הפוסט איך פורשים מוקדם התפרסם במקור בקבוצת הפייסבוק של החתול הפיננסי, ע״י חבר הקבוצה דניאל מרטון.
לא, לא התבלבלנו עם ניסוי גרעיני!
(הבטחנו פוסט פצצה, אבל לא על פצצות גרעיניות הפעם 😉).
כל מה שעלינו לעשות בחיים, כך אומרים, הוא לעבוד קשה, לוודא שההכנסות עולות על ההוצאות, ואת ההפרש לחסוך ולהשקיע. נשמע פשוט, אבל השאלה הבלתי נמנעת היא – עד מתי? האם יש "מספיק" חיסכון שמאפשר לנו לצאת ממרוץ העכברים ולפרוש מוקדם? איך פורשים מוקדם?
בואו נכיר את מחקר טריניטי, שייתן לנו תשובה.
מה זה מחקר טריניטי והקשר שלו לאיך פורשים מוקדם?
אי שם בשנות ה-90 יצאו חוקרים מאוניברסיטת טריניטי שבטקסס לבדוק שאלה חשובה: כמה כסף אפשר למשוך מתיק השקעות לאורך זמן בלי שהוא ייגמר כדי שנדע איך לפרוש מוקדם?
הם בחנו מאות סימולציות לאורך 70 שנות היסטוריה כלכלית של ארה"ב והשוו שילובי נכסים (מניות ואג"ח) כדי לבדוק כמה אפשר למשוך בכל שנה ועדיין לשרוד 30 שנות פרישה.
כלל ה-4% – הממצא ששינה את חוקי המשחק ועוזר לנו לדעת איך פורשים מוקדם?
התובנה המפורסמת ביותר של מחקר טרינטי היא "כלל ה-4%":
- אם יש לכם תיק השקעות עם לפחות 50% מניות, תוכלו למשוך בכל שנה 4% מהתיק (עם התאמה לאינפלציה), והתיק ישרוד בסבירות גבוהה מאוד (96%) ל-30 שנה.
- ברוב המקרים, התיק אפילו יגדל בערכו בסוף התקופה!
יתרון המניות מול האג"ח
ממצא מעניין נוסף:
תיקים עם אחוז מניות גבוה דווקא שרדו טוב יותר מאשר תיקים עם הרבה נכסים סולידיים.
הסיבה: לאורך זמן, התשואה הגבוהה של המניות אפשרה משיכות גבוהות יותר והפחיתה את הסיכון שהכסף ייגמר.
דוגמה פרקטית – כמה כסף צריך כדי לפרוש מוקדם?
לישראל ישראלי נמאס לעבוד. הוא חולם להעביר את 30 השנים הבאות על חוף הים עם מיץ קוקוס. הבעיה? הוא צריך לממן הוצאות חודשיות של 10,000 ש"ח.
חישוב פשוט:
- הוצאות חודשיות → הוצאות שנתיות:
10,000×12=120,000 ש"ח10,000 \times 12 = 120,000 \, ש"ח בשנה. - חישוב כלל ה-4%:
120,000/0.04=3,000,000 ש"ח120,000 / 0.04 = 3,000,000 \, ש"ח.
דרך נוספת: כלל ה-300
אפשר גם פשוט להכפיל את ההוצאות החודשיות ב-300:
10,000×300=3,000,000 ש"ח10,000 \times 300 = 3,000,000 \, ש"ח.
ומה עם האינפלציה?
האינפלציה כבר מובנית בכלל ה-4%!
לדוגמה, אם בשנה השלישית האינפלציה עלתה ב-5%, ישראל ימשוך 10,500 ש"ח בחודש במקום 10,000 ש"ח, והתיק עדיין ישרוד.
טווחי פרישה קצרים יותר – מה עושים?
לא כולם צריכים לחסוך ל-30 שנות פרישה.
נניח שמשקיע בן 45 צבר סכום יפה בקרן הפנסיה וצריך גישור של 15 שנים עד גיל 60. במקרה כזה, אפשר למשוך 5%-6% מהתיק ועדיין לשמור על סבירות גבוהה של שרידות התיק.
ומה החסרונות של מחקר טריניטי בדילמה של איך פורשים מוקדם?
למרות הפופולריות העצומה שלו, יש למחקר גם כמה חסרונות:
- התמקדות בשוק האמריקאי: התשואות של השוק האמריקאי היו חריגות לטובה. האם זה יחזור על עצמו? לא בטוח.
- שימוש באחוזי משיכה קבועים: החיים דינמיים, והתחייבות למשיכה קבועה לא תמיד ריאלית.
כלל ה-3% – גישה בטוחה יותר
מחקרים חדשים מראים שכדי להקטין את הסיכון, עדיף להשתמש בכלל ה-3%, או "כלל ה-400". זה מקנה ביטחון גבוה יותר לשרידות התיק.
אז איך כדאי להתייחס לכלל ה-4%?
כמו מגדלור באופק – כיוון ראשוני מצוין, אך לא כתורה מסיני.
בפועל, חשוב להישאר גמישים ולבחון את התיק מדי שנה בהתאם לתנאי השוק וההוצאות בפועל.
לסיכום – האם יש אסטרטגיות טובות יותר לשאלה איך פורשים מוקדם?
מחקר טריניטי וכלל ה-4% הם התחלה מצוינת ומספקים "כלי עבודה" פשוט וברור למשקיעים כדי לענות על השאלה איך פורשים מוקדם?
אבל חשוב לזכור: החיים דינמיים, ויש אסטרטגיות נוספות לפרישה מוקדמת.
רוצים לדעת עליהן? המשיכו לחסוך, להשקיע ולעקוב אחר סדרת הכתבות שלנו! יהיה פצצה 😊.
