עצמאות כלכלית, שוק ההון

מחקר טריניטי, כלל 300 וחוק 4%

מחקר טריניטי, כלל 300 וחוק 4%

מחקר טריניטי כלל 300 וחוק ה-4% יכולים לסייע בהערכת יעדי החיסכון לפרישה מוקדמת והבטחת פרישה נוחה. גלו כיצד כמה הון צריך על מנת לפרוש מוקדם
מחקר טרינטי, כלל 300 וחוק 4%

מחקר טריניטי, כלל 300 וחוק 4%

מחקר טריניטי לפרישה מוקדמת והממצאים שלו, חוק ה 4% וממנו נגזר כלל 300, הם שיטות מוכרות להערכת יעדי החיסכון לפנסיה. הבנה ויישום של כללים אלה יכולים להיות מועילים להפליא בהבטחת פרישה בטוחה ונוחה. חשוב לציין כי כללים אלה הם רק קווים מנחים וייתכן שלא יהיו ישימים בכל מצב. עם זאת, הם יכולים לשמש כנקודת מוצא עבור אלו המעוניינים לתכנן את הפרישה המוקדמת, או המאוחרת ולהבטיח שיש מספיק חסכונות כדי לתמוך באורח החיים הרצוי.

תוכן עניינים

מה זה מחקר טריניטי?

מחקר טריניטי הוא עבודת מחקר מצוטטת בהרחבה אשר השפיע באופן משמעותי על תכנון פרישה ותכנון פיננסי. המחקר נערך על ידי שלושה פרופסורים למימון, ויליאם בנגן, פיליפ קרלסון ומייקל קיצ’ס, ופורסם לראשונה בשנת 1994. המחקר ניתח את התשואות ההיסטוריות של שווקי המניות והאג”ח ואת נתוני האינפלציה ומטרתו לקבוע את שיעור המשיכה הבטוח לגמלאים.

אני לא אגע פה בשיטת המחקר, אפשר לקרוא עליה פה, ואציג בפשטות את הממצאים ואיפה זה יכול לקדם אתכם. אגב, הוא נקרא ככה כי הוא בוצע באוניברסיטת טריניטי.

חשוב לציין כי מחקר טרינטי בוצע בשנות ה-90, והתייחס במחקר לתקופה שבין שנות ה-20 לשנות ה-70.

שימו לב כי המספרים פה ברוטו, לפני מיסוי דבידנדים, רווחי הון  וכמובן אינפלציה. המטרה פה היא לפתוח את הראש ולראות שיטות חישוב לפרישה. 

ממצאי מחקר טרינטי: חוק 4% וכלל 300

המחקר מצא כי שיעור משיכה בטוח של 4% בשנה, מותאם לאינפלציה, הוא בעל סבירות גבוהה להימשך, ולהיות בר קיימא, במשך 30 שנים מבלי שיגמר הכסף על ידי משיכה רציפה. ממצא זה נודע ככלל ה-4%, והוא משמש לעתים קרובות כקו מנחה בעת תכנון אסטרטגיית ההכנסה לפרישה מוקדמת. מהממצא הזה גזרו שיטת חישוב פשוטה לקביעת יעד החיסכון לפנסיה על מנת לשמור על רמת מחיה מותאמת, כלל ה-300.

בואו נבין איך זה עובד.

שיעור משיכה בטוח של 4% בשנה, מותאם לאינפלציה, הוא בעל סבירות גבוהה להימשך, ולהיות בר קיימא, במשך 30 שנים מבלי שיגמר הכסף על ידי משיכה רציפה.

חוק ה-4%

כאמור, כלל ה-4% הוא ממצא מרכזי ממחקר טרינטי לחיסכון לפנסיה ופרישה מוקדמת. כלל ה-4% מבוסס על הרעיון של אלו שרוצים לפרוש, שצריכים להיות מסוגלים למשוך 4% מהתיק שלהם.

לדוגמה, אם לפורש יש תיק של מיליון שקלים, הוא יכול למשוך 40,000 שקלים בשנה (ברוטו, לפני מס), שהם כ-3,333 שקלים בחודש.

רוצים 25,000 שקלים בחודש? נהדר! תצטרכו להגיע ל-7,500,000 שקלים.

הרעיון מאחורי כלל ה-4% הוא שהוא מספק זרם הכנסה קבוע שיכול להימשך לאורך כל תקופת הפרישה, תוך הבטחה, או סוג של הסתברות גבוהה מאוד לכך שהקרן לא תיפגע ושההון יקטן.

האם הוא בטוח ב-100% לא בהכרח! האם הוא כלי שאפשר להתייחס אליו כנקודת יעד, בהחלט כן!

מחמירי חוק ה-4%: חוק ה-3%

שימו לב כי יש כאלו שמחמירים עם עיקרון המשיכה הבטוח ורוצים ללכת על ה SAFE SIDE, ולכן הם גוזרים 3% ולא 4% משיכה מהתיק. דבר זה יביא בהכרח להגדלת ההון העצמי. לשם הדוגמה, נצטרך  עוד כשליש הון עצמי, כלומר 10,000,000 שקלים. על מנת לפרוש מוקדם עם רמת המחיה הרצויה שלנו.

כלל ה-300

כלל 300 הוא חישוב פשוט המסייע לנו להעריך את הוצאות הפרישה השנתיות שלנו. החוק הוא מעין כלל אצבע שנגזר מחוק ה-4% ממחקר טריניטי ושנועד לעזור לנו לפשט בחישוב את סך ההון העצמי שיהיה בר קיימא לאור חוק 4%. למעשה כלל ה-300 קובע כי ההון העצמי של אדם צריך להיות בערך פי 300 מהוצאותיו החודשיות.

חישוב חוק 300

בואו נחשב דוגמה מעשית לחוק 300.

משפחה שרוצה לצאת לפרישה מוקדמת, באורח חיים של 20,000 שקלים הוצאות בחודש, שהן 240,000 שקלים בשנה, תידרש להון של 6,000,000 שקלים.

איך? תמשיכו לקרוא.

זוכרים? לוקחים את סך ההוצאות החודשיות ומכפילים פי 300. אז חישוב פשוט של  20,000*300=6,000,000.

כלומר, מנת על מנת לפרוש מוקדם המשפחה תשאף לחסוך 6,000,000 שקלים, כדי שיהיה לה מספיק הון לכסות את הוצאות הפרישה. כלל זה מספק הערכה גסה של יעד החיסכון שאליו משק הבית צריך לשאוף על מנת לשמור על רמת החיים הנוכחית שלו בפרישה.

טיפ של אלופים

התחילו להשקיע בגיל מוקדם ככל הניתן והיעזרו בריבית דריבית לטובתכם

בעיות במחקר טריניטי

  • זמן המחקר שלו לא כולל את העשורים אחרונים. אם כי היה עדכון בשנת 2014 ובחן את העשורים בין שנות ה-20 לשנות ה-70.
  • שינויי שוק גדולים. אמנם מחקר טרינטי קיבל עדכון בשנת 2014, אבל המחקר המקור לא התייחס לשינויי שוק גדולים כמו בועת הדוט קום (2000), משבר הסאב פריים (2008) וכמובן הקורונה וההשלכות שלה על המשק (2021).
  • תחת הנחות מיסוי בישראל של 25% מס רווחי הון, סביר שתיק עם תמהיל אג”ח, או סולידי בריבית נמוכה לא יצליח לשמר את ההון למול האינלפציה, דוגמא לכך היא קרן כספית שקלית שזה אפיק חיסכון שישמור על ההון ולא יגדיל אותו. התשואה פשוט נמוכה מדי בעבור המשיכה והאינפלציה. ולכן נדרש להעלות את הסיכון בתיק.
  • נקודת היעד של כמה כסף צריך על מנת לפרוש היא משתנה מעת לעת. סך ההוצאות של רווקים בגילאי ה-20 אינו דומה למשפחה בת 3 נפשות בשנות ה-40, שאינה דומה לזוג גמלאים בשנות ה 70 לחייהם. שינויים באיכות החיים, מעבר לשנוי המשפחתי, ישנם שינויים בעתיד באיכות החיים. פתאום רוצים רכב גדול יותר וחדש, חופשות תכופות לחו”ל, וזה עוד לפני הוצאות רפואיות בגילאים מתקדמים. כל אלו ישנו את נקודת המכוון שלך. חשוב להבין היטב כמה כסף באמת תצטרכו למחיה חודשית.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

סיכום ממצאי מחקר טרינטי

לסיכום, מחקר טריניטי הוא עבודת מחקר מצוטטת בהרחבה אשר השפיעה באופן משמעותי על תכנון פרישה ותכנון פיננסי. המחקר מצא כי שיעור משיכה של 4% בשנה, מותאם לאינפלציה ובהתחשב מיסוי, הוא בעל סבירות גבוהה להימשך 30 שנה מבלי שיגמר לו הכסף, וממצא זה נודע ככלל ה-4%. 

חשוב לזכור שחוק ה-300 וחוק ה-4% הם פשוט קווים מנחים וייתכן שאינם ישימים לכל אדם. הסכום בפועל של החיסכון לפנסיה הדרוש ושיעור המשיכה המתאים יהיו תלויים במגוון גורמים כגון מיסוי, האינפלציה הצפויה, תוחלת החיים, תשואות ההשקעה ורמת החיים הרצויה של הפרט. בנוסף, כלל ה-4% מניח שיעור משיכה סטטי, בעוד שבמציאות, ייתכן שיהיה צורך להתאים את הסכום שאדם מושך מדי שנה כדי להתחשב בשינויים ביוקר המחיה. ועוד טיפ קטן, תתחילו להשקיע מוקדם ותיעזרו בריבית דריבית לטובתכם

שאלות נפוצות

התיק מורכב מ 50/50. 50% מניות ו-50% אג”ח בדירוג גבוה.

סיכויי ההצלחה לפי מחקר טריניטי הם כ-96% שהתיק ישמור על יציבות ולא יפגע לאורך השנים, אבל הוא מתייחס ל-30 שנות משיכה.

לפי חוק 300, בהינתן רמת מחיה של 15,000 שקלים להוצאות למשק בית, אז ידרש הון של 4,500,000 שקלים, בחישוב של 15,000*300.

בשביל לשמור על רמת מחיה של 25,000 שקלים בחודש, ידרשו, למשק בית 7,500,000 שקלים בחיסכון לפנסיה. זו המשוואה: (הון עצמי*4%)/חודשי השנה.

(7,500,000*4%)/12=25,000

תוכן עניינים

יעניין אותך גם

תגובות לחתול

התגובות על “מחקר טריניטי, כלל 300 וחוק 4%

  1. שפרה הגיב:

    תודה רבה על ההסברים המפורטים והברורים.
    רציתי לדעת – אם אני מבינה נכון, על פי המחקר, ההפקדות צריכות להמשך עד שאנחנו מתחילים למשוך.
    כלומר, המחקר מניח שמירה על ערך התיק / גידול בערכו, כתוצאה מריבית דריבית ולא מהמשך הפקדה, נכון?

    זאת אומרת, אם יש לך כסף להפקיד – לא תצטרך למשוך או שתוכל למשוך פחות. הגיוני?

    אשמח להבהרה.

    1. אסף נתן הגיב:

      בהחלט
      ההנחה היא שאין הפקדות

      1. חתול פיננסי הגיב:

        אכן

  2. מיכל ברמן הגיב:

    תודה חתול.
    האם מדובר בהון כספי או שנכלל בו גם נדל”ן?
    במילים אחרות, האם הבית בו אני מתגוררת נכלל בחישוב הזה? או רק הון נזיל?

    1. חתול פיננסי הגיב:

      הוא יהיה רלוונטי לחישוב רק אם הוא מניב לך. נראה שבמקרה הזה בית המגורים הוא אינו מניב.
      עם זאת, הוא “עוזר” לך לא מעט, כיוון שהוא יפחית את עלות הדיור בהמשך כאשר לא תהיה משכנתה עליו ואז תצטרכי פחות כסף כל חודש, דבר שיביא להון נמוך יותר ממה שתצטרכי כי סעיף משולם כבר, כי אין משנכתה.

    2. נדב הגיב:

      תלוי בתכנון שלך.
      ניתן להחשיב אם את יוצאת לפרישה רק כאשר המשכנתא הסתיימה. הסבר:
      אם היום הוצאות המחייה שלך הן 20,000 בחודש והמשכנתא שלך היא 7,000 אז בפרישה לאחר סילוק המשכנתא תצטרכי רק 13,000 בחודש.
      לכן כשאת מחשבת חוק 4% עבור 20,000 בחודש ומקבלת תוצאה את יכולה ״להוריד״ ממנה את ההחזר החודשי שלך * מספר החודשים שנותרו, שזה קרוב לערך הבית(אבל כמובן אחרי שעובר כמה זמן הקשר ביניהם הולך ונעלם).

      1. חתול פיננסי הגיב:

        נקודה נכונה מאוד!
        צריך להתחשב בכלל הוצאות, כולל סעיף דיור.

    3. אסף נתן הגיב:

      הבית בו את גרה לא מניב תשואה לכן ברור שלא נלקח בחשבון.
      אם יש לך נדלן אחר שמניב תשואה של 4% לשנה בהחלט יכול להילקח בחשבון

  3. Boris Dinaburg הגיב:

    הנה בחור עשה עדכון למחקר עבור דנים אחרונות עד 2023.
    מאד מקצועי
    https://thepoorswiss.com/updated-trinity-study/

    1. חתול פיננסי הגיב:

      מהמם! תודה על העידכון.

  4. איריס הגיב:

    הי, אם אני צריכה 12,000 שח לחודש למחיה אז ע”פ כלל ה 4% וה 300, אני צריכה 3,600,000 שח.
    אבל, אחרי כשאצא לפנסיה בעוד 8 שנים, תהיה לי הכנסה מהפנסיה, נגיד 8,000.

    האם אני צריכה לעשות את החישוב לא על ה 12,000 אלא על 4,000 ?

    1. חתול פיננסי הגיב:

      היי איריס,
      אם ככה, את צריכה לעשות את החישוב להכנסה הנוספת חוץ מהפנסיה, כלומר כפי שרשמת ל 4,000 שקלים.

  5. דניאל פריש הגיב:

    לפי איזה תשואה חודשית נעשה המחקר?

    1. חתול פיננסי הגיב:

      זה מתייחס ל 100% עם תשואה של כ 9%

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פלטפורמה חדשנית שעוזרת למצוא
נותני ונותנות שירות מומלצים ומאומתים
מהתחום הפיננסי

פלטפורמה חדשנית שעוזרת למצוא
נותני ונותנות שירות מומלצים ומאומתים מהתחום הפיננסי

רוצים ללמוד? לחסוך? להשקיע?

הירשמו לניוזלטר של החתול!