בפרק זה נצלול לעומק המהפכה הפאסיבית בעולם ההשקעות ונחקור את התפתחותן של קרנות הסל והקרנות המחקות. נשוחח עם מנכ"ל בית השקעות בכיר על ההיסטוריה של התעשייה, ההבדלים בין המוצרים השונים, וכיצד השינויים הללו משפיעים על משקיעים פרטיים. בנוסף, נחשוף מה קורה מאחורי הקלעים של ניהול הקרנות ונבחן את השפעת השוק המקומי והעולמי על קרנות ההשקעה בישראל.
תמלול הפרק מאחורי הקלעים של שוק ההון עם אבנר חדד
ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט של חתול פיננסי.
הפודקאסט שבו תוכלו ללמוד, לחסוך ולהשקיע.
והפעם נדבר על שוק ההון הישראלי, ונמצא איתנו כאן לא פחות מאבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל משותף של קסם קרנות.
אלן אבנר, מה נשמע?
נהדר, אני שמח ומתרגש שאתה פה.
גם אני.
וכמובן, ואני רוצה שישר נצלול לעולם תעודות הסל.
קצת היסטוריה, נכניס את המאזינים לקונטקסט הנכון בשוק ההון הישראלי.
ובוא תיתן כמה מילים טיפה על ההיסטוריה של תעודות הסל ומקומה של קסם בעולם הזה.
אוקיי אז תעודות הסל בישראל - הראשונה הוקמה בשנת 2000, תעודת סל על מדד תל אביב, קראו לו אז 25.
היסטוריה.
ב-2003 הייתה לי הזכות להיות בהקמה של קסם, שלמעשה לקחה את נושא תעודות סל ועקיבה אחרי המדדים באופן אסטרטגי.
הנפקנו אז את תעודת הסל הראשונה שלנו - אז קראו לזה מדד תל אביב 100.
של פעם.
כן, והשאר הוא היסטוריה.
אנחנו מאז הנפקנו מאות מאות תעודות סל, שלימים בתיקון 28 הפכו להיות קרנות סל,
אבל המהות הפיננסית היא זהה - מדובר במכשיר עוקב מדדים, מכשיר פסיבי שמאפשר לך לקבל חשיפה למדד מניות, אג"ח, סחורות - בארץ או בעולם, על מה שאתה רוצה.
אני רוצה שנתמקד - כי הרבה מאוד שואלים גם בקבוצת פייסבוק ובכלל - בין עולם קרנות הסל לקרנות המחקות.
אני די בטוח שהרבה לא מבינים אותו, וגם מי שמבין הוא לא כל כך בפרטים,
ופה אני חושב שזו הזדמנות מדהימה לעשות שנייה אישור קו לכולם ולהסביר את ההבדל, סוף סוף אחת ולתמיד:
קרן סל - קרן מחקה?
אוקיי, אז קודם כל קרן סל היא קרן שעוקבת אחרי מדד והיא נסחרת ברצף בבורסה.
מסחר רציף כל היום.
מסחר רציף, בדיוק כמו מניית טבע או מניית בנק הפועלים.
במהלך המסחר אתה יכול לקנות ולמכור והיא משקפת את תנועת המדד ואת התנהגות המדד ברמה של אונליין.
קרן מחקה - גם היא עוקבת אחרי מדד,
אבל יש לה שער אחד ביום.
השער האחד ביום שיש לה - זה לפי מדד הנעילה של אותו יום.
כלומר, אתה עושה יצירה או פדיון לקרן פעם ביום,
והשער שאתה מקבל בקנייה זה לפי השער בסוף יום.
לא משנה אם זה סוף יום של ישראל או סוף יום של חול.
כל ההבדל - זאת נסחרת ברצף, וזאת פעם ביום.
המהות הפיננסית - היא זהה לחלוטין.
תבחר מה שטוב לך.
מה טוב לך?
אז תלוי מי אתה בתור לקוח. מי אתה בתור משקיע.
אם אתה משקיע שהטרייד חשוב לו, ואם אתה משקיע שאתה רוצה שתהיה לך את האפשרות להגיב במהלך מסחר - אתה צריך את קרן הסל.
כי אתה רוצה להגיב, כן - אתה רוצה להגיב לאירוע שקרה בשעה 2 בצהריים, או לקבל את האפשרות שתהיה לך את האפשרות להגיב לאירוע שקורה במהלך המסחר -
שאתה לא יודע מתי הוא יקרה.
אפרופו - שתכף אנחנו גם נדבר עליו - ודע על שוק מאוד מאוד דינמי, ואנחנו הולכים לעולם עוד יותר מאתגר ומעניין מאשר ראינו בו בשנים האחרונות.
ולא שהיה משעמם.
אז אם אתה רוצה את האפשרות להגיב ברמה של כל רגע - כל יום -
אז אתה חייב את האפשרות הזאת בתור קרן סל.
אם פעם ביום מספיק לך - אז קרן מחקה זה גם טוב.
תלוי מה אתה רוצה.
אז בעצם כשאני משקיע פסיבי, פשוט, לא גוף מוסדי, הוא איתך בקצה, אני רק רוצה להשקיע -
אז קרנות מחקות, שגם דמי הניהול שלהן זולות יותר, זה בעצם פתרון שהוא ממש טוב, נכון?
סבבה לגמרי.
אז לגמרי.
מעולה. אז בעצם קרן מחקה - ההבדל הוא רק במסחר וברציפות.
ולטווח הארוך - באמת זה בטל ב-60.
נכון.
ואין שום סיבה לקנות מוצר שהוא יקר, כקרן סל, אלא ללכת לקרנות מחקות.
השאלה - גם נכון, בהנחה שאתה אומר לעצמך:
"אני לא מתכוון לסחור ביום יום בזמן הקרוב",
"אני לא רואה בזה ערך",
"אני משקיע להרבה מאוד זמן" -
אז אתה צודק.
כן. פשוט רגוע.
המשקיע - רוב המשקיעים הם באמת באמת כאלה. לא הסוחרים היומיים.
אתה יכול טיפה לומר גם מה היחס בין קרנות סל למחקות?
לאן השוק הולך - לשם או לשם?
אז זה תלוי.
זה תלוי מה הלקוח. ואנחנו רואים בשנה האחרונה - אנחנו ראינו בשנתיים האחרונות למעשה -
כניסה מחודשת לקרנות סל.
למה?
זו שאלה טובה.
כי אני חושב שבסוף זה פוגש את הצורך של המשקיעים.
אני חושב שבסוף משקיעים שהחליטו שהם רוצים קרן סל,
הם החליטו שהם לא יכולים להסתמך על מה יהיה ב-11 בלילה בארצות הברית או בחו"ל בישראל -
הם רוצים את קרן הסל.
וזה לצד גם גידול בקרנות המחקות.
אז אנחנו רואים בשנים האחרונות - לצד התחזקות עולם ההשקעות הפסיביות -
אנחנו רואים עלייה גם ביצירות חדשות בקרנות סל, וגם ביצירות חדשות של קרנות מחקות.
גם בזה וגם בזה.
אמרת פסיבי פה, ואני רוצה...
משקיעים שונים - משקיעים שונים קונים את ה... עושים את...
שירים שונים למשקיעים שונים -
ואני חושב שזה מדהים.
השוק הישראלי הוא באמת מאפשר את זה, וזה נהדר.
נכון. יש פה עוד נקודה שצריך להדגיש אותה -
כשאתה קונה עכשיו קרן סל - אתה יודע מה המחיר עכשיו.
אתה קונה קרן מחקה - אתה למעשה נותן הוראת יצירה, הוראת קנייה לפי המדד בסוף היום.
אין לך מושג מה הוא יהיה. הוא יעלה? הוא ירד? אתה לא יודע.
עכשיו, תאר לך - ואנחנו רואים כמה שוק עולה -
שאתה רואה נגיד מדד נגיד בשער של 100, אתה נותן הוראת קנייה,
אבל קרה משהו בסוף היום - לטוב, נניח. בוא נקווה - דברים טובים -
קיבלת 105. עוד 5% שילמת.
עכשיו, ה-5% האלה - הם יכולים להיות גם 10 שנים בדמי ניהול.
לא בטוח שזה מתאים לך.
נכון.
זה בטוח לא מתאים לך.
זה פה לשני הכיוונים - אבל זה אימור.
וזה אימור - וחלק גדול מהמשקיעים אומרים:
"תקשיב, לא מתאים לי להמר.
לא מתאים לי להמר.
אני לא רוצה שעכשיו כל שיקול ההשקעה שלי יתבסס על זה".
שוב - זה תלוי מי אתה בתור משקיע.
אין פה את ה-"טוב" וה-"רע".
אם אתה מודע למה שיש בקרן סל ולקרן מחקה - מפה קח את זה לאן שאתה רוצה.
לגמרי, אני מסכים איתך.
כי הרבה מאוד אומרים -
"לא, זה טוב, זה רע, אלה מעלים, אלה מורידים" -
זה פשוט להבין את הדבר הזה.
נכון. שני מוצרים פיננסיים.
שניהם עוקבי מדדים.
שניהם פסיביים.
בדיוק - קרובי משפחה, אבל בני דודים כאלה.
אפילו הייתי אומר אחים.
אפילו אחים.
אחים, לא אחים תאומים - אבל אחים.
אבל אחים.
הגיעו מאותה אמא.
לגמרי.
אז אולי תעשה לנו גם איזשהו סדר.מה זה אומר פסיבי, מה זה אומר אקטיבי -
כי אנחנו משתמשים בזה הרבה, ולפעמים זה מובן מאליו לאנשים מהתחום,
אבל הרבה לא בטוחים במה מדובר.
נכון. אז קרן פסיבית היא קרן שבעצם עוקבת אחרי מדד.
יש מדד - תל אביב 35, תל אביב 125, S&P 500, נסטק 100 -
קרן פסיבית היא קרן שלא שואלת את עצמה:
"אני חושבת שמניות הטכנולוגיה יעשו טוב, אז אני אקנה יותר מהן" - לא.
היא פשוט משקפת את המדד כמו שהוא.
זו קרן פסיבית.
קרן אקטיבית, לעומתה, היא קרן שבה יושב מנהל השקעות,
והוא מנתח את החברות, מנתח את הסקטורים, מנתח את המאקרו,
ומחליט איפה לשים את הכסף.
אז הוא יכול להגיד:
"אני חושב שמגזר הפיננסים יעלה",
"אני חושב שחברת טבע מעניינת אותי - אני אקנה אותה",
"אני לא אוהב את נייס - אני אמכור אותה".
הוא בעצם עושה מה שנקרא stock picking -
ובעצם מתחרה בכולם - כולל הקרן הפסיבית, כולל כל העולם.
מה שאנחנו רואים - ובעולם רואים את זה הרבה -
זה שקרן פסיבית לטווח ארוך מצליחה להביא תשואות הרבה יותר טובות.
כי?
כי קשה מאוד לנצח את המדד.
קשה מאוד לנצח את השוק.
בסוף, אתה מתחרה עם כל המוחות, עם כל הכסף, עם כל הטכנולוגיה, עם כל הניתוחים -
וקשה מאוד לנצח.
באמריקה למשל, אתה רואה שמעל 90% מהקרנות האקטיביות -
לא מצליחות להביס את ה-benchmark שלהן.
כן. יש מחקרים, נדמה לי שזה 98% שלא מנצחות את ה-benchmark לאורך זמן.
זה משהו שהוא מטורף.
כי אתה רואה את זה, ואתה אומר - וואו.
אבל מצד שני - בארץ, בגלל שזה שוק יותר קטן,
אז יש איזושהי יכולת לבחור נכון.
האם יש מקום גם לקרנות אקטיביות?
שאלה מעולה.
אז קודם כל - בארץ יש קרנות אקטיביות טובות.
קרנות אקטיביות שמביאות ערך מוסף.
קרנות אקטיביות שבאמת הצליחו להביס את ה-benchmark שלהן לאורך זמן.
אני חושב שהיכולת הזאת נובעת מזה שהשוק פה הוא שוק פחות יעיל,
יותר קטן, יותר מרוכז.
יש אנליזה שאתה יכול לעשות שהיא יותר מעמיקה,
ולפעמים גם פחות תחרותית.
אתה יכול לעשות אנליזה שהיא באמת מניבה לך ערך.
וזה נובע גם מזה שבסוף אתה באמת בונה גוף שהוא רציני,
שיש לו מחלקת מחקר,
שעושה ניתוחים,
ושיש לו ניסיון.
אם אתה קרן אקטיבית של בן אדם אחד, בלי מחקר -
קשה מאוד להביא ערך.
אבל אם אתה גוף מוסדי שיש לו יכולת - אז כן.
איך אני מזהה גוף כזה?
תשאל שאלות.
תראה מי עומד מאחורי הקרן.
מה המתודולוגיה שלהם.
מה עומד מאחורי זה.
האם יש להם גוף מחקר, האם יש להם מנהלי השקעות עם ניסיון.
תסתכל על הביצועים, תסתכל על התנודתיות,
תראה אם יש שם היגיון או שיש שם "פוקס".
יש שם - אתה רואה תהליך.
אם אתה רואה תהליך, ואתה מאמין בתהליך -
לך על זה.
אם אתה לא רואה תהליך -
כנראה שאין באמת ערך.
רציתי לשאול אותך לגבי תזמון השוק.
זה משהו שאני רואה המון, גם בקהילה -
אנשים אומרים לי: "לא, אני מחכה שהשוק יירד ואז אכנס",
או: "אני עכשיו יוצא, כי הוא עלה הרבה",
או: "אני מחכה שיירגע".
ומה שאתה רואה הרבה פעמים - זה שהם פשוט לא בפנים.
כן, אתה צודק.
אני אגיד לך משהו שאני חוזר עליו הרבה:
בסוף, כשאתה משקיע לטווח ארוך,
והשקעת במדד -
למשל, נגיד השקעת במדד ה-S&P 500 -
מה שחשוב זה להיות בפנים,
ולא לנסות לתזמן.
למה?
עשו פעם מחקר -
ראו שאם לקחת את ה-S&P 500 מ-1980 עד 2022,
והשקעת 10,000 דולר - היית מגיע למיליון דולר.
אם החמצת רק את 10 הימים הכי טובים בשוק -
המיליון הזה הופך לחצי מיליון.
אם החמצת 50 הימים הכי טובים -
אתה נשאר עם 170,000 דולר.
מתוך כמה?
מתוך יותר מ-10,000 ימי מסחר.
כלומר, 0.5% מהימים אחראים על רוב התשואה.
מה זה אומר?
שאתה לא יכול לתזמן.
כי גם אם צדקת,
וגם אם ראית ש"וואו, עכשיו יהיה ירידות" -
מה קורה ביום שאחרי?
מי אמר שאתה נכנס בדיוק ביום הנכון?
וברגע שפספסת את הימים הכי טובים -
הלכה התשואה.
בדיוק.
ובגלל זה אומרים:
"Time in the market is more important than timing the market".
אני מאוד מאמין בזה.
והיום - בגלל שיש כל כך הרבה מוצרים -
אז אתה לא חייב לקפוץ ישר למים.
יש לך מוצרים שהם עם הגנות.
למשל, אם אתה מפחד להיכנס בדיוק בפיק -
אז תשתמש במוצרים שנותנים לך הגנה,
או תיכנס בהדרגה,
או תשתמש באסטרטגיות שמחליקות לך את הכניסה.
היום יש מה שנקרא - תעודות סל מוגנות, קרנות מוגנות?
יש מוצרים שהם בעצם בנויים עם אלמנטים של הגנה.
כלומר, יש קרנות שמבוססות על מדדים,
אבל הן גם נותנות לך רשת ביטחון מסוימת,
או שיש שם איזשהו פיזור שנותן לך יותר ביטחון.
זה יכול לעזור לאנשים שקשה להם להיכנס ישר.
ואם נחזור לעניין של "השוק גבוה מדי" -
אז הנה, תראה מה קרה ב-2020, בקורונה,
מה קרה ב-2021, מה קרה ב-2022 עם הירידות -
וב-2023 - שוב עליות.
ואיפה רוב האנשים?
נכנסו, יצאו, לא הספיקו לחזור.
כי קשה מאוד לחזור.
ברגע שאתה יוצא -
הכניסה מחדש היא פסיכולוגית קשה יותר מהיציאה.
נכון.
זה לא אינטואיטיבי.
נכון.
והכי חשוב - לקבוע אסטרטגיה ולהתמיד בה.
אפרופו אסטרטגיה -
יש המון שמועות סביב קרנות מחקות ישראליות.
דיברנו על זה לא מעט גם בקהילה -
על דיבידנדים, על מס, על זה שזה לא שקוף -
תעשה לנו סדר.
בשמחה.
אז קודם כל - נתחיל בדיבידנדים.
הרבה אנשים אומרים:
"יש מס על הדיבידנדים בקרנות מחקות ישראליות".
אז לא. אין.
כי ברוב הקרנות האלה - זה מבוצע בסוואפים,
ובסוואפים אין אירוע מס.
אוקיי?
אז זה פשוט לא נכון.
ודבר נוסף שאומרים -
"כל הזמן מעלים דמי ניהול".
אז לא.
העלאות דמי ניהול אפשר לעשות רק אחת לשנה,
וזה צריך להיות מדווח ומאושר על ידי רשות ניירות ערך.
וזה נעשה בצורה מאוד מאוד מסודרת.
וגם - יש פה תחרות.
אי אפשר סתם להעלות.
נכון.
למעשה - אנחנו רואים תהליך של ירידת דמי ניהול,
ולא עלייה.
ואיך אתם מרוויחים מזה?
מסה. כמו אמזון.
כשאתה מנהל הרבה מאוד כסף,
גם דמי ניהול קטנים - נותנים הכנסה.
כמה אתם מנהלים היום?
קסם מנהלת כ-135 מיליארד ש"ח.
מתוכם כ-114 מיליארד בקרנות נאמנות.
שזה כולל גם את הקרנות הסל?
כן.
ולסיכום - אני רוצה לשאול אותך שאלה אישית.
מה היית אומר לאבנר של לפני 10 שנים?
וואו.
לא הייתי משנה הרבה, אבל הייתי אומר לו -
תתמיד.
פשוט תתמיד.
תישאר עם מה שאתה מאמין בו,
תשקיע לטווח ארוך,
אל תיכנע לרעשים.
מי שהתמיד - ניצח.















