבית פשוט לא מתאימה עבורם מהסיבות שציינו למעלה. המשקיעים הללו לא יוותרו על צמיחה של התיק שלהם, אומנם בקצב שכנראה יהיה נמוך מזה שהיו חווים בגישה הפסיבית, ובנוסף יקבלו זרם דיבידנדים קבוע שיספק עבורם מעין עוגן פסיכולוגי שיעזור להם להישאר בשוק גם בתקופות הקשות. ככל ולא יזדקקו לדיבידנד הם ישקיעו אותו חזרה לתיק, לאחר תשלום מס רווח הון על סכום הדיבידנד.
ישנם גם משקיעים שיעדיפו להתמקד בגישה זו במהלך שלב המעבר בין צבירת הון דרך השקעה פסיבית לשלב הפרישה, כאשר הם שואפים שזו תהווה מקור הכנסה נוסף עבורם יחד עם גישת המשיכה הבטוחה מתיק ההשקעות הפסיבי.
מאפיינים עיקריים:
זרם הכנסה יציב - תשלומי דיבידנד יכולים לספק זרם הכנסה אמין, שניתן להשקיע מחדש במהלך שלב הצבירה או להשתמש בו כדי להשלים מקורות הכנסה אחרים במהלך המעבר לפרישה.
פוטנציאל לצמיחה - חברות רבות משלמות דיבידנדים חוו גם עליית ערך הון, ומאפשרות ליהנות הן מהכנסה והן מצמיחה.
תנודתיות נמוכה יותר - החברות מחלקות הדיבידנד הקלאסיות יהיו לרוב חברות מבוססות וותיקות יותר שיחוו לרוב תנודתיות נמוכה מזו של שוק המניות הכללי
צמיחה ביחס לאינפלציה - התזרים הפסיבי שתיק זה מייצר אמור לצמוח בקצב ממוצע הגבוה מקצב האינפלציה הצפוי, ובכך מייתר את הצורך לפעול כדי להתאים את תזרים התיק לצורך הכנסה הולך ועולה לאורך השנים.
יתרון פסיכולוגי - זרם הדיבידנד יכול להיות פקטור משמעותי ביותר עבור המשקיע המעודד אותו להמשיך לחסוך וגם להישאר בשוק בתקופות המשבר.
חסרונות פוטנציאליים:
דורש מיומנות ומעקב - היה ונחליט לבחור עצמאית את החברות מחלקות הדיבידנד נצטרך להתמחות בניתוח חברות וגם להישאר במעקב ע״מ לוודא שהחברה נשארת בריאה ותמשיך לחלק דיבידנד. לחלופין נוכל לבחור קרן שבה מנהל הקרן יעשה זאת עבורינו בתמורה לעמלה.
הדיבידנד לא מובטח - חברות יכולות להפחית או לבטל תשלומי דיבידנד בכל עת. גם חברות וותיקות ומבוססות חתכו דיבידנדים בעבר כאשר נקלעו לקשיים וזה יכול לקרות לכל חברה בעתיד, גם זו שנראית כיום בלתי מנוצחת.
צמיחה איטית יותר - חברות משלמות דיבידנדים עשויות לצמוח לאט יותר מחברות שמשקיעות מחדש את רווחיהן. בנוסף, בגישה זו לרוב לא נשקיע בחברות הצמיחה הגדולות אז גם לא נצפה לצמוח באותו הקצב.
תשלומי מס כפוי ופחות יעיל ממשיכה עצמאית מתיק השקעות - אם נרצה ואם לא, בהחזקה של חברות המחלקות דיבידנד נקבל את סכום הכסף לחשבון שלנו כל תקופה ונשלם מס רווח הון על כל סכום הדיבידנד באופן מיידי. ניתן להבין שמיסוי זה בעצם מהווה מעקב צמיחה משמעותי נוסף אל מול השקעה צוברת. בנוסף, בהשוואה למשיכה של סכומי כסף דומים מתיק השקעות פסיבי המיסוי יהיה פחות יעיל שכן הדיבידנד ימוסה במלואו לעומת משיכה עצמאית שתמוסה רק על החלק של הרווח פר מניה שמכרנו.
חשיפה למס עיזבון - כמו בהרבה מאוד דברים - אין כמו אמריקה. גם בתחום השקעות הדיבידנדים נמצא את רוב, אם לא כל, החברות המעניינות למשקיעי הדיבידנד בבורסת ארה״ב. מצב זה חושף את המשקיע הישראלי שאינו אזרח ארה״ב למה שנקרא מס העיזבון האמריקאי - מס כבד המושת על משקיעים הנפטרים בעודם מחזיקים נכסים אמריקאים, כמו מניות אמריקאיות, בסכומים גבוהים. מס זה נמצא במחלוקת שכן אין הרבה עדויות לאזרחים שבאמת מוסו במס זה.
ומה לגבי שלב השימוש בהון הצבור?
ובכן, זה כבר די ברור כיצד ישמשו אותנו השקעות הדיבידנד בשלב השימוש בתיק ההשקעה עבור המחייה לא?
בעיני, הקייס עבור השקעות צמיחת הדיבידנד מול השקעה פסיבית מסתכם למרכיב הפסיכולוגי בלבד. כפי שציינו, תיק הדיבידנד כנראה שיצמח פחות מהר וגם יספק תזרים כפוי בערך באותו סדר גודל של אחוזי המשיכה הבטוחים (3-4 אחוז) רק שיהיו פחות יעילים מיסוית. כדי להגיע לתזרים גבוה יותר מתיק הדיבידנד נצטרך לבחור את המניות הנכונות ולטפח אותו לאורך שנים רבות מאוד.
אומנם, למרות החסרונות זוהי גישת השקעה מאוד פופולרית גם בקרב משקיעים מנוסים, כך שאין לזלזל בה כלל.
השקעות תזרים גבוה: הכנסה כאן ועכשיו, על חשבון צמיחה
השקעות תזרים גבוה, לעומת השקעות צמיחת דיבידנד היא אסטרטגיה שמטרתה ליצור הכנסה קבועה וגבוהה ככל האפשר ממקורות שונים, כולל דיבידנדים, אג"ח, פקדונות, נדל"ן, אסטרטגיות אופציות ועוד. בגישה זו נרצה להשקיע בחברות וקרנות מגוונות ככל האפשר המייצרות תזרים גבוה (6%-8% ואף צפונה מכך) עכשווי ועבורו נקריב את פוטנציאל הצמיחה של התיק שלנו, הרי כפי שלמדנו - בהשקעות אין ארוחות חינם. באופן כללי, ככל שנשקיע בקרנות המספקות תזרים גבוה יותר כך ניקח סיכון גדול יותר ונצפה גם לתנודתיות מחיר גדולה יותר.
גישה זו מתאימה במיוחד לשלב הפרישה, או לשלבי מעבר בחיים, בו המטרה העיקרית משתנה מצבירת הון ליצירת זרם הכנסה עקבי ומספק לתמיכה באורח החיים.
סוגי קרנות לדוגמא המתאימות לגישה זו
קרנות נדל״ן (REIT) - קרנות המשקיעות בנכסי נדל״ן מניבים בסקטורים מגוונים כמו בנייני משרדים, מרכזי קניות, דירות להשכרה ועוד. הן מחלקות חלק ניכר מהכנסותיהן כדיבידנד למשקיעים.
קרנות אג״ח High Yield - אלו קרנות שיחזיקו תיק רחב של איגרות חוב המונפקות לרוב על ידי חברות קטנות וכאלה בעלות דירוג אשראי נמוך. הסיכון שיקחו מנהלי הקרנות ע״מ לספק תזרים גבוה יהיה הסיכוי לחוות אירועי אי עמידה בהחזרים. על פניו אפיק זה נשמע מסוכן מאוד, אך באופן היסטורי מדובר בסיכויי אי עמידה בפירעון של אחוזים בודדים. כדי לשים בפרופורציה את רמות הסיכון, עבור אותם משקיעים פסיביים המחזיקים בפורטפוליו שלהם גם מדדי מניות קטנות - משקיעים אלו לוקחים סיכון משמעותית גבוה יותר מכיוון שאלו אותם גדלים וסוגים של חברות, ובאירוע שלילי או קריסה של חברה הראשונים לקבל את כספם חזרה יהיו מחזיקי החוב בעוד בעלי המניות חשופים למחיקת הון.
קרנות Covered Calls - אלו קרנות המחזיקות נכס בסיס מסוים, מניה או אפילו מדד כמו s&p 500, ומפעילות עליו אסטרטגיה של כתיבת אופציות ע״מ לייצר תשואה, המגיעה בצורה של פרמיה ממכירת האופציות. תחום השקעה זה גדל מאוד בימינו וישנו מגוון רחב מאוד של קרנות מסוג זה עם נכסי בסיס ואסטרטגיות שונות שלא נוכל להיכנס אליהן לעומק במסגרת מאמר זה. חשוב לזכור דבר אחד - התשואה הכוללת שנקבל מהקרן מוגבלת ע״י מכירת האופציות וכמעט בוודאות מוחלטת שיצירת התזרים תעלה למשקיע בצמיחה הפוטנציאלית של נכס הבסיס.
קרנות BDCs - ראשי התיבות הן של Business Development Company. אלו קרנות המבצעות השקעות בפורטפוליו של חברות בשלבים מוקדמים או כאלה הנמצאות במצבים בעייתיים. החברות ה BDC יחזיקו חוב או אפילו מניות של אותן חברות ולרוב יקחו חלק פעיל בניהול שלהן וינסו לעזור להן לגדול או להבריא במידת הצורך. כמו קרנות ה REIT גם קרנות אלו יחלקו את מרבית ההכנסות שלהן למשקיעים.
מאפיינים עיקריים:
תזרים גבוה - נצפה לייצר באסטרטגיה זו תזרים גבוה משמעותית מזה שנרגיש בנוח לייצר בגישה הפסיבית או דרך השקעות דיבידנד.
פיזור - משקיעי תזרים מפזרים לרוב את ההשקעה שלהם על פני סוגי נכסים שונים כדי להפחית סיכון וליצור הכנסה ממקורות מרובים. כל קרן תזרים בעצמה יכולה להחזיק מאות נכסים שונים וכך ליצור פיזור רחב מאוד. פיזור זה יכול גם להוסיף לגיוון התיק של המשקיעים הפסיביים במדדים.
גמישות ברמת הסיכון ותנודתיות - ניתן להתאים השקעות תזרים ליעדי הפרישה הספציפיים ולסיבולת סיכון אינדיבידואליים.
יתרון פסיכולוגי - גם כאן בדיוק כמו בהשקעות צמיחת דיבידנד ישנו יתרון פסיכולוגי משמעותי. בשלבי המחייה מהתיק יהיו משקיעים רבים שירגישו הרבה יותר בנוח בגישה זו לעומת גישת המשיכה הבטוחה מהתיק הפאסיבי.
חסרונות פוטנציאליים:
דורש מיומנות ומעקב - בדומה להשקעות צמיחת דיבידנד, גם כאן נצטרך ללמוד ולפתח מיומנות כמשקיעים בבחירת הנכסים וגם להיות במעקב רציף אחר הביצועים. תחום זה הוא עולם ומלואו, מאוד שונה מהשקעה פסיבית, ודורש עבודה מקדימה טרם ההשקעה וגם לאחריה.
התזרים לא מובטח - חברות יכולות להפחית או לבטל את התזרים בכל שלב בהתאם לביצועים או לתנאי השוק.
צמיחה נמוכה או אפסית - חברות וקרנות בתחום זה לרוב יציגו צמיחה נמוכה מאוד או כלל לא יצמחו כפונקציה של כמות התזרים המחולק מתוך הרווחים. חלקן אפילו ישחקו במחיר כחלק מהאסטרטגיה שלהן לחלק תזרים גבוה ככל האפשר. כחלק ממיומנות ההשקעה שעל המשקיע לפתח עליו להיזהר מאוד מליפול לתוך ״מלכודת תזרים״ - השקעה כזו שמציעה תזרים גבוה אבל בעצם נשחקת בערכה בקצב גבוה יותר.
תשלומי מס כפוי ופחות יעיל ממשיכה עצמאית מתיק השקעות - ממש כמו בהשקעות דיבידנד, התזרים ימוסה במלואו במס רווח הון.
חשיפה למס עיזבון - ממש כמו בהשקעות דיבידנד, גם כאן רובן המכריע של הקרנות המובילות יהיו אמריקאיות ויחשפו את המשקיע למס העיזבון.
עלויות גבוהות יותר - אלו השקעות שכמעט כולן מנוהלות בצורה אקטיבית ולכך מתלוות עלויות דמי ניהול גבוהות יותר.
ניהול שחיקת התזרים על ידי האינפלציה - מכיוון שזו אינה השקעה שנצפה שתצמח משמעותית מבחינת השווי או התזרים, במידה ואנו מתכננים להחזיק השקעה זו לטווח ארוך מאוד או בתקופות של אינפלציה גבוהה נצטרך להשתמש בחלק מהתזרים שנקבל ולהחזירו פנימה לתוך ההשקעה. בכך נגדיל את התזרים העתידי במטרה לשמור אותו מתואם לאינפלציה ולשמר את כוח הקניה שלו. לא נצטרך לעשות משהו דומה בשתי הגישות הקודמות כי בהן נצפה שערך הנכסים והתזרים שלנו יעלה לפחות בקצב האינפלציה.
ומה לגבי שלב השימוש בהון הצבור?
גם כאן זה די ברור כיצד זה מבוצע. בסופו של דבר אנו נשב ונחכה לחלוקת התזרים אל חשבון המסחר שלנו. חלק מהקרנות מחלקות רבעונית, חלקן מחלקות חודשית ויש כאלה שאפילו מחלקות שבועית.
למרות החסרונות הרבים, בשונה מהשקעות דיבידנד עליהן ציינתי שאני לא רואה יתרון משמעותי על פני השקעה פסיבית פרט לזה הפסיכולוגי, בגישה זו ניתן בנוסף לייצר תזרים גבוה בהרבה מזה שנחשיב לבטוח בגישה הפסיבית. הוא בהחלט יכול לספק את הביטחון לו הפורש זקוק בצורה של תזרים שאינו ממקור התלוי לחלוטין בביצועי השוק ורמת הכנסה גבוהה יותר מזו של השקעות דיבידנד.
גישה זו יכולה להתאים מאוד לאותם משקיעים השוקלים לצאת לפרישה מוקדמת או לתקופה בה יזדקקו להשלמת הכנסה וברשותם סכום כסף משמעותי זמין להשקעה. מכירת נכס, פיצויי פרישה גדולים, מכירת מניות, ירושה לא עלינו וכו׳, לא חסר. אפילו מקרים שבהם מגיעים לקראת כמה שנים לפני הפרישה עם יכולת חיסכון גבוהה מאוד בזמן קצר. כל אלו אירועים שיכולים להביא משקיע לצומת הזו של הרצון להשתמש בסכום כסף משמעותי פנוי עבור תזרים גבוה בהווה ולא עבור צמיחה עתידית.
חזרה לאבי, זוכרים אותו?
אז אבי נמצא בצומת הזו בדיוק - הוא פגש סכום כסף גדול ומעוניין לעשות שינוי בעזרתו. אבי חסך כל החיים כמו ילד טוב ויש לו דירה ותיק השקעות פסיבי לתפארת. גם הפנסיה שצבר צפויה להיות מספקת לכאשר יגיע אליה. הוא חושב על לממש את החלום שלו ולעשות שינוי קריירה להוראת אמנות בבית ספר, אבל ההפרש בין השכר הנוכחי לזה של מורה יביא לצורך של התא המשפחתי בתוספת הכנסה עד גיל הפנסיה.
לאורך השנים הוא חזה בתיק ההשקעות הפסיבי שלו עולה חזק וגם יורד ולפעמים ממש מתרסק בעשרות אחוזים. הוא החזיק בפנים די בקלות כל עוד לא נדרש לעשות כלום, אבל הוא כבר לא מרגיש בנוח להסתמך עליו בלבד כמקור ההכנסה היחיד להשלמה הזו.
ייתכן מאוד וגישת השקעות התזרים היא המתאימה ביותר עבורו לשלב זה. אבי מתכוון לחקור וללמוד את התחום ולייצר לעצמו תיק תזרים מגוון הכולל קרנות REIT, BDC, קרנות אג״ח וקרנות אופציות שיספקו לו יחדיו תזרים של כ 9% שנתי המחולק חודשית. לכאשר כבר לא יזדקק לתזרים יוכל להפנות אותו למימון של דברים אחרים או למכור את התיק (לא מצפים להרבה צמיחה ולכן גם לא הרבה מיסוי רווח הון על הסכום המקורי).
לסיכום
הכרנו היום גישת השקעה נוספת - השקעות התזרים. עדיין, אין כאן שום ויכוח לגבי עליונות גישת ההשקעה הפסיבית עבור שלב הצמיחה. מכך, נצפה (או נקווה) שרוב המשקיעים יגיעו לשלב משיכת קצבה מהתיק עם רוב ההון הנזיל שלהם בתיק השקעות פסיבי. לא נמליץ למכור חלק משמעותי ממנו ולשלם מס גבוה כדי לעבור אסטרטגיה ולכן אידיאלית רוב המשקיעים ימשכו מתיק זה לפי כללי המשיכה הבטוחים.
עבור המשקיעים שמרגישים שגישת ההשקעה הפסיבית, הדורשת סבלנות אין קץ ויכולת לסבול את מצבי הרוח של השוק ללא שום רווח בדרך היא אינה בשבילם - שווה לשקול את גישת צמיחת הדיבידנד. הדיבידנדים המתקבלים באופן קבוע, כמו משכורת, הם בעלי אפקט פסיכולוגי חשוב ויכולים להשאיר את המשקיע בשוק ולהרוויח את צמיחת התיק הנלווית לאורך השנים.
אותם ברי מזל הפוגשים סכום משמעותי לקראת שלב המשיכות יוכלו לשקול את גישת השקעת התזרים שתוכל לייצר עבורם עוד מקור הכנסה ולהחליף או להקל על המשיכות מהתיק הפסיבי. בכך יוכלו להוריד מאוד את העומס המנטלי של הסתמכות מוחלטת על מצב הרוח של מר שוק עבור ההכנסה שלהם.
השקעות התזרים ממש לא חפות חסרונות ולא הייתי ממליץ להסתמך על אפיק זה כמקור ההכנסה היחיד שכן אין השקעה שיכולה להיות בטוחה לחלוטין. גם חשוב ביותר להבין את התחום לפני הכניסה אליו כי הוא מורכב בהרבה מתחום ההשקעות הפסיביות. אבל, משקיע מיומן יוכל להרכיב (עצמאית או בעזרת יועץ) תיק תזרימי מגוון ובעל תזרים גבוה ויציב שיכול להשתלב יפה וללכת יד ביד עם התיק הפסיבי שלו ולהתאים מאוד לשלב המחיה מתיק ההשקעות.
לבסוף, דיסקליימר כמובן, זכרו כי כל השקעה כרוכה בסיכון, ואין אסטרטגיה שמבטיחה תשואות. אם אינכם בטוחים התייעצו עם יועץ פיננסי כדי לדון בצרכים וביעדים האישיים שלכם לפני קבלת החלטות השקעה כלשהן. תוכנית השקעה מוגדרת היטב, המותאמת לשלבי החיים שלכם, חיונית להשגת היעדים הפיננסיים.
בהצלחה!
