רפורמת חשבון ההשקעה: מה האוצר רוצה לשנות, למה יש התנגדות ומה זה אומר לחוסכים?

חשוב לומר כבר בהתחלה: נכון לעכשיו מדובר בהצעה בלבד. זו עדיין לא רפורמה סופית, והיא צריכה לעבור הליכי חקיקה לפני שתהפוך למציאות מחייבת.

אבל אם ההצעה תעבור במתכונתה הנוכחית, היא עשויה לשנות את הדרך שבה ישראלים חוסכים ומשקיעים דרך קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות ומוצרי השקעה נוספים.

מהי רפורמת חשבון ההשקעה?

רפורמת חשבון ההשקעה נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימים בישראל כמה מוצרי חיסכון והשקעה לטווח קצר ובינוני, אבל לכל אחד מהם יש כללי מס, רגולציה ותפעול שונים.

בין המוצרים הרלוונטיים: קופת גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות וניירות ערך.

הצטרפו לניוזלטר שלי!

טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.

מה שמך?

מס' טלפון

המייל שלך

הסכמה למדיניות פרטיות

קראתי ואני מסכימ/ה למדיניות הפרטיות

הסכמה לדיוור

אני מאשר/ת קבלת דיוור מהחתול

אני בפנים

כיום, לכל אחד מהמוצרים האלה יש יתרונות וחסרונות משלו. בקופת גמל להשקעה, למשל, ניתן לעבור בין מסלולים ללא אירוע מס, ובמשיכה כקצבה לאחר גיל 60 קיימת הטבת מס על הרווחים. בקרנות נאמנות ובתיקי השקעות, לעומת זאת, מכירה של נכס ברווח בדרך כלל יוצרת אירוע מס, אך קיימים מנגנונים אחרים כמו קיזוז הפסדים ומס רווחי הון.

ככה זה נראה היום, לפני הרפורמה:

משרד האוצר מבקש לאחד חלק מכללי המשחק האלה תחת מסגרת אחת: חשבון השקעה.

הרעיון המרכזי הוא שהטבת המס תהיה צמודה לאדם עצמו ולא למוצר מסוים. כלומר, במקום שהחוסך יבחר מוצר בגלל יתרון מס כזה או אחר, הוא יוכל לבחור את המוצר לפי דמי ניהול, תשואה, שירות, רמת סיכון ונוחות.

לפי הודעת משרד האוצר, הרפורמה אמורה ליצור חשבון השקעה מאוחד, לאפשר דחיית מס במעבר בין מוצרי השקעה, ולהציב תקרת הפקדה כוללת ומצטברת של עד 200 אלף שקל לכל תושב ישראל, כשהסכום יתעדכן מדי שנה לפי מדד המחירים לצרכן.

מה הבעיה שהאוצר מנסה לפתור?

האוצר מנסה לפתור בעיה אמיתית: עולם ההשקעות בישראל מסובך מדי עבור רוב הציבור.

ישראלים רבים מחזיקים כסף בעו״ש או בפיקדונות, גם כשהכסף מיועד לטווח ארוך יותר, בין היתר כי הם לא מבינים את ההבדלים בין מוצרי ההשקעה השונים. קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון, קרן נאמנות, תיק השקעות, מס רווחי הון, דמי ניהול ועמלות, מעבר מסלול, קיזוז הפסדים - עבור משקיע מתחיל, כל זה עלול להישמע כמו שפה זרה.

לכן, ברמה העקרונית, הרעיון של פישוט עולם ההשקעות הוא רעיון נכון.

אם באמת יהיה חשבון אחד שיאפשר לראות את הכסף בצורה ברורה יותר, לעבור בין מוצרים בלי לשלם מס בכל מעבר, ולהשוות בין גופים לפי תשואה, דמי ניהול ושירות - זו יכולה להיות בשורה חיובית לציבור.

גם לפי הדיווחים, אחת המטרות של האוצר היא לעודד את הציבור להעביר כספים מחשבונות עו״ש שאינם נושאים ריבית לאפיקי השקעה מניבים.

אבל כמו תמיד בעולם הכסף, השאלה האמיתית היא לא רק מה כתוב בכותרת של הרפורמה - אלא מה מסתתר באותיות הקטנות.

תקרת 200 אלף שקל לכל החיים: למה זו הנקודה הכי רגישה?

הנקודה שמעוררת את רוב הביקורת היא תקרת ההטבה של 200 אלף שקל לכל החיים.

לפי המתווה שפורסם, חשבון ההשקעה יכלול תקרת הפקדה כוללת ומצטברת של עד 200 אלף שקל לכל תושב ישראל. משרד האוצר מציין שהתקרה תתעדכן לפי מדד המחירים לצרכן.

נקודה חשובה שכדאי לדייק: התקרה מתייחסת להפקדות, ולא לשווי החשבון. כלומר, אם הפקדתם 200 אלף שקל וההשקעה צמחה עם השנים ל-400 אלף, גם הרווחים שנצברו ייהנו מהמשטר המוטב בהתאם לאופן המשיכה. בנוסף, לפי המתווה ניתן יהיה לפתוח חשבונות גם עבור ילדים, כשלכל ילד תחול תקרת הטבה נפרדת - נקודה רלוונטית למי שכבר עושים חיסכון לילדים בצורה מסודרת.

מצד אחד, 200 אלף שקל נשמעים כמו סכום משמעותי.

מצד שני, כשמדברים על חיסכון והשקעה לטווח ארוך, ובמיוחד על אנשים שחוסכים לאורך שנים, זה לא בהכרח סכום גבוה. מי שמפקיד באופן קבוע, מי שחוסך לילדים, מי שבונה חיסכון משלים לפרישה, או מי שמשתמש בקופת גמל להשקעה ככלי לטווח ארוך - עלול להגיע לתקרה הזו מהר יחסית.

לשם השוואה, בקופת גמל להשקעה קיימת כיום מגבלת הפקדה שנתית. לפי כל זכות, קופת גמל להשקעה היא מכשיר חיסכון שניתן למשוך בכל עת, ועל הרווחים משלמים מס רווחי הון בשיעור של 25%, אך מי שמושך את הכספים כקצבה לאחר גיל 60 עשוי ליהנות מפטור ממס על הרווחים.

כלומר, עבור חלק מהחוסכים, המעבר מתפיסה של תקרה שנתית לתקרה מצטברת לכל החיים עלול להיתפס כצמצום משמעותי של פוטנציאל ההטבה.

וזו בדיוק הטענה המרכזית של המתנגדים: הרפורמה מוצגת כפישוט, אבל בפועל היא עלולה להקטין את הטבות המס לחלק גדול מהחוסכים.

מה קורה לכסף שמעל התקרה?

וכאן מגיעה נקודה שפחות מדברים עליה בכותרות, ובעיניי היא קריטית למי שכבר יש לו סכומים משמעותיים במוצרים האלה.

לפי ניתוחים שפורסמו בתקשורת הכלכלית, כסף שמעבר לתקרה עלול לאבד את הגמישות שיש לו היום: כל מעבר בין חברות, ואפילו שינוי מסלול סיכון בתוך אותה חברה, עלול להיחשב אירוע מס על החלק העודף.

דוגמה פשוטה: נניח שקיבלתם ירושה של 500 אלף שקל והפקדתם אותה בקופת גמל להשקעה. לפי המתווה המוצע, אם בעוד עשר שנים תרצו רק להקטין סיכון לקראת פרישה ולעבור ממסלול מנייתי למסלול סולידי, או לעבור לחברה עם דמי ניהול נמוכים יותר - החלק שמעל התקרה עלול לפגוש את רשות המסים בדרך.

אם יש לכם היום סכומים גבוהים בקופת גמל להשקעה או בפוליסת חיסכון, שווה לעקוב מקרוב אחרי הוראות המעבר של הרפורמה. זה ההבדל בין שינוי קוסמטי לשינוי שנוגע ישירות לכסף שלכם

למה רשות שוק ההון מתנגדת?

רשות שוק ההון מתנגדת לרפורמה בצורה חריפה.

לפי הדיווחים, הממונה על שוק ההון, עמית גל, אף נעדר ממסיבת העיתונאים שבה הוצגה הרפורמה - צעד חריג שמעיד על עומק המחלוקת (באוצר הסבירו שנעדר מסיבות בריאותיות, אך בתקשורת הכלכלית תיארו זאת כהיעדרות הפגנתית). בכלכליסט דווח כי רשות שוק ההון צירפה לדו״ח הסופי נספח עם שורה של כשלים מהותיים שהיא מזהה במתווה.

הביקורת של רשות שוק ההון כוללת כמה נקודות מרכזיות.

ניגודי עניינים בייעוץ

אחד החששות המרכזיים הוא שהגופים שיתפעלו את חשבון ההשקעה יהיו לעיתים גם יצרני המוצרים הפיננסיים עצמם.

לדוגמה, בית השקעות שינהל את חשבון ההשקעה וגם ינהל קרנות נאמנות או קופות גמל, עלול להחזיק באינטרס להכווין את החוסך למוצרים שהוא עצמו מנהל. במצב כזה, הלקוח עלול לחשוב שהוא מקבל ייעוץ אובייקטיבי, בזמן שבפועל קיים תמריץ מסחרי מאחורי ההמלצה.

בתחום פיננסי, שבו רוב הציבור לא באמת יודע להשוות בין מוצרים לבד, ניגוד עניינים כזה הוא נקודה רגישה מאוד.

עמלות ועלויות חדשות

חשש נוסף הוא שהקמת חשבון השקעה חדש תיצור שכבת תפעול חדשה - ושכבת תפעול חדשה עלולה להפוך לשכבת עמלות חדשה.

אם בסוף החוסך ישלם יותר על ניהול, תפעול, דיווח או מעבר בין מוצרים, הרפורמה עלולה להתגלגל לעלויות גבוהות יותר דווקא לציבור שהיא אמורה לעזור לו.

לפי דיווח בגלובס, רשות שוק ההון הזהירה כי הרפורמה עלולה להעלות מחירים לחוסכים ולפגוע בתחרות.

פגיעה בגופים קטנים ובתחרות

הרפורמה דורשת חיבור למערכות מידע ודיווח מרכזיות. דרישות כאלה עשויות להיות סבירות עבור גופים גדולים, אבל יקרות ומכבידות עבור גופים קטנים.

אם גופים קטנים יתקשו לעמוד בדרישות, התוצאה עלולה להיות פחות תחרות, פחות שחקנים, ופחות לחץ להוריד דמי ניהול.

כלומר, רפורמה שמטרתה להגביר תחרות עלולה, לפי המבקרים, דווקא להקטין אותה.

חשש לפגיעה בחוסכים קיימים

נקודה נוספת היא הוראות המעבר. כאשר המדינה משנה כללי מס וכללי חיסכון, חשוב מאוד לוודא שחוסכים קיימים לא נפגעים בדיעבד.

רשות שוק ההון דורשת לוודא שחוסכים שכבר נמצאים במוצרים קיימים יוכלו להמשיך לנהל את הכסף שלהם, לעבור מסלולים ולנייד כספים בלי להיתקל באירועי מס או במגבלות שלא היו קיימות כשהם התחילו לחסוך.

במילים פשוטות: אם משנים את כללי המשחק, צריך לוודא שלא מענישים את מי שכבר משחק לפי הכללים הישנים.

למה ההסתדרות מתנגדת?

גם ההסתדרות יצאה נגד הרפורמה.

לפי הדיווחים, יו״ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, שיגר מכתב לשר האוצר ובו טען כי הרפורמה עלולה לפגוע באופן משמעותי בעובדים ובחיסכון שלהם. ההסתדרות טוענת שתקרת 200 אלף שקל לכל החיים עלולה לצמצם מאוד את פוטנציאל הטבת המס של העובדים לאורך חייהם.

מעבר לזה, ההסתדרות מזהירה מסעיף שמאפשר לשר האוצר להוסיף בעתיד מוצרים פיננסיים נוספים לחשבון ההשקעה, לכאורה במסלול מהיר וללא דיון ציבורי רחב.

החשש הוא שאם בעתיד יוכנסו לחשבון גם מוצרים כמו פנסיה או קרן השתלמות, הדבר עלול לפתוח פתח לפגיעה בהטבות מס חשובות מאוד לציבור העובדים.

חשוב להדגיש: זהו חשש של ההסתדרות, ולא בהכרח מהלך שכבר הוחלט עליו. אבל בעולם החיסכון, שבו אנשים מתכננים עשרות שנים קדימה, גם פתח לשינוי עתידי יכול ליצור חוסר אמון.

מה זה אומר לקופת גמל להשקעה?

קופת גמל להשקעה היא אחד המוצרים שעשויים להיות מושפעים במיוחד מרפורמת חשבון ההשקעה.

כיום, קופת גמל להשקעה מאפשרת לחוסכים להשקיע בצורה פשוטה יחסית, לעבור בין מסלולים ללא אירוע מס, ולמשוך את הכסף בכל עת בכפוף למס רווחי הון. מי שממתין לגיל 60 ומושך את הכספים כקצבה עשוי לקבל הטבת מס משמעותית על הרווחים. אגב, מי שרוצה להבין איך בכלל בוחרים קופת גמל להשקעה מומלצת לפי תשואות ודמי ניהול, יש לנו מדריך מלא על זה.

במתווה החדש, היתרון הזה אמור להיפרס על פני מוצרים נוספים, ולא להיות צמוד רק לקופת גמל להשקעה.

על פניו, זה נשמע הוגן: למה שמוצר אחד ייהנה מהטבת מס ומוצר אחר לא?

אבל אם במקביל פוטנציאל ההטבה הכולל מצטמצם לתקרה של 200 אלף שקל לכל החיים, אז חלק מהחוסכים עשויים לגלות שהרפורמה לא מרחיבה את ההטבה, אלא מחלקת אותה אחרת - ואולי גם מקטינה אותה.

ריכזתי את עיקרי השינוי בטבלה אחת:

האם הרפורמה יכולה לעזור למשקיעים מתחילים?

כן, יש לה פוטנציאל לעזור.

אם חשבון ההשקעה באמת יאפשר למשקי בית לראות את הכסף בצורה מסודרת, להבין טוב יותר את האפשרויות, לעבור בין מוצרים בלי אירוע מס מיידי, ולהשוות בין דמי ניהול ותשואות - זו יכולה להיות התקדמות משמעותית.

הרבה מאוד כסף של הציבור יושב בעו״ש, לעיתים מתוך פחד, חוסר ידע או חוסר נגישות. אם הרפורמה תעזור לאנשים להתחיל להשקיע בצורה מסודרת יותר, זה יכול להיות טוב.

אבל זה תלוי בשאלה איך הרפורמה תעוצב בפועל.

אם היא תהיה פשוטה, זולה, שקופה וללא ניגודי עניינים - היא עשויה לעזור.

אם היא תכלול תקרות נמוכות, עמלות חדשות, ייעוץ לא אובייקטיבי ופגיעה בהטבות קיימות - היא עלולה להפוך לעוד מוצר פיננסי מורכב שהציבור מתקשה להבין.

מי שרוצה להתחיל להשקיע לא צריך לחכות לאף רפורמה. גם היום אפשר להשקיע בצורה פשוטה וזולה, והדרך מתחילה בהבנת המוצרים הקיימים ולא בהמתנה לחקיקה שאולי תגיע ואולי לא

מתי הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף?

וכאן נכנסת נקודה שמורידה את הלחץ מכולם: גם אם המתווה יאושר, הדרך עוד ארוכה.

יישום רפורמה בסדר גודל כזה מחייב הליכי חקיקה. לפי הדיווחים, לאור ההתפתחויות הפוליטיות והציפייה לפיזור הכנסת, הליכי החקיקה צפויים להמתין לכנסת הבאה. כלומר, שום דבר לא משתנה מחר בבוקר, וסביר שגם לא בחודשים הקרובים.

בינתיים, גם המתווה עצמו עשוי להשתנות בעקבות ההתנגדויות של רשות שוק ההון, ההסתדרות ואיגוד חברות הביטוח. רפורמות מהסוג הזה נוטות להיראות שונה מאוד בין הדו״ח הראשוני לחוק הסופי - אם בכלל מגיעות לשם.

מה כדאי לחוסכים לעשות עכשיו?

קודם כול, לא להיבהל.

נכון לעכשיו מדובר בהצעה, לא ברפורמה סופית. לפי הדיווחים, יש התנגדויות משמעותיות, ולא ברור אם הרפורמה תעבור במתכונתה הנוכחית.

לכן לא כדאי לרוץ ולשנות השקעות רק בגלל כותרת.

מה כן כדאי לעשות?

• להבין אילו מוצרי חיסכון והשקעה יש לכם היום. לבדוק אם יש לכם קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון, קרנות נאמנות, תיק השקעות בחשבון מסחר עצמאי, קרן השתלמות או פנסיה.
• לבדוק כמה דמי ניהול אתם משלמים בכל מוצר.
• להבין אם יש לכם רווחים לא ממומשים, ואם מכירה או מעבר עלולים ליצור אירוע מס.
• לא לבחור מוצר רק בגלל הטבת מס. מוצר השקעה צריך להתאים לטווח ההשקעה, רמת הסיכון, דמי הניהול, הצרכים האישיים והתוכנית הכוללת שלכם.
• במקרה של סכומים משמעותיים, כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי בלתי תלוי לפני שמבצעים פעולה.

הטבת מס היא תבלין, לא המנה העיקרית. תיק שנבנה סביב פרצת מס במקום סביב הצרכים שלכם הוא תיק שבנוי על חול, כי פרצות מס - כמו שאנחנו רואים עכשיו - המדינה יכולה לסגור

דעתי: פישוט עולם ההשקעות הוא חשוב, אבל לא בכל מחיר

נתחיל בזה שחשוב לזכור: כרגע מדובר בהצעה בלבד. אי אפשר לדעת אם היא תעבור, באיזו מתכונת, ומה יישאר ממנה אחרי דיונים, התנגדויות ושינויים.

על פניו, הרעיון של האוצר נשמע נכון: לאחד את מוצרי החיסכון וההשקעה תחת מוצר אחד בשם חשבון השקעה, כשההטבה צמודה לאדם ולא למוצר. פחות בלבול, פחות הבדלים בין מוצרים, ויותר יכולת לנהל את הכסף בצורה מסודרת.

אבל כאן מתחילה הבעיה.

המתנגדים - רשות שוק ההון, ההסתדרות ואיגוד חברות הביטוח - מצביעים על שורה של סיכונים: תקרת הטבה של 200 אלף שקל בלבד לכל החיים שעלולה לחתוך את פוטנציאל הטבות המס לעובדים ולמשקיעים לטווח ארוך, ניגודי עניינים בייעוץ, עמלות חדשות, פגיעה בחוסכים קיימים, פחות תחרות, ואפילו פתח עתידי לפגיעה בהטבות על פנסיה וקרנות השתלמות.

ומה אני חושב על זה?

האוצר מציג את המהלך כפישוט של עולם ההשקעות, וזה כיוון נכון וחשוב. הרבה מאוד משקי בית בישראל עדיין משאירים כסף בעו״ש, בין היתר כי עולם ההשקעות מרגיש להם מסובך, מפחיד ולא ברור. אם רפורמה כזו תצליח לגרום לאנשים להתחיל להשקיע בצורה מסודרת יותר, זו יכולה להיות בשורה חיובית.

אבל מצד שני, פישוט לא אמור לבוא על חשבון החוסכים.

אם בפועל הרפורמה מקטינה הטבות מס, מוסיפה עמלות, יוצרת ניגודי עניינים או פוגעת במי שמשקיעים בצורה שיטתית ורחבה לטווח ארוך - אז צריך לעצור ולשאול מי באמת מרוויח מהמהלך הזה.

השאלה המרכזית בעיניי היא לא האם צריך לפשט את עולם ההשקעות. ברור שצריך. השאלה היא האם הרפורמה הזו באמת עושה את זה לטובת הציבור, או שהיא רק מחליפה בלגן ישן בבלגן חדש עם תקרה נמוכה יותר.

בינתיים, הדבר הכי חשוב הוא לא לרוץ לבצע פעולות בגלל כותרות. כן כדאי להבין מה יש לכם היום, איפה הכסף מושקע, כמה דמי ניהול אתם משלמים, ומה המשמעות של כל שינוי עתידי על החיסכון שלכם.

רוצים להישאר מעודכנים?

רפורמת חשבון ההשקעה היא בדיוק סוג הסיפורים שנמשיך לעקוב אחריהם כאן - בלי פאניקה, בלי כותרות מפוצצות, ועם תרגום פשוט של מה זה אומר לכסף שלכם. מוזמנים להמשיך לקרוא בחתול פיננסי, הפורטל המוביל לחינוך פיננסי בישראל, להצטרף לקהילה שלנו, ואם אתם רק בתחילת הדרך - להתחיל מהמדריך איך להתחיל להשקיע כסף. הכסף שלכם, האחריות שלכם - ואנחנו כאן כדי שתבינו בדיוק מה קורה איתו.