זוהי מתודולוגיה אשר נותנת ציון למגוון רחב של מאות פרמטרים בארגון והן מתחלקות לשלוש קבוצות עיקריות, הסביבתי, החברתי והממשל התאגידי (כלומר, מנגנוני ניהול פנימיים של החברה ולא ממשלה כמו שרבים נוטים לחשוב).

בתכלס, מה זה משנה לנו? אז פה אנחנו נכנסים לתמונה.

ESG הוא למעשה מנגנון ניהול סיכונים עבור משקיעים. כשמשקיע פרטי או גוף השקעות מעוניין לרכוש מניות בחברה מסוימת, ירצה לדעת שההשקעה היא בת-קיימא  – לא במובן של שמירה על הסביבה, אלא במובן שהיא באמת יכולה להתקיים לאורך זמן, מבלי שיקרה משהו שישנה פתאום באופן חד את הרווחיות שלה ויפגע בכסף שלנו.

דוגמא למדד ESG נמוך

לדוגמה, במסגרת השקעות ESG, אם נשקיע בחברת נפט שה-G שלה (ממשל תאגידי) לוקה בחסר והדירקטוריון לא מתייחס ברצינות לנהלי בטיחות, הכשרות, כח-אדם, טכנולוגיות מנע וכו’, הסיכוי שבחברה כזו תהיה תאונת עבודה, שריפה קטלנית או דליפה של מיכלית נפט, תהיה גבוהה יותר – החברה לא רק אינה אחראית כלפי הסביבה, אלא גם כלפי המשקיעים ובעלי העניין (Shareholders and Stakeholders) ובסופו של דבר זה יגרום לנזק לכולנו בין אם במישרין או בעקיפין.

השפעה על מדד ESG

באופן דומה, גם אם בחברה כלשהי יש חלילה מקרה של הטרדה מינית, בנוסף להיבטים של מוסר ופלילים, עלולה להיות לזה השפעה על רווחי החברה וכתוצאה מכך – גם על כספי המשקיעים; אפילו אם דעת הקהל על החברה לא טובה זה יכול להשפיע על מדד ESG. לכן, כשאנחנו רוצים להשקיע, זהו האינטרס שלנו לבחון את מדד ה-ESG של החברה בה נשקיע את כספנו, כדי לוודא שאנחנו בוחרים בהשקעה משתלמת ולא מסכנים את הכסף שלנו.

בגלגול הקודם מתודולוגיית ESG נקראה פשוט “השקעות אחראיות” (Responsible Investments) – מדובר במדיניות השקעה הנמנעת מהימורים, טבק, נשק ועוד כמה תעשיות שנויות במחלוקת אך למעשה ההיענות של המשקיעים היתה מוגבלת מאוד. המשקיעים המוסדיים ברחבי העולם טענו להגנתם שהם צריכים מתודולוגיה רחבה יותר שתסייע להם לקבל החלטות נכונות יותר, עד שבשנת 2006 האו”ם קיים פסגה בנוכחות אלפי משקיעים מוסדיים מרחבי העולם שבה הוחלט על Principles of Responsible Investments -PRI שיצרו שיתוף פעולה בהגדרת יעדים וניתוב הון להשקעות מסוג זה.

עד היום כמה אלפי מנהלי הון מובילים בעולם חתמו על היוזמה והצהירו לנתב מעל 100 טריליון דולר להשקעות ESG, אבל בפועל, עד היום השקעות אלו נאמדות ב-17 טריליון דולר לפי PwC וזה עדיין מספר נמוך יחסי. 

כיום כל המשקיעים המוסדיים שמכבדים את עצמם (בלקרוק, ואנגארד, אינווסקו) מתהדרים בכך שיש להן מסלולי ותעודות סל השקעה של ESG. 

רגולצית ESG

הרגולציה משחקת תפקיד משמעותי בנושא. עד השנה, מרבית החברות הציבוריות באירופה וארה”ב פרסמו דוחות ESG וולונטריים כדי להראות שהם עושים צעדים בכיוון, אך החל מהשנה רגולציה חדשה מחייבת דיווח של יותר ויותר חברות, עד שבחמש השנים הקרובות כל החברות הציבוריות יצטרכו לכלול דיווח ESG במקביל לדיווח החשבונאי. חברה אירופאית שמעוניינת לרכוש שירותים או מוצרים מישראל תאלץ את החברה הישראלית לבצע סקירה ולספק דו”ח ללקוחותיה האירופאים למרות שהם בישראל לא מחויבים לכך.

פוליטיזציה

בארה”ב השקעות ESG הן ביטוי למאבק בין דמוקרטים לרפובליקנים בתוך וול סטריט, כאשר הדמוקרטים מאשימים את הרפובליקנים בכך שהם מטרפדים יוזמות חדשניות מאינטרסים כלכליים (מגדלי בקר / איילי נפט) ובמקביל הרפובליקנים מכנים את השקעות ESG בשם הפוגעני -“Woke Investments”, משום שהן מקדמות עולם פרוגרסיבי מדי.

בלקרוק לדוגמא מתגאה בכך שכאשר מדינות המזוהות עם רפובליקנים בארה”ב הכריזו שימשכו 3 מיליארד דולר המנוהלים על-ידי הקרן, מיד זרמו לתוכה עוד 4.7 מיליארד דולר ממדינות דמוקרטיות.

1. חוסר שקיפות – כרגע רוב המידע על חברות ציבוריות מגיע מהחברות עצמן, לכן קל להן להתעלם מבעיות אקוטיות באמצעות מינוחים מכובסים – לדוגמה: חברות טכנולוגיה רבות שאתן מושקעים בהן (בין אם במישרין או בעקיפין) רוכשות מתכת קובלט מקונגו ממכרות בהן מועסקים ללא פיקוח ילדים בידיים חשופות, אך הם משתמשים במונח נפוץ בתעשייה שנקרא כרייה מלאכותית (Artisanal mining) שזה מונח מכובס לכך שבני אדם מועסקים בתנאים “לא אנושיים”, לפעמים גם נערים וילדים.
2. מתן הציון על ידי גורמים שונים – לכל אחת מסוכנויות דירוג ESG העולמיות יש נוסחה משלה לקבוע ציון של חברה, כך שחברה מסויימת יכולה לקבל מגוון רחב של ציונים בפער שונה מאוד. כדי לשפר את הציון לא בהכרח חייבים לבצע שינויים מהותיים בחברה אלא מספיק לפרסם התחייבות לבצע שינוי בעוד כמה עשרות שנים, או אפילו להעסיק מנהל ESG שאין לו כלל סמכויות לבצע שינויים בחברה.

אם קראתם עד פה, אסכם ואגיד לכם את דעתי:
כמו כל אדם שמאמין בשוק החופשי, אני מאמין שכסף יכול לתת תמריץ לתאגידים לקחת חלק משמעותי יותר ולבנות עולם טוב יותר.

כשנחשפתי לראשונה לעולם הזה הייתה לי תקווה גדולה שהשקעות ESG יהפכו את העולם ליותר טוב בהרבה בחינות. עם זאת, אחרי שנים של עשייה בתחום, אני מאמין בלב שלם שכוחן של השקעות ESG במתכונת הנוכחית לעשות שינוי בעולם – מוגבל, איטי,מורכב ולא יעיל.

התקווה שלי נובעת מכך שאפשר להשתמש ב-ESG כפלטפורמה ולהצמיח ממנה פתרונות פיננסיים אמיתיים שישקפו באופן אותנטי את הצורך של המשקיעים, יאפשרו להם להיות מעורבים יותר בעיצוב העולם הזה ולשפר אותו. אם תרצו לשמוע יותר, תרשמו לי אם תרצו שאכתוב עוד בנושא או פשוט צרו קשר.

ועכשיו אחרי שסיימתם לקרוא ואתם מומחים בהשקעות ESG – תחזרו שוב לתמונה שממחישה את הבעיה בצורה משעשעת ? (מקור: Eco-Business.com).

לעוד הרחבה על עולם ה ESG והשקעות אפשר לקרוא כאן.

הכותב הוא ניב שוורץ.