מיסוי ניירות ערך זרים: מדריך לחישוב רווח, קיזוז הפסדים ומיסוי מט"ח

הבנת חישוב מס רווחי הון בניירות ערך זרים היא אחת הסוגיות המורכבות שמשקיעים ישראלים נתקלים בהן. השילוב בין שינויי מחיר הנייר ושינויי שער המטבע יוצר סיטואציות ייחודיות שחשוב להכיר. כ-68% מהמשקיעים הישראלים לא מודעים במלואם לכללי המיסוי הללו, ו-42% מהם משלמים יותר מס ממה שהם באמת חייבים. במאמר זה אסביר את שיטת החישוב בפשטות, אדגים מקרים מיוחדים באמצעות חישובי ריבית דריבית, ואתן טיפים מעשיים שיחסכו לכם כסף רב.

מה זה מס רווחי הון בניירות ערך זרים?

מס רווחי הון הוא מס המוטל על הרווח שנוצר ממכירת נכס (במקרה שלנו - נייר ערך) במחיר גבוה יותר ממחיר הרכישה שלו. בישראל, מס רווחי הון על ניירות ערך עומד על 25%. אך כשמדובר בניירות ערך זרים, התחשיב מורכב יותר בגלל השפעת שער החליפין.

לדוגמה, ייתכן שהרווחתם בדולרים אך הפסדתם בשקלים, או להיפך. רשויות המס בישראל מחשבות את המס לפי שקלים, כפי שהן עושות גם בקרנות כספיות, ולכן חשוב להבין את השפעת שער החליפין על חבות המס.

שיטת החישוב בשלושה צעדים פשוטים

צעד 1: חישוב תמורת המכירה בשקלים

מחשבים את התמורה שהתקבלה ממכירת הנייר בדולרים ומתרגמים אותה לשקלים לפי שער החליפין היציג ביום המכירה.

לדוגמה: אם מכרתם מניות ב-1,000$ כאשר השער היציג היה 3.7 ש"ח לדולר, תמורת המכירה בשקלים תהיה 3,700 ש"ח.

צעד 2: חישוב עלות הקנייה בשני אופנים

כאן מגיע החלק המעניין! על פי תקנות מס הכנסה, יש לחשב את עלות הקנייה בשקלים בשני אופנים שונים:

1. לפי שער הקנייה: מחיר קניית המניה בדולרים כפול שער יציג ביום הקנייה
2. לפי שער המכירה: מחיר קניית המניה בדולרים כפול שער יציג ביום המכירה

לדוגמה: אם קניתם את המניות ב-800$ כשהשער היה 3.4 ש"ח לדולר ומכרתם כשהשער היה 3.7 ש"ח לדולר:

• עלות לפי שער קנייה: 800$ × 3.4 = 2,720 ש"ח
• עלות לפי שער מכירה: 800$ × 3.7 = 2,960 ש"ח

הקשר בין מיסוי ניירות ערך זרים לבין ריבית דריבית

תהליך המיסוי של ניירות ערך זרים מזכיר במידה מסוימת את עקרון ריבית דריבית. בריבית דריבית, הריבית מתווספת לקרן וכך מגדילה את הבסיס לחישוב הריבית בתקופה הבאה. בדומה, כאשר שער החליפין משתנה, הוא משפיע על ערך ההשקעה בשקלים באופן מצטבר.

לדוגמה, נניח שהשקעתם 1,000$ כשהדולר היה שווה 3 ש"ח, וההשקעה הניבה תשואה של 10% לשנה במשך שנתיים. בתום השנתיים, ערך ההשקעה יהיה 1,210$ (1,000$ × 1.1 × 1.1). אם בנוסף הדולר התחזק ב-10% ועלה ל-3.3 ש"ח, אז ערך ההשקעה בשקלים יהיה 3,993 ש"ח (1,210$ × 3.3), שמהווה עלייה של 33% מהערך המקורי בשקלים (3,000 ש"ח). כאן רואים את האפקט המצטבר של התשואה הדולרית בשילוב עם עליית הדולר, בדומה לאפקט ריבית דריבית.

אולם, בחישוב המס, רשויות המס מנטרלות את השפעת שער החליפין על ההשקעה עצמה (כפי שראינו בחישוב השני), וכך מתמקדות ברווח האמיתי בלבד, בדומה לחישוב ריבית ריאלית בניכוי אינפלציה.

צעד 3: קביעת הרווח או ההפסד לצורכי מס

אחרי שחישבנו את תמורת המכירה ואת עלות הקנייה בשני אופנים, נקבע את הרווח או ההפסד לצורכי מס לפי הכללים הבאים:

• אם הרווח בשני החישובים יצא חיובי, ניקח את הנמוך מבין השניים - עליו נשלם 25% מס.
• אם בשני החישובים יצאנו בהפסד, ניקח את הגבוה מהשניים (הקרוב יותר לאפס) - זהו הפסד ההון שנוכל לקזז מול רווח הון.
• אם בחישוב אחד יצאנו ברווח ובשני בהפסד, אין רווח ואין הפסד לצרכי מס - לא נשלם מס ולא נקבל מגן מס.

זה נשמע מסובך? אל דאגה, בפועל זה פשוט יותר! בואו נראה כמה דוגמאות מספריות שימחישו את הנושא.

מקרים מיוחדים עם דוגמאות מספריות מדויקות

מקרה 1: רווח במטבע זר אבל הפסד בשקלים

נניח שקניתם מניה ב-100$ כשהשער היה 4 ש"ח לדולר (400 ש"ח), ומכרתם אותה ב-110$ כשהשער ירד ל-3.5 ש"ח לדולר (385 ש"ח).

• רווח א' (לפי שער קנייה): 385 ש"ח - 400 ש"ח = -15 ש"ח (הפסד)
• רווח ב' (לפי שער מכירה): 385 ש"ח - (110$ × 3.5) = 385 - 385 = 0 ש"ח

כאן יש לנו הפסד באחד החישובים ואפס באחר. במקרה זה, לא נשלם מס וגם לא נוכל לקזז הפסד. אף שהרווחנו 10$ בדולרים, מבחינת מס הכנסה אין אירוע מס.

נחמד, לא? אפשר להרוויח בדולרים ולא לשלם מס בישראל! אבל בטח הבנתם שיש לזה צד שני...

מקרה 2: הפסד במטבע זר ורווח בשקלים

נניח שקניתם מניה ב-100$ כשהשער היה 3 ש"ח לדולר (300 ש"ח), ומכרתם אותה ב-90$ כשהשער עלה ל-4 ש"ח לדולר (360 ש"ח).

• רווח א' (לפי שער קנייה): 360 ש"ח - 300 ש"ח = 60 ש"ח (רווח)
• רווח ב' (לפי שער מכירה): 360 ש"ח - (90$ × 4) = 360 - 360 = 0 ש"ח

במקרה זה, רווח אחד חיובי והשני אפס, ולכן נשלם מס על הנמוך מביניהם, כלומר 0 ש"ח. למעשה, לא נשלם מס במקרה זה, אף שבשקלים יש לנו רווח של 60 ש"ח.

מקרה 3: הפסד בשני החישובים

נניח שקניתם מניה ב-100$ כשהשער היה 3 ש"ח לדולר (300 ש"ח), ומכרתם אותה ב-80$ כשהשער ירד ל-2.8 ש"ח לדולר (224 ש"ח).

• רווח א' (לפי שער קנייה): 224 ש"ח - 300 ש"ח = -76 ש"ח (הפסד)
• רווח ב' (לפי שער מכירה): 224 ש"ח - (80$ × 2.8) = 224 - 224 = 0 ש"ח

במקרה זה, החישוב הראשון מראה הפסד והשני אפס. ההפסד הקטן יותר (הקרוב לאפס) הוא 0 ש"ח, ולכן לא נוכל לקזז הפסד במקרה זה, למרות שהפסדנו 20$ במונחים דולריים.

המחוקק חשב על הכל! אם אתם חושבים שתוכלו לנצל את התנודתיות בשער הדולר כדי ליצור לעצמכם מגן מס, חשבו שוב. חוק מס הכנסה דואג שלא תשלמו מס כשאין רווח אמיתי, אבל גם שלא תיהנו מהפסד שנובע משינויי מטבע בלבד.

השוואה בינלאומית: מיסוי ניירות ערך זרים במדינות שונות

כדי לקבל פרספקטיבה על המיסוי בישראל, ראוי להשוות אותו למדינות אחרות בעולם:

ישראל לעומת גרמניה

• ישראל: 25% מס רווחי הון קבוע
• גרמניה: ~26.375% (כולל מס סולידריות)
• בגרמניה יש פטור שנתי ממס על רווחי הון עד 1,000 אירו ליחיד

ישראל לעומת ארה"ב

• ישראל: 25% מס רווחי הון קבוע
• ארה"ב: מס מדורג לפי תקופת ההחזקה:
  • החזקה קצרה (פחות משנה): 10-37% (לפי מדרגות מס ההכנסה)
  • החזקה ארוכה (שנה ומעלה): 0%, 15% או 20% (תלוי בהכנסה)

ישראל לעומת בריטניה

• ישראל: 25% מס רווחי הון קבוע
• בריטניה: שיעור בסיסי של 10% למשלמי מס רגיל ו-20% למשלמי מס גבוה
• בבריטניה קיים פטור שנתי ממס רווחי הון עד 6,000 ליש"ט (נכון ל-2023/24)

זו טבלה השוואתית של שיעורי מס רווחי הון במדינות שונות:

ברוקרים ישראליים מול ברוקרים זרים

ההתנהלות מול רשויות המס שונה מהותית בין ברוקרים ישראליים לבין ברוקרים זרים:

ברוקרים ישראליים

ברוקרים ישראליים כגון מיטב טרייד, פסגות טרייד, אקסלנס טרייד (הפניקס), או חשבונות מסחר בבנקים, מחשבים את המס באופן אוטומטי בעת מכירת נייר ערך, כולל החישוב המיוחד לניירות ערך זרים. הם מנכים את המס במקור ומעבירים אותו לרשויות המס.

ברוקרים ישראליים מקטינים את הסיכוי לטעויות בחישוב המס, אבל כדאי לבדוק את הדו"חות השנתיים שלהם בכל זאת. לפעמים יש טעויות מערכתיות שעולות להם יקר למשקיעים

ברוקרים זרים

כשמשקיעים דרך ברוקר זר כמו Interactive Brokers, Charles Schwab או E*TRADE, האחריות על חישוב המס והדיווח עוברת למשקיע. עליכם לחשב את המס בהתאם לשיטת החישוב שפירטנו, ולדווח על רווחי ההון בדוח השנתי למס הכנסה.

אני תמיד ממליץ למשקיעים מתחילים לשקול ברוקר ישראלי כמו מיטב טרייד או FAIR לפני שהם קופצים למים העמוקים של ברוקרים זרים. לא רק בגלל המס, אלא גם כי השירות בעברית, התמיכה מקומית, והרגולציה ישראלית. משקיעים מתקדמים יותר, אל פחד. פשוט תכירו את החוקים.

אמנות מס ומניעת כפל מס

ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם יותר מ-40 מדינות ברחבי העולם, כולל ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי, יפן, סין ומדינות נוספות. מטרת האמנות הללו היא למנוע מצב שבו משקיע ישראלי ישלם מס פעמיים על אותה הכנסה - פעם במדינה שבה נוצרה ההכנסה ופעם בישראל.

כאשר משקיע ישראלי מקבל רווחי הון או דיבידנדים ממדינה זרה שישראל חתומה איתה על אמנת מס, ושילם מס במדינה הזרה, הוא יכול לקבל זיכוי מס בישראל על המס ששולם בחו"ל, עד לגובה חבות המס בישראל על אותה הכנסה.

למשל, אם משקיע ישראלי קיבל דיבידנד מחברה אמריקאית והוא שילם מס בשיעור של 15% בארה"ב (בהתאם לאמנת המס בין המדינות), ובישראל חבות המס שלו על אותו דיבידנד היא 25%, אז הוא יצטרך לשלם בישראל רק את ההפרש - 10%. ישנן מדינות כמו ארה"ב שיש להן מס עיזבון שחשוב להכיר אם משקיעים שם.

סיכום והמלצות

חישוב המס על רווחי הון בניירות ערך זרים עשוי להיראות מורכב בהתחלה, אך עם הבנה של העקרונות הבסיסיים ניתן להתמודד איתו בקלות יחסית. הכללים נועדו להבטיח שהמס ישולם על הרווח האמיתי, ולא על רווחים שנובעים רק משינויים בשער החליפין.

אם אתם נוהגים להשקיע בניירות ערך זרים, כדאי ליצור קובץ אקסל פשוט עם תיעוד של כל הפעולות, הכולל תאריכים, שערי חליפין, ומחירים. זה יחסוך לכם כאב ראש רב בסוף השנה כשתצטרכו לדווח על רווחי ההון שלכם

המלצות מרכזיות:

1. לחשב את הרווח/הפסד בשני האופנים שתוארו לעיל
2. להבין שלא כל רווח בדולרים הוא בהכרח רווח לצרכי מס
3. לזכור שלא כל הפסד בדולרים יוכר כהפסד לצרכי מס
4. לקחת בחשבון את שיקולי המיסוי בבחירה בין ברוקר ישראלי לזר
5. להיות מודעים לאמנות המס הקיימות ולדעת כיצד לנצל אותן למניעת כפל מס