השבוע ישראל חוגגת 78 שנה, ואני - כמי שעוקב אחרי הכלכלה הישראלית מחו"ל - נוטה להתעלם מתאריכים עגולים. הכתבות בתקשורת ביום העצמאות תמיד זהות: דגלים מתנופפים, ראיונות עם חיילים ומנגלים על הגג. אבל השנה יש סיפור אחר, והוא לא על מדבקות אוטו וחולצות לבנות. ישראל בת 78 הכתה את וול סטריט, את לונדון ואת פרנקפורט - בזמן מלחמה. זה לא פוסט על פטריוטיות. זה פוסט על מה קורה כשמסתכלים על המספרים מתוך אותה פרספקטיבה מפוכחת שאנחנו מנסים לשמור עליה כאן - איפה יש לכם חשיפה, איפה חסרה, ומה הנקודות העיוורות.
מי צריך לקרוא את המאמר הזה?
אם התיק שלכם בנוי רק על S&P 500 ומדד עולמי - הסיפור רלוונטי אליכם במיוחד, כי סביר שפספסתם את המסיבה של 2025 (ולא, אני לא מאלה שיגידו לכם "הנה, אמרתי לכם"). אם אתם משקיעים מתחילים שמנסים להבין אם בכלל שווה להחזיק מניות ישראליות בתיק - תמצאו כאן את הנתונים לגלות את התמונה המלאה. ואם אתם סתם מתעניינים בשאלה "מה קרה לכלכלה הישראלית" - תקבלו צילום מצב נקי לכבוד יום ההולדת ה-78.
השאלה ששומעים אותה הכי הרבה לאחרונה: האם נכון להגדיל חשיפה לישראל אחרי ראלי של 51%? התשובה הקצרה - תלוי. התשובה הארוכה, שמתחשבת גם במצב הביטחוני העכשווי, מחכה בהמשך. ספוילר: היא פחות מובנת מאליה ממה שחברי הפורומים חושבים.
ת"א-125 עלה 51% ב-2025: מה בדיוק קרה שם
מדד ת"א-125, שמייצג את 125 החברות הגדולות בבורסת תל אביב, סיים את 2025 עם תשואה של כ-51%. והתשואה של ה 12 החודשים האחרונים עמדה על כ-73%! ב-16 בינואר 2026 פרץ המדד לראשונה מעל 4,000 נקודות ורשם שיא של 4,014.31. מאז המשיך לטפס - נכון לאפריל 2026 השיא ההיסטורי עומד על 4,353 נקודות, וסגירת יום המסחר ב-20 באפריל הייתה 4,327. לשם השוואה, ב-2025 מדד ה-S&P 500 עלה 16.9%, הנאסד"ק 21% ו-DAX הגרמני 23%. הבורסה הישראלית לא רק ניצחה - היא הכתה את כולם בפער של עשרות אחוזים. דבר כזה לא רואים הרבה.
מי דחף את זה למעלה? המשקיעים הזרים. אותם משקיעים זרים, אגב, שבנובמבר 2023 הסבירו לעולם שישראל "לא ראויה להשקעה", ושהקרנות שלהם לא ייגעו במניות ישראליות "עד שהסיטואציה תתבהר". ובכן, היא התבהרה, והם חזרו בריצה. לפי נתוני הבורסה, משקיעים זרים קנו בתל אביב ב-2025 מניות בשווי של כ-4.3 מיליארד שקל. שני אירועים הגדירו את נקודת המפנה: מבצע "עם כלביא" ביוני 2025, שהפחית לפרק זמן את האיום האיראני, והפסקת האש עם חמאס באוקטובר 2025, שאפשרה את שחרור חלק מאנשי המילואים וחזרתם לשוק העבודה. בין היתר, שני אלה יחד פתחו את הדלת לזרם ההון הזר. המסר: סיכון שתומחר יותר מדי לרעה - תוקן.
| מדד/שוק | תשואה 2025 | הקונטקסט |
|---|---|---|
| ת"א-125 (ישראל) | 51% | שיא כל הזמנים |
| S&P 500 (ארה"ב) | 16.9% | שנה טובה |
| Nasdaq (ארה"ב) | 21% | רכב על AI |
| DAX (גרמניה) | 23% | המוביל באירופה |
| FTSE (לונדון) | 21.4% | התאוששות |
אבל הסיפור המעניין באמת הוא לא הכותרת - הוא הסקטורים שהובילו את הראלי. מדד הביטוח והשירותים הפיננסיים קפצו גם כן. מדד הבנקים עלה ב 61%. במילים אחרות, מי שקנה בנק או חברת ביטוח ישראלית באוקטובר 2023, כשהכל נראה קץ העולם, ופשוט לא הציץ בתיק במשך שנתיים - היום מגלה שהכסף שלו העשה הרבה כסף. זה גם השיעור הכי חשוב בשוק ההון, ואני אוהב לחזור עליו: הטעות הגדולה של המשקיע המתחיל היא לפתוח את האפליקציה יותר מדי.
כלל אצבע שאני מחזיק שנים: לא לרדוף אחרי תשואות עבר. 51% ב-2025 לא מבטיח 51% ב-2026 - בעצם, הסיכוי שזה יחזור הוא קטן מאוד. אם אין לכם היום חשיפה לישראל בתיק, להתחיל לבנות אותה במנות קטנות לאורך זמן עדיף על להיכנס "הכל או כלום" אחרי ראלי כזה. זה נקרא משמעת. זה לא סקסי, אבל זה עובד
שיטת DCA - השקעה במנות קבועות היא הכלי המתאים בדיוק למקרה הזה: מי שנכנס אחרי ראלי, לא רוצה להמר על התזמון, אלא לפזר את הקנייה על כמה חודשים.
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
פינטק ישראלי: 5.8 מיליארד דולר ברכישות, 13 יוניקורנים
ב-2025, הפינטק הישראלי סגר עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר - קפיצה של פי חמישה משנת 2024, שבה היו רק 1.2 מיליארד. הנתון הזה מייצג בעיקר את שתי העסקאות הגדולות: רכישת Melio על ידי Xero הניו-זילנדית בעד שלושה מיליארד דולר (2.5 מיליארד מקדמה ודאית + עד 500 מיליון כבונוס ביצועים), ורכישת Next Insurance על ידי Munich Re בעוד 2.6 מיליארד. שתיהן חברות שהתחילו כסטארטאפים "סתם עוד אחד בתחום תשלומים/ביטוח" - ואנשים לא לקחו אותן ברצינות בהתחלה. טעות שלהם.
מעבר לכך, בישראל פועלים כיום 13 יוניקורני פינטק - חברות פרטיות בשווי של מיליארד דולר ומעלה - ועוד 10 חברות פיננסיות ציבוריות. 13 יוניקורנים במדינה בגודל של ניו ג'רזי, בלי אוקיינוס, בלי שוק פנימי גדול, ועם שכנים שלא ממש עוזרים. זה לא רגיל.
הנתונים האלה מגיעים מדו"ח "מצב הפינטק 2026" של קרן Viola, אחת המשקיעות הבולטות בסקטור. כחודש לפני פרסום הדו"ח, בדצמבר 2025, Viola סגרה שתי קרנות חדשות בהיקף מצטבר של 250 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים ישראליים. נראה שהמיקוד הוא טכנולוגיות AI , פינטק, תשתיות AI, סייבר, טכנולוגיות קוונטום והגנה.
מה המשמעות למשקיע הישראלי הממוצע? הרוב המוחלט של היוניקורנים האלה הם חברות פרטיות שלא סחירות בבורסה. אין לכם דרך פשוטה לקנות מניה של Melio כמו שאתם קונים מניה של רובינהוד. אבל יש שלוש דרכים להיחשף לסקטור בעקיפין:
- ת"א-125 או ת"א-90 - כוללים את חברות הפיננסים הגדולות שקונות ומנהלות חלק מהאקוסיסטם.
- מניות דואליות - חברות ישראליות שנסחרות גם בנאסד"ק (נייס, צ'ק פוינט, CyberArk, מוניטיב).
- קרנות הון סיכון ציבוריות - מעטות בישראל, אבל יש אופציות נקודתיות.
אני לא ממליץ לרוץ ולבנות תיק ייעודי לפינטק ישראלי. הנקודה שלי היא אחרת - אם אתם מחזיקים רק S&P 500 או ACWI, החשיפה שלכם לכלכלה הישראלית אפסית. ישראל במדד העולמי שוקלת פחות מאחוז וקרובה יותר ל 0.5%. פיזור זה אלמנט סופר חשוב בשוק ההון, אבל לא בטוח שנכון לזנוח לגמרי את הכלכלה הישראלית.
תחזיות הצמיחה ל-2026: בין 3.8% ל-4.9% - תלוי ההתפתחות הביטחונית
הקשר עכשווי - אי אפשר להתעלם ממנו
כל הנתונים בסעיף הזה מחייבים הקשר אחד: מלחמת איראן 2026. ב-28 בפברואר 2026 יצאו ישראל וארה"ב למבצע משולב נגד איראן - אחרי עשור וחצי של כותרות 'תקיפה באיראן בקרוב' שכולם הפסיקו לקחת ברצינות, זה קרה באמת. ב-8 באפריל נכנסה לתוקף הפסקת אש של שבועיים בתיווך פקיסטן (כן, פקיסטן - המזרח התיכון נוהג לייצר תפניות עלילה כאלה) - ובאותו יום ישראל ביצעה את מבצע רחב היקף בלבנון וב-17 באפריל הוכרזה גם הפסקת אש נפרדת עם לבנון. איראן חסמה מחדש את מיצר הורמוז ב-18 באפריל.
נכון לערב יום העצמאות, 21 באפריל 2026: הפסקת האש עם איראן אמורה להסתיים הלילה. הנשיא טראמפ אמר שהוא "לא סביר" שיאריכה אם לא יגיע הסכם גרעין. סגן הנשיא ואנס דיווח שסבב השיחות הראשון בפקיסטן הסתיים ללא הסכם, ואיראן מאותתת שלא תשלח משלחת לסבב השני. במילים אחרות - אנחנו כותבים את השורות האלה בלי לדעת אם מחר בבוקר נתעורר לחדשות על שיגורים מטהרן או להסכם היסטורי. כל תחזיות הצמיחה שמוצגות בטבלה למטה נכתבו בתוך האי-ודאות הזו - וחלקן כבר מגלמות אותה, חלקן עדיין לא.
כשאתם קוראים את הטבלה, תזכרו את זה: הטווח בין 3.8% ל-4.9% משקף לא רק אי-ודאות כלכלית אלא גם תזמון שונה של הפרסומים - חלק מהתחזיות נעשו לפני מלחמת איראן וטרם עודכנו. כלכלנים, אגב, הם תעשייה שלמה שחיה מזה שהתחזיות שלהם יותר מרשימות מהן נבונות. זה לא אומר להתעלם מהן. זה אומר לקחת אותן עם גרם של ספק בריא.
| הגוף החוזה | תחזית צמיחה 2026 | תאריך פרסום | הערה |
|---|---|---|---|
| בנק ישראל | 3.8% | מרץ 2026 | הנגיד רמז לשדרוג אם הפסקות האש יחזיקו |
| משרד האוצר | 3.8% - 4.8% | מרץ 2026 | טווח תלוי משך הלחימה |
| OECD | 4.9% | נובמבר 2025 | טרם עודכן אחרי מלחמת איראן |
| IMF (WEO) | 3.9% | 14 באפריל 2026 | מדגיש אי-ודאות גבוהה |
הפער בין 3.8% ל-4.9% זה לא טעות חישובית - זו אי-ודאות אמיתית. הוא משקף נקודות זמן שונות של פרסום ועמדות שונות לגבי שני דברים: כמה מהר יחזרו עובדים למשק, וכמה השקעות בנייה יתאוששו אחרי שוק עבודה הדוק. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, רמז בראיונות לבלומברג ו-CNBC לפני כמה ימים שאם הפסקות האש עם איראן ולבנון יישמרו - התחזית עשויה להתעדכן כלפי מעלה, עם חזרה למסלול של כ-5.5% ב-2027. אבל "אם" היא מילה חשובה כאן. נכון להיום, המספרים הרשמיים עדיין משקפים את המציאות הפחות אופטימית.
הטכנולוגיה, כהרגלה, צפויה להיות המנוע. הסקטור ממשיך לייצר חלק לא פרופורציונלי מהצמיחה, מהכנסות המס ומאיזון מטבע החוץ - כשאני אומר "לא פרופורציונלי", אני מתכוון שקבוצה של אנשים בהרצליה פיתוח מרוויחה כסף שדוחף את המאזן הלאומי. הצריכה הפרטית וההשקעות הן המנועים הגדולים האחרים - יחד הן מהוות כ-75% מהתמ"ג.
שאלה ששומעים הרבה: אם הצמיחה תהיה חזקה, למה שלא אשים את כל הביצים בתיק ישראלי? התשובה שלי: 2025 כבר תמחרה הרבה מהצמיחה הצפויה. ת"א-125 ב-51% לא עלה כי הכלכלה תצמח - הוא עלה כי המשקיעים כבר "הצביעו ברגליים" על זה. הערך השולי של העלאת חשיפה עכשיו קטן יותר מאשר לפני שנה. זה לא "אל תיכנסו" - זה "אל תיכנסו בכמות שמבוססת על מה שקרה, במקום על מה שצפוי לקרות"
הבעיה הגדולה של המשקיע הישראלי: under-exposure לישראל
כתבתי למעלה שהמדד העולמי מקצה לישראל פחות מאחוז. זה אבסורד סטטיסטי בעיניי - ישראל היא 0.12% מאוכלוסיית העולם (כ-10 מיליון מתוך 8.2 מיליארד), אבל מחזיקה בכ-2% מהיוניקורנים הגלובליים, ומדורגת ראשונה בעולם, או לפחות בטופ, ביוניקורנים לנפש וליחידת תמ"ג. אם אתם משקיעים ישראלים שחיים שם, עובדים שם, מקבלים משכורת בשקלים ומשלמים משכנתא בשקלים, יש לכם כבר חשיפה אדירה לכלכלה הישראלית - דרך ההון שלכם.
אני שומע את המשפט הזה כל הזמן מישראלים בגיל 30-40: "אני לא רוצה להחזיק יותר מדי מניות ישראליות, יש מלחמות ואי-ודאות". ואז אני שואל: איפה אתם גרים? "בפתח תקווה, יש לנו שם דירה". יש לכם משכנתא? "כן, 30 שנה, 2.3 מיליון". ילדים? "שניים". המשכורת שלכם? "בהייטק, בשקלים". אתם כבר חשופים לישראל עד מעל הראש. כל החיים שלכם הם השקעה רכושית, הונית ואנושית במדינה אחת.
בתיק ההשקעות? שם רוב הישראלים מחזיקים בעיקר מדדים עולמיים ואמריקאיים. זה לא סתם בעייתי - זה הפוך ממה שמשקיע מתוחכם היה עושה במצב של חשיפה קיימת דרך שכר ונכסים. כי אם הכלכלה הישראלית נכנסת למיתון, ההכנסה שלכם תיפגע בדיוק באותו רגע, והחשיפה הנוספת דרך השקעות רק תעמיק את הבעיה.
יש גם גישה הפוכה - אסכולה שאומרת: "כבר יש לי הכנסה בשקלים וחיים בישראל, אז בתיק ההשקעות אני רוצה לפזר דווקא לחו"ל". גם זו גישה לגיטימית, ובמובן מסוים אפילו יותר נכונה. השאלה היא לא "מה האמת" אלא "מה אני יודע על עצמי ועל הסיכונים שאני לוקח מחוץ לתיק".
5 דרכים להיחשף לכלכלה הישראלית בתיק
מספיק תיאוריה. בואו לפרקטיקה. אלה חמש הדרכים העיקריות, מהפשוטה לזו שדורשת יותר עבודה:
1. קרן סל מחקה ת"א-125 או ת"א-90
הפתרון הפשוט והזול. קרן סל אחת שנותנת לכם חשיפה ל-125 החברות הגדולות. דמי ניהול נמוכים, נזילות גבוהה, פיזור רחב. אם אתם לא יודעים מה לעשות - זה הצעד הראשון. אין כאן קסמים ואין כאן שיקול דעת. הסברתי בהרחבה איך לבחור קרן סל במאמר נפרד.
2. קרן נאמנות מנייתית ישראלית אקטיבית
לגוון מהפסיבי, יש גם קרנות אקטיביות שבוחרות מניות ישראליות. דמי הניהול גבוהים יותר (בדרך כלל 0.5%-2% לעומת 0.2% בקרן סל), והתשואה לא בהכרח עדיפה. הנתונים ההיסטוריים מראים שרוב המנהלים האקטיביים לא מכים את המדד לאורך זמן. כלומר - אתם משלמים יותר בשביל סיכוי סביר להיות פחות טובים. זאת, אם לומר בעדינות, עסקה לא מעולה.
3. מניות בודדות של חברות ספציפיות
מתאים למי שיש לו ידע ספציפי בסקטור - בנקים, ביטוח, נדל"ן, אנרגיה. הסיכון גבוה כי אתם מתרכזים בחברה אחת או שתיים. היתרון הגדול: כמה חברות ישראליות משלמות דיבידנד. החיסרון הגדול: אתם צריכים באמת להבין במה אתם משקיעים. "שמעתי בפורום שזה מעולה" זו לא אסטרטגיה.
4. מניות דואליות
חברות ישראליות שנסחרות גם בנאסד"ק או בניו יורק - נייס, צ'ק פוינט, CyberArk. מקבלים חברה ישראלית עם מטבע דולרי. טוב למי שרוצה חשיפה ישראלית בלי להתמודד עם השקל, או למי שכבר מנהל תיק דולרי ורוצה להכניס לתוכו טעם מקומי בלי להחליף מטבע.
ואם טרם התחלתם להשקיע בשוק ההון באופן עצמאי, תוכלו לפתוח חשבון מסחר עצמאי ולהשקיע. ולמי שלא סגורים איך ומה? תוכלו להצטרף למחזור הבא שלנו לבנית תיק השקעות פסיבי.
5. חלוקה פנסיונית מודעת
בקרן הפנסיה ובקרן ההשתלמות יש כבר חשיפה גדולה לישראל - למי שטורח לבדוק. בחירת המסלול הפנסיוני - מניות מוגבר, מניות רגיל, כללי - משנה משמעותית את רמת החשיפה. השאלה שאני רוצה ששאל אתכם עכשיו: מתי בפעם האחרונה הסתכלתם מה יש לכם שם? אם התשובה "לא זוכר" - זה סעיף חשוב, לא סעיף מינורי.
לפני שאתם משנים בתיק משהו אחרי מאמר כזה - הסתכלו קודם על מה יש לכם היום. כמה מהכסף שלכם כבר חשוף לישראל דרך פנסיה, קרן השתלמות, גמל להשקעה ודירת המגורים? לפעמים התשובה היא "יותר ממה שחשבתי", והמסקנה היא בעצם לא להוסיף עוד. רוב האנשים מתחילים מהצעד השני ושוכחים לעצור בצעד הראשון.
המלכודת של ראלי: מה לא לעשות אחרי 73%
אחת הטעויות הקלאסיות של משקיעים היא לרדוף אחרי תשואות עבר. היו תקופות שרדפו אחרי נדל"ן. ב-2017 אחרי ביטקוין. ב-2021 אחרי מניות מם. ב-2024 אחרי AI. וב-2026, אני מזהה, חלק מתחילים לרדוף אחרי ישראל.
אני לא אומר שאין סיבה טובה להגדיל חשיפה לישראל. אני אומר שהסיבה הטובה היא לא "כי זה עלה". אם בוחנים את הנתונים הכלכליים הבסיסיים - צמיחה צפויה של 3.8%-4.9%, המשך זרם הון זר, התאוששות בנייה, שוק עבודה הדוק - יש טיעונים אמיתיים. אבל הם היו תקפים גם לפני שתל אביב 125 עלה בעשרות אחוזים בשנה האחרונה.
הדגל האדום הגדול בעיניי: אחרי שנה של 73%, מאז יום עצמאות שעבר הסבירות לתיקון גדלה. זה לא אומר שיקרה מחר, ולא אומר בכמה. זה אומר שמי שנכנס בגדול אחרי הראלי, ויראה ירידות חדות, עלול לברוח מהשוק בדיוק כשהיה צריך לקנות. ראיתי את זה קורה המון פעמים, בהמון שווקים, בהמון אנשים. זה תמיד אותו סיפור.
סיכום: 3 דברים לעשות אחרי שקראתם את המאמר
ראשית, בדקו את החשיפה הקיימת שלכם לישראל. הסתכלו על דו"ח הפנסיה, על קרן ההשתלמות, על הגמל להשקעה. חשבו גם את דירת המגורים. יש סיכוי טוב שיש לכם יותר ישראל ממה שחשבתם. זה תרגיל של 20 דקות שמשנה את כל השאלה.
שנית, אם הגעתם למסקנה שאתם רוצים להגדיל חשיפה, עשו את זה במנות. ב-DCA של 6-12 חודשים. לא הכל ביום אחד, לא בפעם אחת. זה מגן עליכם מטעויות תזמון - במיוחד כשהמצב הביטחוני עדיין בתנודה יום-יומית.
שלישית, זכרו שהסיפור הזה הוא לא רק מספרים. 78 שנה למדינה זה הרבה זמן. הכלכלה שלה עברה מלחמות, משברים, אינפלציה היפר-גבוהה (שמי שלא חי אותה לא מבין כמה היא הייתה מפחידה). היא יצאה גדולה יותר מכל אחד מהם. זו עובדה שיש לה משקל בהחלטת השקעה - אבל תמחרו אותה בחוכמה, לא בהתלהבות.
לסיכום: חגיגה עם פרספקטיבה
78 שנה לישראל זה לא רק סיפור של דגלים ומנגלים. זה סיפור של כלכלה שהצליחה להכות ב-2025 את וול סטריט ב-34 נקודות אחוז, להקים 13 יוניקורנים בפינטק ולמשוך 4.3 מיליארד שקל ממשקיעים זרים שהוכרזו כ"בורחים" רק שנה קודם. הנתונים האלה ראויים להכרה - בלי להפוך אותם למשחק הימורים.
אם המאמר הזה השאיר אתכם עם שאלות יותר מתשובות - זה בסדר. יום העצמאות הוא זמן טוב לחשיבה, לא לפעולה פזיזה. אין רכבת שצריך לקפוץ עליה מחר בבוקר, ולמי שיגיד לכם אחרת כדאי לא להקשיב. בחתול פיננסי עוסקים שנים בתכנון פיננסי רציני למשפחות ישראליות, ויש מקום לכל הניואנסים של האיך-כמה-מתי. המקום הזה, כמו הכלכלה הישראלית עצמה, לא הולך לשום מקום.
ליום העצמאות שמח.
הטבות לקהל החתול הפיננסי
רוצים להתחיל לבנות חשיפה לכלכלה הישראלית בתיק פרטי? בדף ההטבות של החתול תמצאו השוואה עדכנית בין ברוקרים לפתיחת חשבון מסחר עצמאי, כולל הנחות בדמי ניהול ועמלות בלעדיות לקוראי האתר. לפני ההחלטה - כדאי להשתמש במחשבון ריבית דריבית כדי להבין איך השקעה קבועה בתיק ישראלי יכולה להתנהג לאורך 10-20 שנה.
