מחקר טריניטי לפרישה מוקדמת, חוק ה 4% וממנו נגזר כלל 300, הם שיטות מוכרות להערכת יעדי החיסכון לפנסיה. הבנה ויישום של כללים אלה יכולים להיות מועילים להפליא בהבטחת פרישה בטוחה ונוחה. חשוב לציין כי כללים אלה הם רק קווים מנחים וייתכן שלא יהיו ישימים בכל מצב. עם זאת, הם יכולים לשמש כנקודת מוצא עבור אלו המעוניינים לתכנן את הפרישה המוקדמת, או המאוחרת ולהבטיח שיש מספיק חסכונות כדי לתמוך באורח החיים הרצוי.
מה זה מחקר טריניטי?
מחקר טריניטי הוא עבודת מחקר מצוטטת בהרחבה אשר השפיע באופן משמעותי על תכנון פרישה ותכנון פיננסי. המחקר נערך על ידי שלושה פרופסורים למימון, ויליאם בנגן, פיליפ קרלסון ומייקל קיצ'ס, ופורסם לראשונה בשנת 1994. המחקר ניתח את התשואות ההיסטוריות של שווקי המניות והאג"ח ואת נתוני האינפלציה ומטרתו לקבוע את שיעור המשיכה הבטוח לגמלאים.
אני לא אגע פה בשיטת המחקר, אפשר לקרוא עליה פה, ואציג בפשטות את הממצאים ואיפה זה יכול לקדם אתכם. אגב, הוא נקרא ככה כי הוא בוצע באוניברסיטת טריניטי.
חשוב לציין כי מחקר טרינטי בוצע בשנות ה-90, והתייחס במחקר לתקופה שבין שנות ה-20 לשנות ה-70.
שימו לב כי המספרים פה ברוטו, לפני מיסוי דבידנדים, רווחי הון וכמובן אינפלציה. המטרה פה היא לפתוח את הראש ולראות שיטות חישוב לפרישה.
המחקר מצא כי שיעור משיכה בטוח של 4%בשנה, מותאם לאינפלציה, הוא בעל סבירות גבוהה להימשך, ולהיות בר קיימא, במשך 30 שנים מבלי שיגמר הכסף על ידי משיכה רציפה. ממצא זה נודע ככלל ה-4%, והוא משמש לעתים קרובות כקו מנחה בעת תכנון אסטרטגיית ההכנסה לפרישה מוקדמת. מהממצא הזה גזרו שיטת חישוב פשוטה לקביעת יעד החיסכון לפנסיה על מנת לשמור על רמת מחיה מותאמת, כלל ה-300.
בואו נבין איך זה עובד.
שיעור משיכה בטוח של 4% בשנה, מותאם לאינפלציה, הוא בעל סבירות גבוהה להימשך, ולהיות בר קיימא, במשך 30 שנים מבלי שיגמר הכסף על ידי משיכה רציפה.ן
חוק ה-4% במחקר טרינטי
כאמור, כלל ה-4% הוא ממצא מרכזי ממחקר טרינטי לחיסכון לפנסיה ופרישה מוקדמת. כלל ה-4% מבוסס על הרעיון של אלו שרוצים לפרוש, שצריכים להיות מסוגלים למשוך 4% מהתיק שלהם.
לדוגמה, אם לפורש יש תיק של מיליון שקלים, הוא יכול למשוך 40,000 שקלים בשנה (ברוטו, לפני מס), שהם כ-3,333 שקלים בחודש.
רוצים 25,000 שקלים בחודש? נהדר! תצטרכו להגיע ל-7,500,000 שקלים.
הרעיון מאחורי כלל ה-4% הוא שהוא מספק זרם הכנסה קבוע שיכול להימשך לאורך כל תקופת הפרישה, תוך הבטחה, או סוג של הסתברות גבוהה מאוד לכך שהקרן לא תיפגע ושההון יקטן.
האם הוא בטוח ב-100% לא בהכרח! האם הוא כלי שאפשר להתייחס אליו כנקודת יעד, בהחלט כן!
מחמירי מחקר טרינטי:
שימו לב כי יש כאלו שמחמירים עם עיקרון המשיכה הבטוח ורוצים ללכת על ה SAFE SIDE, ולכן הם גוזרים 3% ולא 4% משיכה מהתיק. דבר זה יביא בהכרח להגדלת ההון העצמי. לשם הדוגמה, נצטרך עוד כשליש הון עצמי, כלומר 10,000,000 שקלים. על מנת לפרוש מוקדם עם רמת המחיה הרצויה שלנו.
כלל 300 במחקר טריניטי הוא חישוב פשוט המסייע לנו להעריך את הוצאות הפרישה השנתיות שלנו. החוק הוא מעין כלל אצבע שנגזר מחוק ה-4% ממחקר טריניטי ושנועד לעזור לנו לפשט בחישוב את סך ההון העצמי שיהיה בר קיימא לאור חוק 4%. למעשה כלל ה-300 קובע כי ההון העצמי של אדם צריך להיות בערך פי 300 מהוצאותיו החודשיות.
חישוב חוק 300
בואו נחשב דוגמה מעשית לחוק 300.
משפחה שרוצה לצאת לפרישה מוקדמת, באורח חיים של 20,000 שקלים הוצאות בחודש, שהן 240,000 שקלים בשנה, תידרש להון של 6,000,000 שקלים.
איך? תמשיכו לקרוא.
זוכרים? לוקחים את סך ההוצאות החודשיות ומכפילים פי 300. אז חישוב פשוט של 20,000*300=6,000,000.
כלומר, מנת על מנת לפרוש מוקדם המשפחה תשאף לחסוך 6,000,000 שקלים, כדי שיהיה לה מספיק הון לכסות את הוצאות הפרישה. כלל זה מספק הערכה גסה של יעד החיסכון שאליו משק הבית צריך לשאוף על מנת לשמור על רמת החיים הנוכחית שלו בפרישה.
התחילו להשקיע בגיל מוקדם ככל הניתן והיעזרו בריבית דריבית לטובתכם
בעיות במחקר טריניטי
זמן המחקר שלו לא כולל את העשורים אחרונים. אם כי היה עדכון בשנת 2014 ובחן את העשורים בין שנות ה-20 לשנות ה-70.
שינויי שוק גדולים. אמנם מחקר טרינטי קיבל עדכון בשנת 2014, אבל המחקר המקור לא התייחס לשינויי שוק גדולים, ומשברים בשוק הון, כמו בועת הדוט קום (2000), משבר הסאב פריים (2008) וכמובן הקורונה וההשלכות שלה על המשק (2021).
תחת הנחות מיסוי בישראל של 25% מס רווחי הון, סביר שתיק עם תמהיל אג"ח, או סולידי בריבית נמוכה לא יצליח לשמר את ההון למול האינלפציה, דוגמא לכך היא קרן כספית שקלית שזה אפיק חיסכון שישמור על ההון ולא יגדיל אותו. התשואה פשוט נמוכה מדי בעבור המשיכה והאינפלציה. ולכן נדרש להעלות את הסיכון בתיק.
נקודת היעד של כמה כסף צריך על מנת לפרוש היא משתנה מעת לעת. סך ההוצאות של רווקים בגילאי ה-20 אינו דומה למשפחה בת 3 נפשות בשנות ה-40, שאינה דומה לזוג גמלאים בשנות ה 70 לחייהם. שינויים באיכות החיים, מעבר לשנוי המשפחתי, ישנם שינויים בעתיד באיכות החיים. פתאום רוצים רכב גדול יותר וחדש, חופשות תכופות לחו"ל, וזה עוד לפני הוצאות רפואיות בגילאים מתקדמים. כל אלו ישנו את נקודת המכוון שלך. חשוב להבין היטב כמה כסף באמת תצטרכו למחיה חודשית.
לסיכום, מחקר טריניטי הוא עבודת מחקר מצוטטת בהרחבה אשר השפיעה באופן משמעותי על תכנון פרישה ותכנון פיננסי. המחקר מצא כי שיעור משיכה של 4% בשנה, מותאם לאינפלציה ובהתחשב מיסוי, הוא בעל סבירות גבוהה להימשך 30 שנה מבלי שיגמר לו הכסף, וממצא זה נודע ככלל ה-4%.
חשוב לזכור שחוק ה-300 וחוק ה-4% הם פשוט קווים מנחים וייתכן שאינם ישימים לכל אדם. הסכום בפועל של החיסכון לפנסיה הדרוש ושיעור המשיכה המתאים יהיו תלויים במגוון גורמים כגון מיסוי, האינפלציה הצפויה, תוחלת החיים, תשואות ההשקעה ורמת החיים הרצויה של הפרט. בנוסף, כלל ה-4% מניח שיעור משיכה סטטי, בעוד שבמציאות, ייתכן שיהיה צורך להתאים את הסכום שאדם מושך מדי שנה כדי להתחשב בשינויים ביוקר המחיה.
ועוד טיפ קטן, תתחילו להשקיע מוקדם ותיעזרו בריבית דריבית לטובתכם.
שאלות ותשובות בנושא
מה כלל התיק במחקר טרינטי שקבע את גובה המשיכה הרצויה? כלל ה 4%?
התיק מורכב מ 50/50. 50% מניות ו-50% אג"ח בדירוג גבוה.
מה סיכויי ההצלחה של מחקר טרינטי לפי כלל ה 4%?
סיכויי ההצלחה לפי מחקר טריניטי הם כ-96% שהתיק ישמור על יציבות ולא יפגע לאורך השנים, אבל הוא מתייחס ל-30 שנות משיכה.
איך מחשבים לפי חוק 300 כמה כסף ידרש עבור מחיה של 15,000 שקלים בחודש למשק בית?
לפי חוק 300, בהינתן רמת מחיה של 15,000 שקלים להוצאות למשק בית, אז ידרש הון של 4,500,000 שקלים, בחישוב של 15,000*300.
איך מחשבים לפי כלל ה 4% כמה הון צריך על מנת להוציא בחודש 25,000 שקלים?
בשביל לשמור על רמת מחיה של 25,000 שקלים בחודש, ידרשו, למשק בית 7,500,000 שקלים בחיסכון לפנסיה. זו המשוואה: (הון עצמי*4%)/חודשי השנה.
(7,500,000*4%)/12=25,000
חתול פיננסי
מומחה להשקעות, חיסכון וניהול כלכלה בצורה קלילה ומהנה. שואף להנגיש את הידע הכלכלי ולהפוך אותו למובן לכל אחד, עם הרבה סבלנות ואהבה לכסף.
