הטיית השורדים: למה רשימת הקרנות המנצחות שמראים לך מטעה

כשמראים לך רשימה של קרנות מנוהלות שהיכו את המדד, אתה רואה רק את השורדות: הקרנות שהפסידו כבר נסגרו ונעלמו מהנתונים, ומי שניצח בעבר נדיר שממשיך לנצח. זו הטיית השורדים, שנקראת גם הטיית הישרדות, ואם מבינים אותה, הרבה מהסיפור שמוכרים לנו על "קרן שמנצחת את השוק" מתחיל להיראות אחרת.

הטיית השורדים: למה רשימת הקרנות המנצחות שמראים לך מטעה
תוכן עניינים

אני דב נודל, ואני עוסק בחינוך פיננסי בחתול פיננסי. את הרעיון הזה שמעתי מבן פליקס, ואני חושב שהוא אחד הדברים הכי חשובים להבין לפני שמפקידים כסף בקרן מנוהלת. בואו נפרק אותו, ונראה מה הוא אומר דווקא על השוק הישראלי, שבו התמונה קצת יותר מעניינת ממה שנדמה.

מה קרה לקרנות שהפסידו? הן פשוט נעלמו

נתחיל מהמכניקה, כי היא הלב של הכל. קרן נאמנות מנוהלת ואקטיבית שמפגרת אחרי השוק שנים לא נשארת בחיים לנצח. אנשים מושכים ממנה כסף, היא מפסיקה להיות רווחית לבית ההשקעות, ובשלב מסוים פשוט סוגרים אותה או ממזגים אותה לקרן אחרת. היא נעלמת. ואיתה נעלמים גם הביצועים הגרועים שלה מהטבלאות.

תרשו לי להפתיע אתכם בעולם, בערך חמישה אחוז מהקרנות נסגרות או מתמזגות בכל שנה, ולאורך חמש-עשרה שנה כמעט מחצית מהן נעלמות. אז כשאתם מסתכלים היום על רשימת הקרנות הקיימות ורואים ממוצע תשואה יפה, אתם מסתכלים על קבוצת השורדים בלבד. כל המפסידניות כבר הוצאו מהתמונה בשקט. זה כמו לשפוט כמה מסוכן מקצוע מסוים לפי אלה שעדיין עובדים בו, בלי לספור את מי שפרש פצוע.

בואו נמחיש עם מספרים פשוטים. נניח שלפני חמש-עשרה שנה יצאו לדרך מאה קרנות. היום בערך ארבעים מהן כבר לא קיימות, נסגרו או מוזגו אחרי שהפסידו. מי שמסתכל היום על התשואה הממוצעת של השישים ששרדו מתרשם מאוד. אבל שים לב לפרט הקטן: אם הייתם בוחרים קרן באקראי לפני חמש-עשרה שנה, היה לכם סיכוי של ארבעים אחוז ליפול דווקא על אחת שנעלמה.  המספרים כאן להמחשה, אבל הם קרובים למציאות.

חתול פיננסי

כשמישהו מראה לך "תשואה ממוצעת היסטורית של קרנות מנוהלות", שאלו את עצמכם שאלה אחת: כמה קרנות היו בהתחלה, וכמה מהן שרדו עד היום. ההפרש הוא כל הסיפור

רוב הקרנות המנוהלות לא מנצחות את המדד, אבל בישראל זה מסובך

תרשו לי להמשיך לטלטל אתכם, בארצות הברית, לאורך עשר שנים כ-84 אחוז מהקרנות המנוהלות הגדולות מפגרות אחרי מדד ה-S&P 500, ולאורך חמש-עשרה שנה כמעט תשעים אחוז. זה הלב של הוויכוח בין אקטיבי לפסיבי, קרן אקטיבית מול מדד: קרן שמנסה לנצח את השוק מול קרן שפשוט עוקבת אחריו. את המספרים האלה מפרסמת חברת המדדים S&P בדוח שנקרא SPIVA, והוא אפילו מנטרל את הטיית השורדים, כלומר סופר גם את הקרנות שנסגרו. וככל שהטווח ארוך יותר, כך פחות קרנות מצליחות.

וכאן אני חייב להיות הוגן, כי בישראל התמונה לא חד-משמעית כמו בארה"ב. היו דווקא שנים שבהן קרנות אקטיביות ישראליות היכו את מדד ת"א-125, וכותרות חגגו את זה כ"שחיקת המיתוס". זה נכון, וזה קרה. אבל שים לב לנתון הזה שמכל הקרנות בשוק, לא הרבה הצליחו להכות את ת"א-125 שלוש שנים ברצף, בשנים 2023 עד 2025. שתיים. אז כן, יש קרנות שמנצחות, השאלה היא אם תדע לזהות אותן מראש, וזה בדיוק החלק הקשה.

אבל למה בכלל כל כך קשה לנצח את השוק?

אולי אתם שואלים את עצמכם איך ייתכן שכל כך הרבה אנשי מקצוע מוכשרים לא מצליחים לנצח מדד פשוט. התשובה קשורה לרעיון שזיכה את הכלכלן יוג'ין פאמה בפרס נובל בשנת 2013, מה שקרוי תיאוריית השוק היעיל. בגדול היא אומרת שהמחיר של כל מניה כבר מגלם בתוכו את כל המידע הידוע עליה, כי מיליוני קונים ומוכרים מתמחרים אותה בכל רגע. כדי לנצח את השוק בעקביות, אתה צריך לדעת משהו שכל שאר השוק לא יודע, ושוב ושוב. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה נדיר בטירוף.

וזה נכון גם למקצוענים וגם לנו הפרטיים. אם מנהל קרן עם צוות אנליסטים שלם מתקשה לנצח את השוק, ההנחה שאנחנו, מהסלון, נצליח לבחור מראש את הקרן או המניה המנצחת היא אופטימית מדי. זו בדיוק הסיבה שהמספרים שראינו כל כך עקביים, ולא סתם מזל רע של כמה מנהלים.

הקרן שניצחה אשתקד? נדיר שתנצח גם מחר

וזה מוביל לחלק שהכי מפתיע אנשים. גם כשקרן באמת מנצחת את השוק לתקופה, כמעט אין קשר בין זה לבין מה שהיא תעשה בהמשך. מנצחת של חמש שנים נדיר שתמשיך להיות מנצחת בחמש הבאות. הביצוע העודף מתפזר, לפעמים כי היה בו מזל, לפעמים כי מה שעבד בסביבה אחת מפסיק לעבוד באחרת.

תארו לעצמכם את הסיטואציה: אתם יושבים מול יועץ, והוא פותח דף עם כמה קרנות שהיכו את המדד יפה בשנים האחרונות. זה משכנע, זה מרגיש כמו הוכחה חותכת. אבל כשיועץ שם מולך גרף של קרן שהיכתה את המדד שלוש שנים, הוא מראה לך את העבר, לא את העתיד. וזה עוד לפני שדיברנו על זה שהגרף הזה נבחר מתוך רשימה שכבר ניקו ממנה את כל מי שהפסיד. שתי ההטיות, השורדים ואי-העקביות, עובדות יחד: קודם מסננים את המפסידניות, ואז מציגים מנצחת עבר כאילו היא הבטחה לעתיד.

אני עצמי והסוכן שלי

דוגמה נוספת שאתם בוודאי נתקלתם בה ועולה המון בקבוצה בחתול פיננסי היא בחירת בית השקעות של בקרן הפנסיה, קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות וכו לפי תשואות. לרוב הסוכן יציע את אלו עם התשואה גבוה וימליץ לעבור אליהן.

זו טעות בעיני!

כיוון שלבחור בית השקעות לפי תשואה זה כמו לנהוג באמצעות המראה האחורית ברכב. אתם יודעים מה היה ולא יודעים מה יהיה.

אחת הדוגמאות שאני אוהב לתת זה אלטשולר. עד קצת אחרי הקורונה הוא היה בית השקעות מוביל בפער. עם גיוסים אדירים. לאחר הקורונה עם כמה החלטות ניהול שגויות הם החלו להפסיד בכל אפיק פנסיוני ולמעשה עד היום, אוגוסט 2026 הם מדשדשים.

סטטיסטית זה כמו גלגל ענק בלונה פארק. מי שלמעלה היום, יש לו רק לאן לרדת.

ואם אתם חושבים לעצמכם "טוב אז נעבור כל פעם לבית השקעות אחר", אז פה אתם גם די הולכים להפסיד, אני מציע לכם לקרוא את עיקרון "השקעה טובה דיה"

ואיך בכל זאת לבחור בית השקעות לניהול אקטיבי שכזה? על פי רב דמי ניהול זולים ומסלולים מותאמים. כן, דמי הניהול הם פקטור חשוב בהשקעות, משם מאבדים המון כסף לחינם.

כמה באמת עולים לך דמי הניהול?

יש עוד שכבה, ודווקא זו שקל למדוד. קרן מנוהלת עולה יותר, כי מישהו צריך לשלם למנהל ההשקעות שמנסה לנצח את השוק. בישראל, קרן מחקה מדד פסיבית גובה בדרך כלל סביב עשירית עד חצי אחוז, ויש מחקות שגובות אף פחות, בעוד שקרן מנוהלת אקטיבית גובה יותר. אחוז אחד נשמע זניח, אבל דרך אפקט הריבית דריבית הוא נוגס עשרות אחוזים מהתיק שלך לאורך עשרות שנים. כדי לסבר את האוזן: תוספת של אחוז אחד בדמי ניהול בשנה יכולה לנגוס כחמישית עד רבע מהתיק הסופי לאורך שלושים שנה. נתח שלם מהחיסכון, רק על ההפרש בעמלה.

וזה החלק המרתק: את דמי הניהול הגבוהים אתה משלם בוודאות, כל שנה. את הביצוע העודף שאמור להצדיק אותם אתה מקבל רק אולי, ורק אצל מיעוט קטן של קרנות שקשה לזהות מראש. הרחבתי על העלות הזאת במאמר על דמי הניהול בקרנות נאמנות.

חתול פיננסי

דמי ניהול הם הדבר היחיד בהשקעה שאתה שולט בו במאה אחוז. את התשואה אי אפשר להבטיח, את העלות כן אפשר להנמיך

תראו סימולציה פה של השקעה של 100,000 שקלים עם תוספת של 1500 שקלים בחודש למשך 20 שנים בחישוב ריבית דריבית ותראו כמה כסף משלמים דמי ניהול!

הטיית השורדים: למה רשימת הקרנות המנצחות שמראים לך מטעה

לעומת דמי ניהול של 0.8%

הטיית השורדים: למה רשימת הקרנות המנצחות שמראים לך מטעה

הבדל של עשרות אלפי שקלים, וזה יגדל יותר ויותר ככל שהזמן יעבור ויהיה לכם יותר כסף, לא חבל?

אז מה עושים עם כל זה?

אני רוצה להיות מדויק, כי קל להבין את זה לא נכון. אני לא אומר שכל קרן מנוהלת גרועה, ואני בטח לא אומר שאף אחד לא מנצח את השוק, במיוחד לא בישראל, שם ראינו שזה קורה. מה שאני אומר צנוע יותר: הרשימה שמראים לך כבר מנוקה מהמפסידניות, מנצחת עבר נדיר שממשיכה, ודמי הניהול עובדים נגדך בוודאות. שלושה אלה יחד מטים את המשחק.

למי שלא רוצה לשחק את משחק הניחוש, קרן מחקה מדד זולה היא ברירת מחדל חזקה: היא לא מנסה לנצח את השוק, היא פשוט קונה אותו, בעלות נמוכה ובלי הצורך לזהות מראש את הכוכב הבא. ומי שבא לבחור קרן נאמנות מנוהלת, שיעשה את זה בעיניים פקוחות, מתוך הבנה של מי מולו ואחרי שהבין את ההבדל בין קרן שמנסה לנצח לבין קרן שפשוט קונה את השוק. אם אתה רק מתחיל, כתבתי בנפרד איך מתחילים להשקיע בלי להסתבך. וכרגיל, זו דעה שנשענת על נתונים, לא ייעוץ אישי.

שאלות ותשובות

זו התופעה שבה קרנות עם ביצועים גרועים נסגרות או מתמזגות, ונעלמות מהנתונים ההיסטוריים. התוצאה היא שהתשואה הממוצעת של הקרנות שנשארו נראית טובה יותר מהמציאות, כי כל המפסידניות כבר הוצאו מהחישוב. מי שמסתכל רק על הקרנות ששרדו מקבל תמונה מנופחת כלפי מעלה.

ברוב המקרים לא, אם כי בישראל התמונה פחות חד-משמעית מאשר בארה"ב. בעולם, לאורך עשר עד חמש-עשרה שנה, כ-84 עד 90 אחוז מהקרנות המנוהלות מפגרות אחרי המדד. בישראל היו תקופות שקרנות אקטיביות היכו את ת"א-125, אבל עקביות היא נדירה, ורק מעט מאוד קרנות מצליחות שנה אחרי שנה.

כן, בשנים מסוימות קרנות אקטיביות ישראליות היכו את מדד ת"א-125, אבל לחזור על זה בעקביות כמעט לא קורה. כדי לסבר את האוזן: רק שתי קרנות בשוק הצליחו להכות את ת"א-125 שלוש שנים ברצף בין 2023 ל-2025. הניצחון קורה, אז אני לא אגיד לך שאין קרנות מנצחות בישראל. השאלה הקשה היא אם תצליח לזהות את השתיים האלה מראש, וכאן בדיוק הטיית השורדים עובדת נגדך: את המנצחות רואים בדיעבד, את כל מי שנפל כבר הוציאו מהרשימה.

כי היא מנוקה מראש מכל הקרנות שהפסידו ונסגרו, והעבר שהיא מציגה לא מנבא את העתיד. אתה רואה רק את השורדות, ומתוכן דווקא את אלה שהצליחו בתקופה מסוימת. אבל מנצחת של תקופה אחת נדיר שממשיכה לנצח, כך שהגרף היפה מספר לך על מה שהיה, לא על מה שיהיה.

ביצועי עבר טובים כמעט לא מנבאים ביצועים עתידיים, אז לבד הם לא סיבה מספקת. מנצחות של תקופה אחת נדיר שממשיכות למקום הראשון, ולעיתים ההצלחה נשענה על מזל או על תנאים שהתחלפו. שווה לבדוק גם עקביות לאורך זמן, דמי ניהול, ואת המנהל, ולזכור שגם אז אין הבטחה.

למשקיע שלא רוצה לנחש, קרן מחקה זולה היא ברירת מחדל חזקה, אבל זו לא אמת מוחלטת. קרן מחקה קונה את השוק בעלות נמוכה בלי לנסות לנצח אותו, וזה חוסך את הצורך לזהות מראש את הקרן המנצחת. עם זאת, בישראל היו קרנות מנוהלות שהיכו את המדד, כך שהבחירה תלויה בכם, ובעיקר בשאלה אם אתם מוכנים להסתמך על ניחוש.

בערך חמישה אחוז מהקרנות נסגרות או מתמזגות בכל שנה, ולאורך חמש-עשרה שנה כמעט מחצית מהן נעלמות. רובן קרנות שהציגו ביצועים חלשים ולא הצליחו לגייס כסף. מכיוון שהן יוצאות מהנתונים, כל חישוב של "תשואת קרנות היסטורית" שמבוסס רק על הקיימות מנופח כלפי מעלה.

מומחה להשקעות, חיסכון וניהול כלכלה בחתול פיננסי
דב נודל - חתול פיננסי

מומחה להשקעות, חיסכון וניהול כלכלה בצורה קלילה ומהנה. שואף להנגיש את הידע הכלכלי ולהפוך אותו למובן לכל אחד, עם הרבה סבלנות ואהבה לכסף.
* גם חתול חכם יודע שזה מידע בלבד ולא ייעוץ פיננסי. כשמגיעים להחלטות גדולות, שווה להתייעץ עם מומחה.

עוד מאמרים בשוק ההון
0 0 הצבעות
אהבתם? דרגו :)
עקוב
להודיע ​​על
guest
0 תגובות
החדשות ביותר
הישנות ביותר המדורגות ביותר

הטבות החתול

ליסטינג - פופאפ הטבות
פתיחת חשבון מסחר עצמאי
חתול פיננסי
הטבות לעסקים
ליסטינג - פופאפ הטבות
חיסכון פנסיוני וביטוחים
ליסטינג - פופאפ הטבות
כלכלת המשפחה
חתול פיננסי
תיירות, פנאי ונופש
ליסטינג - פופאפ הטבות
החזרי מס לשכירים

ספיישל

מחשבונים פיננסיים
מחשבונים פיננסים
מעבר למאמרים בנושא מחשבונים פיננסים
דילוג לתוכן