מה זה מס רווחי יתר על הבנקים?
מס רווחי יתר הוא מנגנון מיסוי שמטרתו לגבות חלק מהרווחים שנוצרו לא בזכות התייעלות או כישרון עסקי, אלא בגלל נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בבנק עצמו. במקרה של הבנקים הישראליים, מדובר בעליית הריבית החדה של בנק ישראל בשנים האחרונות, שהעלתה את רווחי המערכת הבנקאית מכ-8 מיליארד שקל בשנה לממוצע של כ-30 מיליארד שקל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי נתח משמעותי מרווחי הבנקים נובע מעליית הריבית בלבד, ולא מפעילות עסקית אמיתית, ולכן ראוי שחלק מהם יחזור לציבור.
הרעיון אינו ייחודי לישראל. מדינות רבות באירופה הטילו מסים דומים על חברות אנרגיה שהרוויחו סכומים חריגים בעקבות עליית מחירי הגז והנפט. עם זאת, הטלת מס סקטוריאלי על ענף ספציפי מעוררת שאלות לגיטימיות לגבי אפליה עסקית והשפעות על הכלכלה. ריבית פריים ואיך היא משפיעה עלינו הוא נושא שכדאי להבין לעומק כדי לתפוס את התמונה הכוללת.
אל תפספסו את קבוצת הטיפים הפיננסים ששווים לכם הרבה כסף!
למה סמוטריץ' מטיל מס על הבנקים דווקא עכשיו?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את המס על הבנקים כצעד הכרחי לאור המצב הכלכלי של המדינה. העיתוי אינו מקרי: הגירעון בתקציב המדינה גדל, עלויות המלחמה כבדות, והממשלה מחפשת מקורות הכנסה חדשים. הבנקים, עם רווחי השיא שלהם, הפכו ליעד טבעי.
סמוטריץ' הצביע על כך שבנק לאומי ובנק הפועלים הגיעו לשווי שוק של כ-100 מיליארד שקל כל אחד, זינוק דרמטי שנבע בעיקר מסביבת הריבית הגבוהה ולא מפעילות עסקית יוצאת דופן. ההחלטה להטיל מס של 15% במקום 7%-10% שהמליץ הצוות המקצועי משקפת את עמדתו הנחרצת של שר האוצר, שרואה ברווחים אלה כסף שצריך לחזור לציבור. כאן תוכלו לראות א ההצעה
איך יעבוד המס בפועל? מנגנון המיסוי החדש
תזכיר החוק מציע מודל של מס רווח דיפרנציאלי שפועל בצורה הבאה. ראשית, נקבעת תקופת בסיס שהיא ממוצע הרווחים השנתיים של הבנק בין השנים 2018 עד 2022, תקופה שבה סביבת הריבית במשק הייתה נמוכה יחסית. שנית, נקבע סף של 50% מעל ממוצע תקופת הבסיס, כאשר רק רווחים שחורגים מסף זה יהיו חייבים במס. שלישית, שיעור המס עצמו עומד על 15% על הרווחים שחורגים מהסף. רביעית, החל משנת 2027 הסף יוצמד לקצב צמיחת התוצר במשק כדי לא למסות צמיחה טבעית.
המנגנון הזה מבטיח שבנקים שגדלו באופן אורגני לא יימסו על הצמיחה הטבעית שלהם, אלא רק על הרווחים החריגים שנוצרו בעקבות עליית הריבית. לדוגמה, אם בנק מסוים הרוויח ממוצע של מיליארד שקל בשנים 2018-2022, הוא יחויב במס רק על רווחים שעולים על 1.5 מיליארד שקל בשנים הבאות.
טבלת השוואה: המלצות הצוות המקצועי מול החלטת סמוטריץ'
| פרמטר | המלצת הצוות הבין-משרדי | תזכיר החוק |
|---|---|---|
| שיעור המס | 7%-10% | 15% |
| סף הרווח החייב במס | 50% מעל הממוצע | 50% מעל הממוצע |
| תקופת הבסיס | 2018-2022 | 2018-2022 |
| משך תוקף החוק | לא הוגדר | 2026-2030 |
| הכנסות צפויות בשנה הראשונה | כ-900 מיליון שקל | 1.13 מיליארד שקל |
מי יהיה פטור מהמס? החרגת הבנקים הקטנים
תזכיר החוק כולל החרגה חשובה לבנקים קטנים. בנקים ששיעור נכסיהם אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת הבנקאית יהיו פטורים מהמס המיוחד. נכון להיום, מדובר בבנק ירושלים ובבנק הדיגיטלי וואן זירו. הרציונל מאחורי ההחרגה הוא שמירה על התחרות במערכת הבנקאית ועידוד כניסת שחקנים חדשים לשוק.
ההחרגה הזו חשובה במיוחד בהקשר של פתיחת חשבון מסחר עצמאי. בנקים קטנים לעתים מציעים תנאים תחרותיים יותר, וההחרגה מהמס עשויה לעזור להם לשמור על היתרון התחרותי שלהם.
המחלוקת הפנימית: בנק ישראל ואגף התקציבים מתנגדים
אחד ההיבטים המעניינים ביותר של תזכיר החוק הוא המחלוקת החריפה בתוך הדרג המקצועי של הממשלה. למרות שהצוות הבין-משרדי שמינה שר האוצר תמך בעקרון המיסוי, שני גופים מרכזיים הציגו עמדות מיעוט חריפות נגד המהלך.
עמדת בנק ישראל: נציג בנק ישראל בצוות, ד"ר יוסי סעדון, שלל את עצם הטלת המס. לדעת בנק ישראל, מדובר באפליה משקית בלתי מוצדקת שממוקדת בענף אחד בלבד. הבנק המרכזי מזהיר מפני פגיעה כפולה באזרחים: ייקור הריביות והעמלות מצד אחד, ופגיעה בחוסכים לפנסיה המחזיקים במניות הבנקים מצד שני. בנוסף, בנק ישראל מתריע כי המהלך עלול לפגוע בוודאות העסקית ולהבריח משקיעים.
עמדת אגף התקציבים: גם בתוך משרד האוצר עצמו יש התנגדות. אגף התקציבים הזהיר מפני מה שהוא מכנה מחנק אשראי. לפי האגף, מס גבוה על הרווח השולי יוצר תמריץ שלילי לבנקים להעמיד הלוואות חדשות, מה שעלול לפגוע בעסקים קטנים ובצמיחה הכלכלית. הפתרון המועדף על אגף התקציבים היה להאריך את ההיטל הזמני הקיים בשנה או שנתיים נוספות, אך הנהלת האוצר בחרה לקדם את המודל החדש.
חשוב להבין שהמחלוקת הזו בין גופים מקצועיים מראה שאין תשובה חד-משמעית לשאלה אם המס הזה טוב או רע. יש טיעונים כבדי משקל לשני הצדדים, ובסופו של דבר מדובר בהחלטה פוליטית שמשקללת שיקולים שונים.
איך המס ישפיע על מניות הבנקים ועל הפנסיה שלך?
כבר ביום פרסום תזכיר החוק, מדד הבנקים בבורסה של תל אביב הגיב בירידה של כ-1% עד 1.3%. אבל ההשפעה האמיתית עשויה להיות משמעותית יותר בטווח הארוך, וזה נוגע ישירות לחסכונות שלך.
כ-90% ממניות הבנקים מוחזקות על ידי הציבור הישראלי, בעיקר דרך קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות. המשמעות היא שירידה בשווי מניות הבנקים פוגעת ישירות בשווי החסכונות ארוכי הטווח שלך. אם יש לך קרן השתלמות או קרן פנסיה, סביר להניח שחלק מהכסף שלך מושקע במניות הבנקים.
מצד שני, אם המס יביא להורדת ריביות על הלוואות או לשיפור בתנאי הפיקדונות, ייתכן שהציבור ירוויח מהמהלך באופן ישיר. השאלה המרכזית היא האם הבנקים יבחרו לספוג את עלות המס מרווחיהם, או שיגלגלו אותה הלאה לציבור. וכן גם באופן עקיף כי יותר כסף יזרום לבנקים ובכך הערך ימשיך לעלות.
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
תרחישים אפשריים והשפעתם על הציבור
| תרחיש | השפעה על הציבור | סבירות |
|---|---|---|
| הבנקים סופגים את המס מרווחיהם | ירידה בתשואות מניות הבנקים, פגיעה בחסכונות הפנסיה | בינונית |
| הבנקים מעלים ריביות על הלוואות | עלייה בעלויות המשכנתא וההלוואות | גבוהה |
| הבנקים מצמצמים אשראי | קושי בקבלת הלוואות, פגיעה בעסקים קטנים | בינונית-גבוהה |
| הבנקים מבטלים את הטבות המתווה הוולונטרי | ביטול הטבות בשווי 3 מיליארד שקל לציבור | גבוהה מאוד |
תגובת המערכת הבנקאית: מכריזים מלחמה
איגוד הבנקים הגיב בחריפות לפרסום תזכיר החוק. מנכ"ל האיגוד איתן מדמון אמר כי בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור. לדברי מדמון, השר מפר את ההבטחה שנתן רק לפני שנה, לפיה לא יוטל מס נוסף.
מעבר לביקורת החריפה, הבנקים מאיימים לבטל את המתווה הוולונטרי שהושג מול בנק ישראל בתחילת 2025. במסגרת מתווה זה התחייבו הבנקים להעניק הטבות בשווי כ-3 מיליארד שקל לציבור בשנים 2025-2026. אם המס המיוחד יאושר בחקיקה, הבנקים טוענים שהם יהיו חופשיים לבטל את המשך יישום המתווה.
המצב הזה מזכיר לנו שכשמדברים על הגזירות הכלכליות של 2025, חשוב להבין את התמונה הרחבה ואת ההשפעות העקיפות של כל מהלך.
מרווח הריבית: המנוע שמניע את רווחי הבנקים
הרווח העיקרי של הבנקים נובע מהפער בין הריבית שהם משלמים על פיקדונות לבין הריבית שהם גובים על הלוואות. כשבנק ישראל העלה את הריבית במסגרת המאבק באינפלציה, הבנקים הגיבו במהירות בצד ההלוואות והעלו מיד את הריביות על משכנתאות ואשראי צרכני. בצד הפיקדונות, לעומת זאת, ההעלאה הייתה איטית וחלקית בלבד.
התופעה הזו מוכרת בעולם הפיננסי בשם תמסורת אסימטרית, והיא אחת הסיבות המרכזיות לזינוק ברווחיות. בעוד שלקוחות המשכנתאות חשו מיד בעליית הריבית, בעלי חשבונות העו"ש והפיקדונות כמעט ולא נהנו מהשינוי. הפער הזה, שמכונה גם מרווח פיננסי, הוא שהפך את 2024-2025 לשנות שיא עבור המערכת הבנקאית.
והנה הסבר פשוט על איך עושים כסף בבנק בשיטה הזו: אתם מפקידים בבנק 100 שקלים בריבית של 3%. הבנק משלם לכם 3 בשנה. את אותו הכסף הוא "מוכר" כהלוואה למישהו אחר, נגיד משכנתא, ב 5% ריבית - רווח של 2% שבמקרה הזה שווה 2 שקלים. עכשיו קחו את המספרים האלו ותכפילו פי מיליארדים, הנה רווח נהדר!
אם אתם שוקלים לקחת משכנתא או הלוואה, כדאי להתעדכן בתמהיל משכנתא ולהבין איך סביבת הריבית משפיעה על ההחלטות שלכם
מתי מס הבנקים נכנס לתוקף? לוח הזמנים המלא
תזכיר החוק הוא רק השלב הראשון בתהליך החקיקה. להלן לוח הזמנים הצפוי. לאחר פרסום התזכיר יש תקופה של הערות ציבור שבה כל אזרח או ארגון יכול להגיש התייחסות. לאחר מכן התזכיר יעבור לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה ובהמשך יובא לאישור הכנסת. אם החוק יאושר כמתוכנן, הוא צפוי להיכנס לתוקף בינואר 2026 ולהיות בתוקף עד סוף 2030.
חשוב לציין שמדובר בהוראת שעה זמנית. כלומר, אחרי 2030 המיסוי המיוחד יסתיים אוטומטית, אלא אם כן הכנסת תחליט להאריך אותו. זה שונה ממס קבוע ונותן לבנקים אופק תכנוני מסוים.
מה זה אומר עבורך כמשקיע?
אם אתה משקיע בשוק ההון, המס החדש על הבנקים הוא גורם שצריך לקחת בחשבון. מניות הבנקים היו בין ההשקעות הטובות ביותר בבורסה הישראלית בשנים האחרונות, עם תשואות דו-ספרתיות ודיבידנדים נדיבים. המס החדש עשוי להשפיע על הרווחיות העתידית ובהתאם על מחירי המניות. להערכתי - לא יותר מדי.
עם זאת, גם עם המס הבנקים צפויים להישאר רווחיים מאוד, וכשאר הריבית תרד בעתיד, רווחיהם יירדו ממילא והמס יהפוך לפחות רלוונטי. אם אתם בונים תיק השקעות לטווח ארוך, מומלץ לא לקבל החלטות פזיזות בעקבות החדשות. כללי האצבע להשקעות נותרים בתוקף גם בתקופות של אי-ודאות.
הבנקים מול הציבור: מי באמת ישלם את המחיר?
השאלה הגדולה שתלויה באוויר היא מי ישלם בסופו של דבר את המחיר של המס החדש. הניסיון ההיסטורי מלמד שכאשר מוטלים מסים על סקטור מסוים, חלק מהעלות מגולגל לצרכנים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בריביות גבוהות יותר על הלוואות, עמלות גבוהות יותר, או צמצום בזמינות האשראי.
מצד שני, כניסת שחקנים חדשים כמו בנקים דיגיטליים עשויה להגביר את התחרות ולהגן על הצרכנים, ואנו רואים את זה חזק מאוד בחשבונות המסחר בברוקרים המומלצים, הבנקאים והחוץ בנקאים.. זו אחת הסיבות שהחרגת הבנקים הקטנים מהמס חשובה כל כך. ככל שיהיו יותר אלטרנטיבות בשוק, כך יקשה על הבנקים הגדולים להעלות מחירים באופן חד-צדדי.
מיסוי סקטוריאלי: תקדים מסוכן או צעד נדרש?
מעבר לשאלה הספציפית של מס בנקים 2026, תזכיר החוק מעלה שאלות רחבות יותר לגבי מיסוי סקטוריאלי בישראל. האם ראוי להטיל מס על ענף ספציפי בגלל רווחים חריגים? מה המשמעות לענפים אחרים שעשויים להרוויח מנסיבות חיצוניות בעתיד? ומה ההשלכות על אקלים ההשקעות בישראל?
התומכים במס טוענים שכאשר רווחים נובעים מנסיבות שאינן תלויות בחברה עצמה, ראוי שהציבור ייהנה מחלק מהם. המתנגדים טוענים שזה יוצר אי-ודאות עסקית ומרתיע משקיעים זרים ומקומיים כאחד. בנק ישראל אף הזהיר שהתקדים של מיסוי סקטוריאלי עלול להשפיע על דירוג האשראי של ישראל ועל האטרקטיביות שלה למשקיעים בינלאומיים.
השורה התחתונה: מה כדאי לעשות?
כאזרחים ומשקיעים, מומלץ לעקוב אחר ההתפתחויות בחקיקה ולבדוק את תנאי ההלוואות והפיקדונות שלכם אל מול המתחרים. אל תמהרו לקבל החלטות השקעה על בסיס חדשות בודדות, וזכרו שהמס הזה הוא זמני ויסתיים ב-2030.
כמו תמיד, החתול הפיננסי ממליץ על גישה מאוזנת ושקולה לניהול הכספים. הבנת התמונה הגדולה וקבלת החלטות מושכלות היא המפתח להצלחה פיננסית בטווח הארוך.
סיכום
תזכיר החוק להטלת מס רווחי יתר על הבנקים הוא מהלך משמעותי שמשקף את המתח בין הצורך למלא את קופת המדינה לבין החשש מפגיעה בתפקוד המערכת הבנקאית. המחלוקת הפנימית בין משרד האוצר לבין בנק ישראל ואגף התקציבים מראה שאין תשובות קלות בנושא.
רוצים להישאר מעודכנים בנושאים פיננסיים? הירשמו לניוזלטר של החתול הפיננסי וקבלו תכנים מקצועיים ישירות למייל. ואם יש לכם שאלות או התלבטויות לגבי ההשקעות שלכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו או להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך.
