אני דב נודל, ואני יזם, איש עסקים ועוסק בחינוך פיננסי בחתול פיננסי. אני לא כאן כדי להפחיד אתכם, ובטח שלא כדי לומר לכם לא להביא ילדים, זו אחת ההחלטות הכי יפות שיש. אני כאן כדי לעשות משהו שההורים שלנו לרוב לא עשו: לשים את המספר על השולחן, להסתכל עליו בעיניים, ולהפוך אותו מגורם ללחץ למשהו שאפשר לתכנן.
כמה באמת עולה לגדל ילד עד גיל 18?
בואו נתחיל מהמספר, כי זו השאלה הראשונה של כל הורה. אם תחפשו כמה עולה לגדל ילד, תקבלו תשובות שקופצות מ-600 אלף שקל ועד 2.4 מיליון, לפעמים באותו עמוד עצמו. נשמע כמו בדיחה, אבל ההסבר פשוט: כל אחד סופר משהו אחר. יש שסופרים רק עד גיל 18, יש שממשיכים עד אחרי הצבא, ויש שמודדים בכלל כמה הכנסה נוספת המשפחה צריכה בשביל הילד, וכמובן זה תלוי ברמת החיים.. שלוש שאלות שונות, שלוש תשובות שונות, ואין פה מספר קסם אחד.
אז אני אתן לכם עוגן פשוט להחזיק בו. מחקר של בנק ישראל שאמד כמה באמת מוסיף ילד להוצאות משק הבית מצא שילד קטן מוסיף בערך 1,500 שקל בחודש ומתבגר קרוב ל-2,750. חשוב לשים לב שאלה מספרים במחירי 2017, ומאז המדד עלה בכ-18 אחוז, כך שבשקלים של היום מדובר בסכומים גבוהים יותר, סביב 1,800 שקל לילד קטן וקרוב ל-3,250 למתבגר.
שווה להחזיק את התאריך בראש, כי המספר הזה בן שמונה שנים, וההוצאה בפועל טיפסה מאז. הערכות שמסתכלות על העלות המצטברת עד גיל 21 למשפחה מהמעמד הבינוני מדברות על סביבות מיליון שקל, וגם הן שמרניות מאותה סיבה. זה הרבה כסף, לא אתווכח. אבל זו לא מכה אחת בבטן, זה מתפרס על פני עשרים שנה, וזה בדיוק מה שהופך את זה ממשהו שמשתק למשהו שאפשר לתכנן.
ועוד דבר שכמעט כולם מסכימים עליו: הכסף לא מתחלק שווה בין השנים. ההתחלה היא היקרה, בעיקר בגלל המסגרות לגיל הרך שעולות כמו שכר דירה קטן. ככה זה נראה לאורך הדרך:
| שלב | ההוצאה הכבדה | סדר גודל חודשי |
|---|---|---|
| לידה עד 3 | מעון או משפחתון פרטי | כ-2,200 עד 5,500, לפי אזור |
| 3 עד 6 | גן, צהרון וחוגים | מאות עד אלפי שקלים |
| 6 עד 12 (יסודי) | חינוך "חינם" והנלווה אליו | מאות שקלים בחודש, בעיקר חוגים וציוד |
| 12 עד 18 (על-יסודי) | על-יסודי וגיל ההתבגרות | עולה מדרגה, עם חוגים, בילויים והוצאות התבגרות |
ואם רוצים לתרגם את זה למספר לפי אורח חיים, הנה המחשה גסה, לא נתון רשמי: משפחה חסכנית מגיעה לסדר גודל של 700 עד 850 אלף שקל עד גיל 21, משפחה ממוצעת לכמיליון עד 1.3 מיליון, ואם מוסיפים לזה את ההשפעה של דירה גדולה יותר ורכב גדול יותר, זה מטפס בקלות ל-1.5 עד 1.8 מיליון. השונות הענקית הזאת היא בדיוק למה אין מספר אחד נכון, ולמה עדיף להתמקד בההוצאה החודשית האמיתית שלכם ולא בכותרת המפחידה.
ויש את מה שכמעט אף אחד לא מכניס לתקציב מראש: אבחון וריפוי בעיסוק, שיעורים פרטיים, יישור שיניים, טיול שנתי ומסע לפולין, ובהמשך שיעורי נהיגה וביטוח לנהג צעיר.
כל אחד מהם לבד נשמע סביר, אבל יחד הם אלפי שקלים שנוחתים בדיוק כשלא ציפיתם להם. ויש גם העלות שלא רואים בכלל בקבלה: דירה גדולה יותר בגלל חדר נוסף, או הורה שמצמצם משרה כדי להספיק הכל. אלה לא מופיעים בשום תלוש, אבל לפעמים הם ההוצאה הגדולה מכולן.
וזו בדיוק הסיבה שעדיף לתכנן מראש במקום להיות מופתעים כל פעם מחדש.
אל תחפשו את המספר המדויק של "כמה עולה ילד", הוא לא קיים ומשתנה מבית לבית. חפשו את המספר שלכם: כמה באמת יוצא לכם על הילדים בחודש רגיל, ותתחילו משם
למה אוגוסט מכפיל את ההוצאה על הילדים?
אם יש חודש אחד שחושף להורים כמה ילדים עולים, הוא אוגוסט. לפי תרחיש שבנו בוואלה על בסיס סקר של כלכליסט, למשפחה עם שני הורים עובדים ושלושה ילדים ההוצאה החודשית הקשורה לילדים עומדת בחודש לימודים רגיל על סדר גודל של 8,600 שקל, ובאוגוסט היא מזנקת לכ-17,300 שקל.
זה גידול של יותר ממאה אחוז, וזה עוד לפני חופשה משפחתית או ציוד לבית הספר.
אגב, אם אתם מחזיקים בכרטיס אשראי מומלץ (ללא דמי כרטיס), אז תוכלו לצרוך חכם בחודש אוגוסט ובכלל ולהנות מהטבות שוות באטרקציות לילדים, כמו לדוגמה הכרטיס אשראי הזה.
כדי להרגיש כמה זה קיצוני: 17,300 שקל הם כמעט שתי משכורות חציוניות בישראל, שעומדות על סדר גודל של 10,600 שקל ברוטו. במילים אחרות, חודש קיץ אחד יכול לבלוע כמעט שתי משכורות שלמות, עוד לפני שכר דירה או משכנתא. חשוב לומר: זה תרחיש להמחשה, לא ממוצע רשמי, ומשפחה עם סבים זמינים או עבודה גמישה תוציא הרבה פחות.
מאיפה בא הזינוק? הנה הפירוק, וכדאי להכיר אותו כי הוא חוזר כל שנה:
| סעיף באוגוסט | עלות מוערכת (3 ילדים) |
|---|---|
| קייטנות (כ-3,500 לילד) | כ-10,500 שקל |
| בייביסיטר (השלמת שעות אחר הצהריים) | כ-2,700 שקל |
| תוספת אוכל בבית | כ-1,860 שקל |
| בילויים ויציאות | כ-2,100 עד 2,300 שקל |
שווה לשים לב לנקודה שהופכת את זה מבעיה לתוכנית. אוגוסט היקר הזה אינו הפתעה, הוא חוזר כל שנה באותו מועד בדיוק. הוצאה שאתם יודעים עליה שנה מראש היא לא משבר, היא שורה בתקציב. מי שמחזיק טבלת הוצאות והכנסות מסודרת יכול פשוט לפרוס את עלות הקיץ על פני השנה, ולהגיע לאוגוסט בלי בור. וכשמדובר בהוצאה חד-פעמית גדולה וצפויה, זה בדיוק התפקיד של קרן חירום או כרית ביטחון מתוכננת.
כמה מזה המדינה מחזירה? קצבת ילדים וחיסכון לכל ילד
לפני שממהרים לתכנן, כדאי לדעת מה כבר נכנס לכם לחשבון, כי לא מעט הורים לא מנצלים את זה. קצבת הילדים של הביטוח הלאומי עומדת בשנת 2026 על 173 שקל לילד הראשון, ו-219 שקל לכל אחד מהילדים השני עד הרביעי. זה לא סכום שמשנה חיים, אבל על פני שני עשורים ושלושה ילדים מדובר בעשרות אלפי שקלים שעוברים דרככם.
מעבר לקצבה, כל ילד מקבל חיסכון לכל ילד: הביטוח הלאומי מפקיד עבורו 58 שקל בחודש, ואתם רשאים להכפיל את זה מקצבת הילדים ל-116 שקל בחודש. אם הכסף לא נמשך עד גיל 21, נכנס גם מענק של 582 שקל. הכפלת ההפקדה היא אחת ההחלטות הקטנות עם התשואה הכי גדולה לטווח ארוך, פשוט כי מתחילים אותה כשהילד בן יומו.
אני ממליץ לכם בחום לשקול את הכפלת החיסכון לכל ילד ולהתאים את רמת הסיכון על מנת למקסם לילדים את הכסף
| תרחיש | הפקדה חודשית | מסלול | צבירה משוערת בגיל 18 |
|---|---|---|---|
| ברירת מחדל בנקאית, ריבית נמוכה (3%) | 58 ש"ח | ריבית קבועה | כ-16,880 ש"ח |
| קופת גמל, מסלול מנייתי, ללא הכפלה (9%) | 58 ש"ח | סיכון מוגבר | כ-31,607 ש"ח |
| קופת גמל, מסלול מנייתי, עם הכפלה (9%) | 116 ש"ח | סיכון מוגבר | כ-62939 ש"ח |
| כנ"ל + המתנה עד גיל 21 (9%) | 116 ש"ח | סיכון מוגבר | כ-81,159 ש"ח |
ההטבה שהורים הכי מפספסים: נקודות זיכוי
יש עוד כסף על השולחן שרבים פשוט לא לוקחים, והפעם דרך תלוש השכר. הורים לילדים זכאים לנקודות זיכוי נוספות במס הכנסה, וכל נקודה שווה נכון ל-2026 כ-242 שקל בחודש, שהם קרוב ל-2,900 שקל בשנה. הנקודות ניתנות לפי גיל הילד: בשנת הלידה כל אחד מההורים מקבל נקודה וחצי, בגילי שנה עד חמש שני ההורים מקבלים תוספת גדולה יותר, ומגיל שש עד שבע-עשרה כל אחד מההורים מקבל נקודה נוספת. בפועל מדובר במאות שקלים בחודש שחוזרים לנטו, רק בזכות זה שאתם הורים.
הבעיה היא שזו הטבה שלא תמיד מגיעה לבד. לא מעט הורים, ובמיוחד אבות, לא מוודאים שהנקודות מעודכנות בתלוש, או לא יודעים שהם זכאים גם לתקופה שכבר חלפה ואפשר לבקש עליה החזר מס רטרואקטיבי. שווה מאוד להשוות את מספר הנקודות בתלוש מול הזכאות לפי גיל הילדים, כי בניגוד לכל שאר ההוצאות במאמר הזה, כאן הכסף כבר שלכם, רק צריך לוודא שלוקחים אותו. ואם את הורים שכירים ולא עשיתם החזרי מס ב 6 השנים האחרונות, זה ממש להרים כסף מהרצפה - תעשו את זה.
למשק בית ממוצע יש כ 8,000 שקלים החזר כל שנה מהחזרי מס, לא חבל? תוכלו לבדוק ללא עלות אם מגיע לכם החזרי מס.
אז כמה עולה לגדל ילד נטו, אחרי ההטבות?
עכשיו בואו נעשה את החשבון שבאמת משנה את התמונה, וקל לפספס אותו: כמה זה עולה נטו, אחרי מה שחוזר אליכם.
המדינה מחזירה לא מעט לאורך הדרך - קצבת ילדים לאורך שמונה-עשרה שנה, נקודות זיכוי במס בשווי מאות שקלים בחודש בשנים המתאימות, סבסוד מעונות למשפחות זכאיות, וחיסכון לכל ילד שמצטבר לבד. כשמקזזים את כל אלה, הסכום שבאמת יוצא מהכיס נמוך משמעותית מהכותרת המפחידה.
זה עדיין הרבה כסף, ואני לא בא להקטין. אבל ההבדל בין "מיליון וחצי" מצטבר לבין העלות נטו אחרי ההטבות הוא ההבדל בין מספר שמשתק לבין מספר שאפשר לתכנן סביבו. וזה כל העניין: לא כמה זה עולה על הנייר, אלא כמה זה עולה לכם באמת, ומה אתם עושים עם זה.
איך נערכים להוצאות הילדים בלי להילחץ?
עכשיו החלק שבאמת מזיז את המחט, וזה החלק שהופך את כל המאמר הזה משאלה מלחיצה לתוכנית. המספר הגדול נראה מפחיד רק כשמסתכלים עליו כגוש אחד. ברגע שמפרקים אותו להוצאה חודשית ומתחילים מוקדם, נכנס לתמונה השחקן החזק ביותר שיש למשקיע: הזמן.
קחו את אותם 116 שקל בחודש של חיסכון לכל ילד, או כל סכום קבוע שתבחרו להוסיף. סכום קטן שמושקע בעקביות מלידה ועד גיל 18 צובר, בזכות אפקט הריבית דריבית, הרבה יותר ממה שהפקדתם בפועל. זה לא קסם, זה פשוט מה שקורה כשנותנים לכסף שני עשורים לעבוד. הכלי לא חייב להיות מסובך, קופת גמל להשקעה או חשבון מסחר עצמאי והשקעה בקרן מחקה מדד פשוטה עושות את העבודה - כמובן תלוי גיל ורמת סיכון. העיקר הוא ההרגל ולא בחירת המכשיר המושלם, כל עוד לא מאבדים חלק מהרווח לדמי ניהול מיותרים.
ואם אתם שואלים איך אני משקיע עבור הילדים? תראו את זה:
ויש כאן זווית שקל לפספס: לכסף יש תמיד אלטרנטיבה. אותו סכום צנוע שאתם מפרישים לילד, אם הוא מושקע במדד מנייתי רחב שמניב בקירוב 7 אחוז בשנה לאורך זמן, יכול לצמוח בטירוף. להמחשה, 500 שקל בחודש במשך 20 שנה הם הפקדה של 120 אלף שקל, אבל בתשואה כזו הם יכולים להפוך לסדר גודל של 250 אלף שקל, יותר מפי שניים ממה שהפקדתם. זו לא הבטחה, השוק לא מחלק 7 אחוז כל שנה, אבל זה בדיוק ממחיש כמה הזמן עובד לטובתכם כשמתחילים מוקדם, וכמה יקר לדחות את זה.
כמה כסף לחסוך לילדים?
אנחנו תמיד חושבים כמה זה עולה לנו לגדל ילד, אבל בואו נראה את החלופה, כמה אנחנו יכולים לתת לילד שלנו בגיל 21?
ניקח ילד מגיל 0 עד גיל 21 עם הפקדה ברמת סיכון גבוהה של כ 9% תשואה שאנחנו רוצים שהוא יגיע למיליון שקלים (המספרים הם בקירוב ועם הערכת תשואה כאמור של 9% בממוצע רב שנתי.
בואו נחשב כמה כסף יהיה לילד?
חיסכון לכל ילד יניב כ 80,000 שקלים, שזה אומר שצריך להשלים עוד כ 920,000 שקלים.
- יעד: 920,000 ₪
- הפקדה ראשונית: 10,000 ₪
- תשואה שנתית ממוצעת: 9%
- תקופת השקעה: 21 שנים
- הפקדות חודשיות בסוף כל חודש
בעבור זה תצטרכו להפקיד כל חודש כ 1,125 ₪ בחודש
איך זה נראה?
- הפקדה ראשונית: 10,000 ₪
- הפקדות חודשיות: כ־283,500 ₪ (1,125 ₪ × 252 חודשים)
- סך כל ההפקדות: כ־293,500 ₪
- הרווח מהריבית דריבית: כ־606,500 ₪
- שווי סופי: כ־900,000 ₪
שימו לה לריבית דריבית
כדי להגיע ל־900 אלף ₪, אתם מפקידים בפועל פחות מ־300 אלף שקלים לאורך 21 שנה, והריבית דריבית "מייצרת" עבור הילד יותר מ־600 אלף שקלים.
העלות הכי גדולה של ילד היא לא הקייטנה ולא המעון, היא ההרגל לא לתכנן. הפכו את ההוצאה הצפויה להפקדה קבועה, וההוצאה שהפחידה אתכם תתחיל לעבוד בשבילכם
ואם אתם רק בתחילת הדרך ומרגישים שאתם לא יודעים מאיפה להתחיל, זה בסדר גמור. כתבתי בנפרד, בשפה פשוטה, איך מתחילים להשקיע גם עם השקעות קטנות למתחילים, וזה המקום הנכון להתחיל בו את החיסכון של הילדים.
ואגב, אם הילדים כבר גדולים ואתם רוצים לחסוך להם סולידית כי בעוד שנה/שנתיים הם יפדו את הכסף, אז קרן כספית שקלית תעשה את העבודה. ותנסו לא להתפתות אחרי מודעות שמבטיחות לכם תשואת עבר גבוהות כי הן מעידות על העבר וכנראה שעולות הרבה מאוד כסף.. זה נקרא הטיית השורדים.
איך אני משקיע כסף עבור הילדים?
אגיד לכם הכי תכלס, חלק מההון נמצא אצלינו ב"קערה אחת". כלומר אני מנהל אותו עצמאית בשוק ההון באמצעות מסחר עצמאי וחוסך המון כסף על עמלות. אם אתם רוצים גם מוזמנים להיכנס להטבות ולראות מה מתאים לכם.
מה עושים עם המספר הזה?
אז נכון, ילד עולה הרבה, וכל הורה בישראל מרגיש את זה בכיס, במיוחד באוגוסט. אבל בין "מיליון שקל" מפחיד ל"הפקדה חודשית קבועה שמתחילה מוקדם" יש עולם שלם, והוא כולו עניין של תכנון. אני לא מכיר הורה שהתחרט על ילד, אבל אני מכיר הרבה שהתחרטו שלא התחילו לחסוך מוקדם יותר. אז שימו את המספר על השולחן, פרקו אותו לחודשים, ותנו לזמן לעשות את שלו. וברגע שאתם כבר מתכננים את הכסף של הילדים, זה גם הזמן המושלם להתחיל בחינוך פיננסי של הילדים עצמם, כדי שיום אחד הם יעשו את החשבון הזה לבד. וכרגיל, זו דעה שנשענת על נתונים, לא ייעוץ אישי, וכל משפחה תבחר את מה שמתאים לה.
