אני דב נודל, ואני יזם, איש עסקים ועוסק בחינוך פיננסי בחתול פיננסי. את הזווית הזאת שאבתי מבן פליקס, מנהל השקעות קנדי שאני מעריך. בואו נעשה סדר בשאלה האם כסף מביא אושר, במה שהמחקר יודע על כסף ואושר, ובעיקר במה שזה אומר על ההחלטות שלכם כאן, בשקלים.
עד איזה גבול כסף באמת קונה אושר?
נתחיל מהחדשות הטובות: כן, יותר כסף יותר אושר, לפחות בהתחלה. הבעיה היא בקצב. גילו במחקרים אמריקאיים שמעל רמת הכנסה מסוימת, האושר היומיומי כמעט מפסיק לטפס, גם כשהחשבון ממשיך לגדול. הנתונים שם בדולרים ומאמריקה, אז אל תתרגמו אותם לשקלים; מה שחשוב הוא הכיוון, לא המספר.
ויש טוויסט שכדאי להבין. הכסף עובד בהכפלות: כדי להרגיש את אותה קפיצת אושר, צריך להכפיל את ההכנסה, לא להוסיף לה עוד קצת. למי שמרוויח מעט, כל שקל נוסף משנה חיים, כי הוא מרחיק מצוקה, לחץ וחוסר ודאות. למי שכבר מרוויח יפה, עוד עשרה אחוז כמעט לא יזיזו את המחט. אותו סכום, ערך אחר לגמרי.
כמה חלש הקשר הזה? באותו מחקר אמריקאי השוו כמה אושר יומיומי קונה הכפלת ההכנסה פי ארבעה, מול דברים אחרים בחיים. התוצאה די מעניינת, פי ארבעה בהכנסה משפיע על מצב הרוח שלך פחות מכאב ראש, ובערך כמו סוף שבוע טוב. תעצרו על זה שנייה. להרוויח פי ארבעה, ולהרגיש פחות טוב ממה שכאב ראש אחד גורם לך להרגיש רע.
וזאת המלכודת שכולנו נופלים בה: אנחנו בטוחים שרק עוד קצת כסף יעשה את ההבדל. והדבר המצחיק הוא שזה אף פעם לא נגמר. גם העשירים הכי גדולים משוכנעים שהם צריכים עוד הרבה כדי להיות מאושרים באמת. תמיד חסר עוד קצת, וזה בדיוק הסימן שאנחנו מודדים את הדבר הלא נכון.
אם אתה כבר מסודר ושוקל לשבור את הראש בשביל עוד קצת הכנסה, עצור רגע. עשרה אחוז יותר כסף כמעט לא ישנו לך את האושר. עשר שעות פנויות בשבוע, לעומת זאת, כן
האם דירה בבעלות תעשה אותך מאושר יותר? דווקא בישראל התשובה מפתיעה
זה הממצא שהכי קשה לישראלים לעכל שכשמשווים בעלי דירה לשוכרים באותה רמת הכנסה, בעלי הדירה לא בהכרח יוצאים מאושרים יותר. הם גם מבלים פחות זמן בפנאי, כי דירה דורשת תחזוקה. כל בעל דירה יודע שזה סוג של עבודה שנייה, וזה זמן שלא הולך לאנשים שאתה אוהב.
עכשיו קחו את זה לארץ שבה כשבעים אחוז מהדירות בבעלות, ו"מי ששוכר זורק כסף" זו כמעט אמונה. המחקר לא אומר לא לקנות. הוא אומר משהו אחר: אל תקנה כי אתה מאמין שהבעלות עצמה תעשה אותך מאושר, כי כנראה שלא. תקנה כי הדירה מתאימה לחיים שאתה רוצה. את הצד הכלכלי של אותה שאלה, למה דווקא בישראל שכירות יכולה להשתלם יותר ממה שנדמה, פירקתי בנפרד, וגם הוא מצביע לאותו כיוון. ואני אוסיף - תקנו איפה שאתם יכולים (כלכלית) תישכרו איפה שאתם רוצים,
ועוד משהו שמתחבר לדירה, לבית גדול יותר מתרגלים מהר, אבל יש דבר אחד שכמעט לא מתרגלים אליו לעולם, והוא נסיעה יומית ארוכה לעבודה. אז מי ששוקל לעבור רחוק יותר כדי לקנות גדול יותר, כדאי שיזכור שהבית החדש ישכיח את עצמו תוך כמה חודשים, אבל הפקק בכביש כל בוקר יישאר איתו, ובוא... תחבורה ציבורית בישראל זה לא פיקניק.
אם אתם קונים דירה, קנו אותה כי היא מתאימה לחיים שאתם רוצים, לא כי אתם מאמינים שהבעלות תעשה אתכם מאושר. המחקר אומר שהיא כנראה לא, ושהזמן שילך לתחזוקה הוא זמן שלא תבלו עם מי שאתם אוהבים
אז איפה הכסף כן קונה אושר? זמן, חוויות ואנשים
עכשיו לחלק המעשי, כי כסף בהחלט קונה אושר, רק לא איפה שרובנו מחפשים. הדבר הראשון הוא זמן. מי שמעדיף באופן עקבי זמן על פני כסף מדווח על אושר גבוה יותר ועל קשרים חברתיים טובים יותר. המסקנה פשוטה: תקנו בחזרה את הזמן שלעם. שלם למישהו שיעשה את המטלה שאתה הכי שונא, ותפני את השעה הזאת לדברים שחשובים לך. איך בונים הכנסה שמשחררת זמן זה סיפור שלם בפני עצמו, שכתבתי עליו במאמר על איך מפסיקים להחליף זמן בכסף.
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
הדבר השני הוא חוויות מול חפצים, ותמיד עדיף להוציא על חוויות. טיול, קורס, ארוחה עם חברים - כל אלה מייצרים אושר שנשאר, בזמן שהחפץ החדש מרגש חודש ואז הופך לעוד רהיט בבית. הזיכרון של חופשה טובה אנחנו לא מתרגלים, והוא גם לא נכנס למרוץ ההשוואה החברתית מול השכנים, אותו מרוץ שאליו מתנקז כל כך הרבה כסף, וכתבתי עליו במאמר על הפסיכולוגיה של הכסף.
| היכן כסף כן קונה אושר | היכן הוא קונה פחות |
|---|---|
| לצאת ממצוקה כלכלית ומלחץ | עוד הכנסה כשכבר יש מספיק |
| לקנות בחזרה זמן | עוד חפצים שמתרגלים אליהם |
| חוויות וקשרים עם אנשים | בעלות על דירה כשלעצמה, ומרוץ השכנים |
החרטה שכואבת הכי הרבה: לא לזוז
ואולי הכלי שהכי אני אוהב, כי הוא הופך את הפחד על פניו. כששואלים אנשים מה גורם להם להכי הרבה חרטה, מסתבר שהחרטות שנשארות הכי הרבה זמן הן לא על מה שעשו, אלא על מה שלא עשו. לא להתחיל להשקיע, לא לבקש העלאה, לא לצאת למהלך שחלמת עליו - כל אלה מרגישים בטוחים היום, כי לא הסתכנת. אבל דווקא הם הופכים לחרטה הכי צורבת בעוד עשר שנים.
הפחד שמשתק אנשים לפני הצעד הראשון בהשקעה הוא בדיוק המחדל הזה, וכתבתי עליו במאמר על המיתוס שמונע מאנשים להתחיל להשקיע. אם אתה מתלבט, המחקר על החרטה נותן כיוון חד: הסכנה האמיתית היא לא לזוז. והדרך הכי טובה היא פשוט להתחיל להשקיע, בקטן, היום.
מה הייתי אומר לחבר שמתלבט
שלושה דברים. אחד, כן, תרוויח ותחסוך, אבל אחרי שיש לך מספיק, תפסיק למדוד את עצמך בסכום, כי כל שקל נוסף קונה פחות. שתיים, תוציא כסף על זמן, על חוויות ועל אנשים, שם הוא באמת עובד, ופחות על עוד חפץ שתתרגל אליו בחודש. שלוש, אל תיתן לפחד להחליט בשבילך, כי מה שלא תעשה יכאב לך יותר בסוף. ואם לסכם הכל במשפט אחד: מטרה פיננסית טובה היא לא מספר בחשבון, היא החיים שאתה רוצה לממן.
וזה נכון גם אם החשבון שלך לא ענק. בדירוג האושר העולמי ישראל מדורגת שמינית בעולם, הרבה בזכות אנשים וקשרים חברתיים, לא בזכות כסף. אולי זו ההוכחה הכי טובה לכל מה שנאמר כאן: מה שבאמת עושה אותנו מאושרים כבר נמצא ברובו מחוץ לחשבון הבנק. מי שרוצה לרתום את הכסף בשביל חופש כלכלי, זמן וקשרים, על המסלול הנכון. וכרגיל, זו דעה שנשענת על מחקר, לא ייעוץ אישי.
