כמה באמת עולה חינוך ביתי, ולמה זה לא מה שחשבתם
חינוך ביתי לא בהכרח עולה יותר מחינוך ציבורי, וגם לא מחינוך פרטי. המשמעות הכלכלית שלו נקבעת בהיערכות המשפחתית ובאופן שבו ההכנסה מיוצרת, לא בשורת ההוצאה של בית הספר. את זה אמרה לי ד"ר ענבל כהן מידן בפרק הזה. זה קרה שלוש דקות אחרי שהודיתי בפה מלא שאני מוכנה לשלם כסף כדי לא להגיע למצב הזה. התשובה שלה, במילים שלה, הייתה "קצרה ומעצבנת": לא, זה לא עולה יותר.
מה תלמדו בפרק הזה?
- מבחן המשכורת: השאלה האחת של ענבל שחושפת אם הסירוב שלכם לחינוך ביתי הוא באמת כלכלי.
- מבחן ההשוואה: למה עוד ילד או מעבר דירה גם עולים כסף, ורק כאן פתאום שולפים את המחשבון.
- ארבע השאלות: איך מפרקים "אין לנו כסף לזה" למספר קונקרטי שאפשר לעבוד איתו.
- מודלים של פרנסה מהבית: תרגומים, קליניקה, עוגות, הגהת חוזים - מה נשים בחינוך ביתי באמת עושות כדי לייצר הכנסה.
- המחיר של להשהות חיסכון: מה קורה לכסף כשמפסיקים להפקיד לחמש שנים, ואיך סוגרים את הפער.
מי צריך לשמוע את הפרק הזה?
אם אתם הורים ששוקלים חינוך ביתי ונתקעים בשאלה הכלכלית, הפרק הזה מפרק לכם אותה לגורמים. אם אתם זוג שבו אחד רוצה והשני מודאג מהכסף, תמצאו כאן את השיחה שאתם מנסים לנהל בבית. ואם אתם הורים לתינוק או לפעוט ששוקלים להישאר בבית עוד שנה, גם זה חינוך ביתי לכל דבר, וגם לו יש משמעות כלכלית שאפשר לתכנן מראש.
אני עדי נודל, עוסקת בחינוך פיננסי, בחיסכון ובניהול כלכלת המשפחה בצורה קלילה ומהנה בחתול פיננסי, ובפרק הזה אני מארחת את ד"ר ענבל כהן מידן.
מי זו ד"ר ענבל כהן מידן?
ענבל היא יועצת חינוכית, מדריכת הורים ומאמנת מדיה, והדוקטורט שלה נכתב על חינוך ביתי. היא גם אמא בחינוך ביתי בעצמה, וככה היא בחרה להציג את עצמה בפרק.
"אני תמיד מתחילה בלהגיד שאני קודם כל אימא", היא אמרה לי. "זאת הייתה הבחירה הכי גדולה וראשונית ומשמעותית שעשיתי בחיי. ואחר כך מגיעים כל מיני טייטלים."
כשאמרתי לה שהנושא הוא כסף וחינוך ביתי, היא נדלקה: "לדבר על כסף בחינוך ביתי? כל האורות שלי נדלקו, אז אני באה דרוכה." אחרי חצי שעה איתה הבנתי למה.
האם חינוך ביתי עולה יותר מבית ספר ציבורי?
נכנסתי לשאלה הזאת ישר, בלי חימום. ענבל לא התחמקה: "התשובה הקצרה והמעצבנת שלא, זה לא עולה יותר."
ההיגיון שלה פשוט. "להיות הורים זה עולה כסף. לכל בחירה הורית שנעשה יש משמעות כלכלית", היא אמרה. איפה לגור, לאיזו מערכת חינוך לשלוח, ציבורית או פרטית, להישאר בארץ או לצאת לרילוקיישן.
כל אחת מהבחירות האלה מזיזה כסף, לכאן או לכאן. חינוך ביתי, לשיטתה, הוא עוד אחת ברשימה - לא חריג שדורש הצדקה מיוחדת.
אגב, גם עצם גידול הילד עולה כסף בלי קשר למסגרת. פירקנו את זה לגורמים במאמר על העלות האמיתית של גידול ילד בישראל, וההשוואה בין שני המספרים היא בדיוק מה שחסר לרוב ההורים.
ההשוואה לרילוקיישן דיברה אליי במיוחד, כי אנחנו חיים אותה בפועל. ובכל זאת עצרתי אותה: אנשים לא מסתכלים על שתי הבחירות האלה באותה מידה. על חינוך אני בוחנת את הקריטריון הכלכלי בזכוכית מגדלת, ועל מקום מגורים, שהוא בעצמו בחירה חינוכית, הרבה פחות.
ואז היא סיבכה לי את זה עוד יותר, עם השאלה שלא נעים לענות עליה.
למה על עוד ילד לא שולפים מחשבון?
"האם מישהו מאיתנו מעלה על דעתו שעוד ילד זה גם עולה כסף?", שאלה ענבל. התשובה, כמובן, היא שכן - אבל זה כמעט אף פעם לא עוצר משפחה.
"אם הייתי באה להורים שלי ואומרת להם: תקשיבו, אני חושבת על עוד ילד, אף אחד לא היה אומר לי אין סיכוי, זה יקר. היו אומרים נסתדר, דברים מסתדרים, דברים זזים."
ובחינוך ביתי? "אומרים לי רגע, רגע, רגע, אם זה לוקח משהו, זה כבר לא שווה."
ההסבר שלה הוא שהבחירה הזאת לא נורמטיבית, ולכן אנחנו מלבישים עליה דרישות שאין לבחירות אחרות. "אם אני בוחרת במשהו כל כך לא במיינסטרים, אני צריכה שזה לא יזיז כל מיני דברים. שזה לא יפגע בכלכלה ולא יפגע בסדר הקיים."
שאלתי אותה אם זה בכלל עדיין נחשב חריג, כי דברים זזים עם הזמן. לדבריה, בישראל זו עדיין בחירה לא נורמטיבית, והמספרים בשנים האחרונות כמעט אינם גדלים.
"יש הרבה יותר התעניינות", היא אמרה, "אבל עדיין היא לא אופציה שבוחרים בה." חינוך פרטי ומערכות אלטרנטיביות דווקא הולכים ונעשים לגיטימיים. החינוך הביתי נשאר רחוק מהם על אותה סקאלה.
ומי שכן נשאר בו, וזו השורה התחתונה של הדוקטורט שלה, עושה את זה מסיבה אחת. "ככה אני רוצה לחיות, ככה אני רוצה לגדל את הילדים שלי. ועכשיו בואו נסדר את הכול סביב זה, את המפה הכלכלית, את התעסוקה."
מבחן המשכורת - השאלה שחושפת את הסיבה האמיתית
ואז היא עשתה עליי את התרגיל שהיא עושה בקליניקה. "אני משלמת לך עכשיו, עדי, את המשכורת שלך. עושה חינוך ביתי?"
עניתי לה בשנייה, בלי להתלבט: לא מוכנה לקבל ממנה אפילו שקל, לא משנה כמה תסכים לשלם.
"וזאת התשובה", היא אמרה. "כשאנשים מסכימים לדבר על חינוך ביתי ולא מסתתרים מאחורי שיקול כלכלי, אז מתחילים לדבר."
מבחינתה, השיקול הכלכלי הוא לרוב מגן. "הוא איזושהי הגנה מפני פחדים אחרים שיש לנו", היא הסבירה. הפחד לעשות טעות בשביל הילדים. החשש של האמא לגבי עצמה ולגבי הקריירה שלה. השאלה מה יקרה אם זה לא יתאים, ואיך הילדים יסתדרו חברתית.
זה לא אומר שהכסף לא רלוונטי. זה אומר שכשהוא מוצג כסיבה היחידה, לרוב הוא לא הסיבה האמיתית - ואז דנים בסעיף הלא נכון.
מה זה בכלל חינוך ביתי, ומאיזה גיל?
שאלתי אותה על גילאים, כי בסביבה שלי להשאיר ילד בבית עד גיל שנתיים נחשב כמעט מקובל. ענבל לא מתרגשת מההגדרות הרשמיות.
"אני תופסת חינוך ביתי מהרגע שתינוק נולד", היא אמרה. "לא מעניין אותי מה שהמערכות הפורמליות החליטו. אם התינוק שלך בבית, את עם הילד, זה לא משנה אם הוא בן שנה, עשר או שש עשרה."
בפועל, המערכת מגדירה חינוך ביתי מגיל שלוש. מכאן ואילך נדרש פטור מחוק לימוד חובה, וההסבר המלא נמצא בפורטל ההורים של משרד החינוך. עד גיל שלוש אין חובת מסגרת, וכאן נכנס גם שיקול הכיס.
"לפעמים נשים אומרות לאבא, כדי גם קצת למשוך זמן, שזה לא משתלם לנו כרגע", תיארה ענבל. גן פרטי לפעוט אינו זול, והפער בין העלות שלו לבין ההכנסה של משרה חלקית הוא לפעמים קטן ממה שנדמה.
לפרק את "אין לנו כסף לחינוך ביתי" למספר אחד
הרגע הכי פרקטי בפרק היה כשענבל תרגמה את המשפט הגדול לשאלה קטנה. במקום "אני לא יכולה", היא שואלת מה בדיוק חסר.
"קודם כול, מה אני רוצה? האם אני צריכה עוד 4,000 שקל בחודש? האם אני רוצה לשמור על המקצוע שלי? או שאני רוצה אי של שפיות שלא קשור לילדים, וגם לייצר כסף?"
ההבחנה הזאת משנה הכול. תשובה של "עוד 4,000 שקל בחודש" היא יעד שאפשר לתכנן לפיו. תשובה של "אני לא רוצה לאבד את המקצוע" מובילה לפתרון אחר לגמרי, גם אם ההכנסה ממנו נמוכה.
יש גם משפחות שהמספר שלהן גדול יותר. "יש משפחות שאומרות אני צריך עוד עשרת אלפים שקל בחודש כדי שהדבר הזה יתקיים, אבל אנחנו ממש רוצים שזה יקרה", סיפרה. אז מסתכלים על כל המערך: לפעמים עוברים לגור במקום זול יותר, ולפעמים עוברים ליד ההורים ומרוויחים גם עזרה.
כאן טבלת ההוצאות וההכנסות שאנחנו עובדים איתה עושה את כל ההבדל. בלי לראות את המספרים על הנייר, הפער נשאר תחושה מעורפלת שמפחידה יותר משהיא באמת גדולה.
ארבעה מודלים משפחתיים - מי מביא את הכסף ומתי
ענבל תיארה כמה מבנים שחוזרים אצל משפחות בחינוך ביתי. אין כאן מודל אחד נכון, ויש הבדל גדול ביניהם בסיכון ובעומס.
| המודל | איך זה עובד | מה חשוב לשים לב אליו |
|---|---|---|
| מפרנס יחיד | הורה אחד עובד במשרה מלאה, השני בבית עם הילדים | תלות בהכנסה אחת - קרן חירום גדולה יותר וביטוח חיים מתאים |
| חלוקה שוויונית | שני ההורים מתחלקים בשעות העבודה ובשעות הילדים | דורש גמישות אמיתית משני מקומות העבודה |
| שבעים-שלושים | הורה אחד עיקרי, השני עובד בהיקף חלקי מהבית | ההכנסה החלקית לרוב לא כוללת תנאים סוציאליים |
| מלא ועוד קצת | הורה אחד במשרה מלאה, השני עובד לצד הילדים בבית | העומס נופל על אותו אדם - צריך תמיכה חיצונית |
המודל השלישי והרביעי הם השכיחים ביותר בשיחות שהיא מנהלת. בשניהם ההורה שנשאר בבית הופך בפועל לעצמאי, וזה משנה את כל התמונה הפנסיונית.
מי שעובר להכנסה עצמאית צריך לסדר לעצמו את מה שהמעסיק עשה קודם. קודם כול חיסכון פנסיוני לעצמאים, ואם אפשר גם קרן השתלמות על שם העסק, שנהנית מהטבת מס.
איך אמהות בחינוך ביתי מתפרנסות בפועל
ביקשתי דוגמאות אמיתיות, לא הצהרות. הבאתי לה קודם שתי דוגמאות שאני עוקבת אחריהן.
הראשונה היא ספורטאיות קרוספיט אמריקאיות מהשורה הראשונה, שמחנכות את הילדים בבית ומשלבות אותם בתוכן שהן יוצרות. אצל אחת מהן הבת בת השתים עשרה הפכה בעצמה לאלופה, והאמא מתפרנסת מיצירת תוכן.
השנייה הגיעה מפודקאסט על עסקים משניים. אישה שהעיסוק המרכזי שלה הוא גידול הילדים, קנתה ספרים משומשים מבתי ספר שנסגרו במחיר של סנטים לקילו. היא סידרה אותם בעזרת הילדים ומכרה במחיר גבוה פי כמה.
ענבל התרגשה מהדוגמאות, אבל הוסיפה כוכבית חשובה: "הילדה בת שתים עשרה לא נולדה בת שתים עשרה. כשהיא הייתה בת שנתיים, האמא לא הייתה באותה תפוקה. הדברים האלה נבנים עם הזמן."
ואז היא הוסיפה משפט שכדאי לכל אמא לתינוק לשמוע: "להיות עם תינוקות ופעוטות בבית ולהצליח להתקלח זה כאילו כבשת את האוורסט. אז בואו גם ננמיך ציפיות."
מכאן הגיעו הדוגמאות מהשטח בישראל, מתוך הרצאה שלה בשם "פרנסה וחינוך ביתי":
- הדרכה סביב לידה והנקה: מדריכות הנקה וקורסי הכנה ללידה, בשעות שמתאימות למשפחה.
- אפייה ועיצוב עוגות: אמא שהתחילה בקייטרינג, עברה עיר, וגילתה שבמקום החדש דווקא עוגות לאירועים עובדות.
- הגהת חוזים: עורכת דין שאינה מנהלת תיקים כרגע, ועושה הגהה למשרד עורכי דין.
- תרגומים: אמא דוברת אנגלית שעובדת לפי פרויקטים.
- סדנאות ומוצרים: אמא שעוסקת בליבוד בובות, מוכרת מוצרים ומעבירה סדנאות.
- קליניקה שגדלה בהדרגה: תזונאית קלינית שהשאירה משרה חלקית בקופת חולים ובנתה קליניקה בבית.
הרשימה הזאת רחוקה מלהיות ממצה, וכדאי להצליב אותה עם המדריך שלנו על דרכים לייצר הכנסה מהבית. חלק מהאפשרויות שם מתאימות בדיוק ללוח זמנים שנקבע על ידי ילדים.
הדוגמה האחרונה היא המעניינת ביותר מבחינה כלכלית. היא לא עזבה הכול ביום אחד: יום וחצי בשבוע בן הזוג התפנה לילדים, היא יצאה לעבודה, ובמקביל הקליניקה גדלה. "היא בעצם יצרה איזשהו מעבר שהוא הדרגתי", סיכמה ענבל.
ענבל הוסיפה תופעה שהיא רואה הרבה, ולא רק בחינוך ביתי. הרבה נשים משנות כיוון מקצועי אחרי שהן הופכות לאמהות, כי הזהות זזה ומה שעניין קודם כבר לא ממלא.
ואז היא סיפרה משהו על עצמה שהפתיע אותי. שנה שעברה הילד האחרון שלה נכנס לבית ספר, ובמשך חצי שנה היא לא הצליחה לייצר כלום.
"אני אמא שתמיד עבדה, וכתבתי דוקטורט תוך כדי שלושה ילדים בבית", היא אמרה. השיא שלה מבחינת תפוקה היה דווקא כשכולם היו איתה בבית, כי שם היא הרגישה הכי חזקה בבחירה שלה.
שם נפל לי האסימון, ואמרתי לה את זה בקול: זה בדיוק כמו לעבור משכירות לעצמאות. "הקבלה מעולה", היא אמרה. "יש כאלה שעוזבים הכול ומסתערים, ויש כאלה שרגל פה ורגל שם."
כמה עולה פער של 4,000 שקל בחודש - החישוב שהוספתי אחרי הפרק
עד כאן הפרק. עכשיו הזווית שאני לא יכולה שלא להוסיף, כי זה מה שאנחנו עושים כאן.
נניח שההכנסה המשפחתית יורדת ב-4,000 שקל בחודש למשך חמש שנים. השאלה הנכונה היא לא רק כמה כסף חסר בעו"ש, אלא כמה חיסכון לא נצבר בזמן הזה. זו העלות האלטרנטיבית, והיא מה שהופך את ההחלטה למספר.
הטבלה מציגה תרחיש בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 6 אחוזים, שהיא הנחה בלבד ולא הבטחה. המספרים חושבו בהפקדה חודשית קבועה.
| הפער החודשי | משך התקופה | סך הכסף שלא נכנס | שווי החיסכון שלא נצבר |
|---|---|---|---|
| 2,000 שקל | 3 שנים | 72,000 שקל | כ-79,000 שקל |
| 2,000 שקל | 5 שנים | 120,000 שקל | כ-140,000 שקל |
| 4,000 שקל | 3 שנים | 144,000 שקל | כ-158,000 שקל |
| 4,000 שקל | 5 שנים | 240,000 שקל | כ-279,000 שקל |
| 6,000 שקל | 5 שנים | 360,000 שקל | כ-419,000 שקל |
עכשיו הצד השני של אותו מטבע, וזה החלק שאני אוהבת. אם אותם 4,000 שקל בחודש כן מיוצרים מהבית, במשך אותן חמש שנים, ואז נשארים מושקעים עוד חמש עשרה שנה - הם מגיעים לסביבות 669,000 שקל.
אותה החלטה בדיוק, שני כיוונים. אפשר לשחק עם המספרים שלכם במחשבון הריבית דריבית שלנו ולראות מה קורה בהנחות אחרות.
מה עושים עם קרן ההשתלמות - הסיפור של המשפחה שפתחה אותה
ענבל סיפרה על משפחה שקיבלה החלטה מעניינת. הייתה להם קרן השתלמות מימי ההייטק, שישבה ולא נגעו בה.
"אנחנו לא ביום סגריר, אני רוצה לפתוח אותה עכשיו", אמרו לעצמם. "אני רוצה בשנים הקרובות לחנך את הילדים בבית ושיהיה לי שקט." הם פתחו את הקרן, וחיו כמה שנים ברווחה.
ענבל אמרה שבעיניה זו בחירה לגיטימית לגמרי, ואני מסכימה שזו זכותם המלאה. אבל בתור מי שעוסקת בכסף, אני חייבת להראות גם את הצד השני של ההחלטה.
סכום של 150,000 שקל שנמשך היום מוותר על כ-312,000 שקל בעוד חמש עשרה שנה. זאת בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 5 אחוזים, שהיא הנחה ולא הבטחה. זה ההפרש בין להשתמש בכסף לבין לתת לו לעבוד.
לפני שנוגעים בחיסכון ארוך טווח, כדאי לוודא שיש קרן חירום מסודרת לשלושה עד שישה חודשי הוצאה, ושהתזרים החודשי מתוכנן קדימה. אלה שני הדברים שמונעים משיכה בלחץ.
אמא רוצה, אבא מודאג - השיחה שקורית בכל בית
ענבל תיארה תבנית שחוזרת אצלה בקליניקה, והיא הודתה מראש שזו הכללה גסה. בדרך כלל האמא מאוד רוצה, האבא פחות, והוא גם זה שמוטרד מהעניין הכלכלי.
"מגיעים אליי ואומרים: אנחנו רוצים לבדוק את האופציה, אבל איך נסתדר? איך נסתדר בלי שתי משכורות?" משם, לדבריה, מתחילה העבודה האמיתית.
לצד זה היא הביאה גם אבא אחד שהסתכל על זה אחרת לגמרי: "אני רואה בחינוך הביתי בשנים האלה סטארטאפ. אני משקיע בו, בסוף זה יחזיר את עצמו."
ויש גם אבות שאומרים משהו כן ולא פשוט. "ההורות הזאת נפלה עליי, אני עוד מתארגן. האישה שלי היא כבר לא מי שאני מכיר. התחתנתי עם מישהי אחרת, ופתאום היא רוצה לגדל אותם בבית."
ענבל הזכירה שהמעבר להורות הוא משבר בפני עצמו, עוד לפני שמדברים על חינוך ביתי. היא ציטטה מחקרים על עלייה בדיווחים על דיכאון אחרי לידה אצל גברים, ועל פערים גדולים בקצב שבו כל אחד מבני הזוג חוזר לעצמו.
המשפט שהיא שמה על השולחן היה חד. "כשאבא מתנגד לחינוך ביתי, לא יכול להיות חינוך ביתי." אמרתי לה שזה נכון לכל החלטה גדולה, ולא רק לזאת. החלטה שאחד מבני הזוג מתנגד לה אולי תקרה בפועל, אבל שום דבר טוב לא ייצא ממנה.
זוגיות בבית שבו הילדים תמיד נמצאים
שאלתי אותה איך שומרים על זוגיות כשאין שעות שבהן הילדים לא בבית. התשובה שלה הייתה, שוב, "מעצבנת": אפשר לנהל זוגיות טובה גם ככה, השאלה היא רק איך.
"יש לי חברות שהן לא בחינוך ביתי, והן נפגשות עם הבעלים שלהן בקצוות של היום", היא אמרה. "אבל כשהילדים גדלים, הילדים שלי כבר הולכים לישון אחריי. אז מה זה הקצוות של היום? אין קצוות."
ואז היא חשפה משהו אישי שלקח לה זמן להגיד בקול. היא לא יוצאת לחו"ל בלי הילדים. "אנחנו נעבוד על הזוגיות שלנו בגבולות המדינה", היא אמרה. "זה יכניס אותי לכזה חוסר שקט, זה לא שווה לי."
מתי מתכננים ומתי פשוט מתגלגלים לתוך זה
ענבל תיארה שני מסלולים. רוב המשפחות מתגלגלות: התינוק נולד, האמא נשארת, וזה ממשיך.
אחרות מגיעות אליה מסודרות. "הילדים במערכת, שנה הבאה אנחנו רוצים לחינוך ביתי, אנחנו עושים תוכנית עבודה." זה לא שמרני, היא אמרה, זה אחראי.
וכאן בדיוק אני נכנסת. מי שיודע שנה מראש שההכנסה עומדת להשתנות, יכול לעשות דברים שאי אפשר לעשות בדיעבד.
אפשר לבנות קרן חירום גדולה יותר, לבדוק אם מגיעים לכם החזרי מס משנים קודמות, ולסגור התחייבויות שדורשות תזרים קבוע. מי שמתחיל לעבוד מהבית כדאי שיכיר גם את נושא ההוצאות המוכרות לעצמאים, כי חלק מהוצאות הבית הופכות לרלוונטיות לדוח.
ובפתיח של הפרק דיברתי על משהו שנשמע קטן ומצטבר דווקא כשההכנסה מצטמצמת: עמלות. הטבות והחזרים על כרטיס אשראי הופכים ממשהו שולי למשהו שמרגישים בסוף החודש. את אותה לוגיקה כדאי להחיל גם על עמלות בחשבון ההשקעות ועל דמי ניהול בפנסיה.
חופש בחירה: כשהכסף משרת את אורח החיים ולא להפך
אם צריך לתמצת את כל השיחה למשפט אחד, זה המשפט. ענבל אמרה שההחלטה מתקבלת קודם, ורק אחר כך מסדרים את הכסף סביבה.
"ככה אני רוצה לחיות, ככה אני רוצה לגדל את הילדים שלי", היא תיארה. "ועכשיו בואו נסדר את הכול סביב זה - את המפה הכלכלית, את ההגשמה שלי, את התעסוקה, את איך המשפחה הזאת מתנהלת."
זה בדיוק ההפך מהסדר שרובנו מכירים. בדרך כלל המשכורת קובעת את אורח החיים, ומה שנשאר אחריה הוא מה שמותר לרצות.
האבא שאמר "אני רואה בחינוך הביתי סטארטאפ" עשה בדיוק את ההיפוך הזה. הוא לא שאל כמה זה לוקח מהתקציב, הוא שאל מה הוא מקבל בתמורה ובאיזה טווח.
ובדיוק בשביל זה צריך את המספרים. חופש בחירה בלי מפה כלכלית הוא סיסמה, ומפה כלכלית בלי בחירה היא רק גיליון אקסל.
איפה הכסף פוגש את הבחירה - שישה צעדים אחרי הפרק
- תעשו לעצמכם את מבחן המשכורת. אם היו נותנים לכם את ההכנסה החסרה, הייתם בוחרים בחינוך ביתי? התשובה מגלה על מה השיחה באמת.
- תמירו את "אין לנו כסף" למספר. כמה בדיוק חסר בחודש, וכמה שנים זה רלוונטי.
- תבדקו את הפער נטו. משכורת אחרי מס פחות מסגרת, נסיעות ועזרה בבית - לפעמים הפער קטן ממה שנדמה.
- תבחרו מודל תעסוקה במודע. מפרנס יחיד, חלוקה שוויונית או עבודה מהבית - כל אחד דורש היערכות שונה.
- תסגרו את חורי הרשת הסוציאלית. פנסיה, ביטוח חיים וקרן חירום - במיוחד כשעוברים להכנסה עצמאית.
- אל תמשכו חיסכון ארוך טווח בבת אחת. קחו את מה שנדרש לשנתיים הראשונות, והשאירו את השאר מושקע.
מה שלקחתי מהשיחה הזאת הוא שהכול מסתכם בחופש בחירה. ענבל אמרה שהסביבה מעצבת לנו מחשבות ותפיסות עוד לפני שאנחנו בכלל בודקים מה אנחנו מרגישים. זה נכון לחינוך, וזה נכון בדיוק באותה מידה לכסף.
איפה למצוא את ד"ר ענבל כהן מידן
את ענבל אפשר למצוא באתר שלה, ד"ר אמא, ובפודקאסט ובתכנים שלה ברשת.
הפרק הזה מעורר גם את השאלה הרחבה יותר, של איך מלמדים ילדים כסף מגיל צעיר. יש לנו מדריך שלם על חינוך פיננסי לילדים, ומדריך משלים על בניית חיסכון לילדים לטווח ארוך.
הכתוב כאן הוא חינוך פיננסי ודעה אישית, ולא ייעוץ המותאם אישית. לפני החלטה משמעותית כדאי להיוועץ בבעל מקצוע מורשה.
כאן מצטרפים לאתגר הפלאפל!
כרטיס האשראי החדש של חתול פיננסי וישראכארט כבר פה!
הטבות בלעדיות למאזיני הפודקאסט - פתיחת חשבון מסחר עצמאי, החזרי מס, פנסיה וביטוחים
רוצים עוד תוכן איכותי על כסף והשקעות? כל המדריכים והמאמרים במקום אחד
צריכים ייעוץ פיננסי מקצועי ואמין? המומחים המומלצים שלנו - אנשי מקצוע שעברו סינון קפדני
טבלת הוצאות הכנסות - בחינם! | המדריך להשקעה ראשונה - בחינם!
בואו לעקוב אחרינו: פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | ווטסאפ | טלגרם










