עבודה כחלק מחינוך פיננסי לילדים

 

לפני שיש פה קול זעקה רמה, אני לא מדבר על לשלוח את ילדינו היקרים לעבוד במכרות הפחם 16 שעות ביום כמו לפני כ-100 שנים. אני מאוד מאמין שבני נוער (לא ילדים) צריכים לעבוד, בין אם יש להם איתנות כלכלית בבית ובין אם לא. מעבר לקבלת השכר החודשי, הגדלת ההכנסות ותזרים חיובי, עבודה מאפשרת להם הבנה טובה יותר את ערכו של הכסף והמאמץ לקבלו. כשהם ישמעו את ההורים אומרים “ההוצאה הזאת איננה בסדרי העדיפויות שלנו” הם כבר יבינו את זה.

מעבר לכך זה גם יחדד את חוש האחריות, מוסר העבודה וכמובן הכלים המקצועיים בעבודתם, ובכל עבודה רוכשים כלים לעתיד. פה אני מוכרח לציין, ויש שיחלקו עלי, שאני לא מאמין בתשלום על עבודות בית. לא מאמין בלומר להם “אם תשטפו את הרכב אז תקבלו דמי כיס”. בראייתי זה עלול ליצור תלותיות בבית. אותה תלותיות בדמות של “אם לא משלמים לי אז אני לא מזיז את הישבן שלי מהספה”. בבית לכל אחד ואחת יש את המטלות שלו.

חיסכון והשקעות כחלק מחינוך פיננסי

לא היה לי חינוך פיננסי ממשרד החינוך, ולא היה לי חינוך פיננסי בהיותי ילד בבית הספר. מאמרי חינוך פיננסי לילדים נחשפתי רק בשנים האחרונות עת ילדי גדלו. כפי שציינתי אותי לימדו רק לחסוך. כלומר לא להוציא כסף סתם, לקנות בזול ככל הניתן וכו’. חיסכון זה דבר בסיסי וחשוב מאוד, לא תמיד זה קל ופשוט, אבל בבקשה תלמדו את הילדים גם להשקיע ולהשקיע בתבונה.

 

את הגדולים תשתפו ותראו להם מה אתם עושים, איפה ואיך להשקיע נכון. הסבירו להם באילו אפיקי השקעה אתם מושקעים ולמה ומדוע הם הנכונים ביותר עבורכם. זה יכול להיות קרן ההשתלמות שלכם, קרן הפנסיה, גמל להשקעה, חיסכון לכל ילד, פוליסת חיסכון, השקעות נדל”ן בישראל, בנדל”ן בחו”ל על כלל היבשות. תלמדו אותם כיצד ניתן להיעזר באנשי מקצוע ולמנף את הידע והזמן של אחרים .תסבירו להם אודות שוק ההון, השקעות אלטרנטיביות ותפליגו איתם רחוק מעבר לעולם הפיננסי-כלכלי, לעבר העולם הבריאותי. תראו להם את הדימיון והקשר ההדוק שבין חינוך פיננסי אורחות חיים ובריאות.

איך מסבירים להם אודות חינוך פיננסי כשהם צעירים?

תסבירו להם את המהות, למה אתם עושים זאת. תמשיכו עם הסיכונים שיש בהשקעות, את ההזדמנויות, איך אתם בוחרים אותם. תלמדו אותם כיצד לעשות יותר ממה שיש לי, אפשר לקחת דוגמה הלוואות כמו משכנתה – השתמשו ממש בדימוי המנוף שיכול להרים משקל גדול מאשר אם מנסים להרימו ללה המנוף.
להסביר להם את מה שאתם חושבים ומבינים. אם אתם לא מבינים גם מצוין, שתפו אותם בזה. תאמרו להם שגם אתם לומדים, שיראו שיש תמיד מקום ללמוד ולהתפתח.

 

דוגמה מעשית להשקעות בחינוך פיננסי לילדים – איך מלמדים ילדים לחסוך ולהשקיע?

אתם וודאי שואלים את עצמכם בשלב זה: “איך מלמדים ילדים לחסוך? איך מלמדים ילדים להשקיע?” “כיצד ניתן לשלב חינוך פיננסי לצעירים יחד עם השקעות”? ובכן זה השלב שבו אני פורט דוגמה מעשית שאני הגיתי עם ילדי – “קופת אמאבא להשקעות“. מה זה אומר? בפשטות – עסקה מניבה עם תשואה מובטחת (לא מתכוון לעקוץ את ילדי) ותחומה בזמן. אז אחרי שהסברתי לילדי והם הבינו את מהות ההשקעות, אני מתרחש להם תרחיש (ורוד מאוד!) השקעתי, פשוט ובגובה העיניים, כזה שיאפשר להם להבין את עולם ההשקעות בצורה פשוטה וברורה.
איך זה עובד? השקעת דמי הכיס שלהם במכשיר הפיננסי הטוב ביותר בעולם! – “קופת אמאבא להשקעות“!

מה קורה שם ב”קופת אמאבא להשקעות”? איך ממששים חינוך פיננסי לילדים באמצעות השקעה?

אז מה קורה בפועל? על כל 10 שקלים שהם יפקידו בהשקעה המניבה ב”קופת אבא להשקעות” הם יקבלו אחת לשבוע 10% תשואה. יופי של תשואה על ההשקעה, לא? כלומר על פי הדוגמה שלנו, הם יקבלו שקל אחד מניב כל שבוע. כיוון שאני עוד לא אוליכרך, אז ההשקעה המניבה תחומה בזמן. ההשקעה של הילדים תעמוד על בין 4 ל-15 שבועות, בהתאם לגיל ילדכם. מה יקרה בסוף התקופה? אז בסופה הם יקבלו את הקרן (10 שקלים) לצד התזרים החודשי המניב אחת לשבוע. ילד שהשקיע 10 שקלים, ייקבל בתום תקופה של 5 שבועות 15 שקלים. טרם ההשקעה, כמו בכל השקעה יש חוזה כתוב. אנחנו כותבים הסכם קצר מאוד. ההסכם/החוזה הזה מלמד אותם רבות. בין היתר על אחריות אישית, וחוזים, או כפי שילדי מכנים זאת “ההבטחות של אמא ואבא”.

פה אגב, חובתם לתזכר אותי אחת לשבוע. אצלנו זה ביום שישי, שאני או אשתי צריכים להפקיד להם את השקל השבועי. לא האמנתי עד כמה הרגל פשוט שכזה מפתח אותם מחשבתית, אפילו ללא קשר לעולם הפיננסי-כלכלי. לילדים גדולים יותר, ששקל אחד הוא לא באמת משנה, אפשר להגדיל מעט יותר את הסכום. עם זאת אך הם יצטרכו גם להשקיע את הקרן בהתאם – אין ארוחות חינם.

קצת מנסיוני עם השקעות קטנות לילדים כחלק מחינוך פיננסי לילדים

אשתף איתכם שבהתחלה היה להם קשה עם זה וטענו הקטנים: “מה? אנחנו מקבלים כסף ומיד מחזירים אותו?” ו- “אתה עובד עלינו”. עם הזמן הם הבינו את הקסם הזה של ההשקעות ודחיית סיפוקים, על מנת שבעתיד הקרוב או הרחוק הם יקבלו יותר. אגב, השלב הבא זה להסביר להם מה זו ריבית דריבית, הלוואה טובה והלוואה רעה, מינוף ועוד. יש עוד שיטות כאלו שאני פועל לאורם עם הילדים. לדוגמא עם הגדול הלכתי על עסקה יזמית שבסופה יקבל משחק לאקסבוקס. הוא נתן לי סכום מסוים ולאחר כחודשיים הבטחתי לו 25% יותר בדיוק שיספיק לו למשחק. שוב פעם הבטחת תשואה והלוואי עלי כאלו השקעות. פה הופתעתי! הוא אמר “אבא, אני אוותר על המשחק ואחסוך את הכסף למשהו אחר” – רווח כפול ומכופל! הוא בחר להשאיר את הכסף על מנת לאפשר לו לרכוש מוצר אחר בעתיד. צרכנות נבונה, לצד דחית סיפוקים מיידית.

 

מאזן, תקציב וסדר עדיפויות כחלק מחינוך פיננסי לילדים

אחרי שיש להם כסף בעו”ש בעצם בקופה החמודה או בארנק. לאחר שיש להם מענקי חגים וימי הולדת ואפילו מקבלים דיבידנדים מהשקעותיהם מגיע השלב הבא. דברו איתם על מאזן פלוס ומינוס – טבלת הוצאות והכנסות וניהול תזרים, כמה יוצא מול כמה נכנס. תסבירו להם על גירעון שסופו הוא אין משאב=אין כסף=לא ניתן לרכוש שום מוצר. למדו אותם שלאור מה שיש לנו בכיס, נכון לתכנן מה קונים ושאי אפשר לקנות הכל מהכל ויש סדר עדיפויות, ב 10 שקלים אפשר לקנות חטיף או גלידה מה הם מעדיפים?
אפשר לקחת לדוגמא תכנון משותף של תקציב ליום הולדת שלהם ואז לשבת על חלוקת תקציב לכל קטגוריה (כיבוד, הפתעות וכו). אפשר לתת להם 10 שקלים לקנות ממתקים ושהם יבחרו. תנו להם לבחור, תנו להם לטעות בקטן על מנת שילמדו להמשך איפה לא לטעות ולהצליח בגדול.

דחיית סיפוקים

“אבא תקנה לי”, “…אבל לכולם יש…”, “בא לי…” או חבר של בא לי “אני רוצה”!
אחד האתגרים שאני נתקל בהם יום יום אצל הילדים זה ה”כאן ועכשיו“, רוצים הכל ומיד. חישבו על זה, כמה פעמים הלכתם עם ילדיכם לקניות בסופר או נכנסתם לקניון למטרה ברורה ועל הדרך הילדים סחטו מכם איזו מתנה או חטיף מיותר, ואני עוד לא מדבר על ההיבטים הבריאותיים... כשהייתי ילד אני זוכר שהייתי מקבל מתנה פעם ב… ומאוד הערכתי כל אחת ואחת. בעבר הייתי אומר לילדי “לא”, או “אי אפשר”. כיום אני מסביר להם שאם יתאפקו אז יוכלו לקבל יותר. לעיתים קרובות אפילו גיליתי שאם יתאפקו אז אולי כבר הדחף שלהם לרכישה לא יהיה כל כך חזק והופ… יחסכו עוד כסף להמשך. אין הכוונה היא לא לקנות, ההפך. הכוונה היא לתת להם את השליטה, ולהראות להם אפשרויות נוספות לבחירה שלהם. את זה בוודאות לא ילמדו חינוך פיננסי משרד החינוך.

מבחן המרשמלו כחלק מחינוך פיננסי לילדים

ממליץ לקרא על מבחן המרשמלו, זה מתמצת היטב את התפיסה. בקצרה, תנו לילדכם לבחור האם הוא יקבל מרשמלו אחד עכשיו או אם ידחה זאת למחר יקבל שקית מלאה במרשמלו. נסו את זה בבית, אולי בעצם לא עם מרמשלו, אחרי הכל זה רחוק מלהיות בריא:).

הרגלי הצריכה שלנו ושל ילדינו כחלק מחינוך פיננסי לצעירים ונוער

 

פוגש אותנו כל יום. קחו אותם איתכם לסופר, לא רק כדי שיעזרו בסחיבות, אלא תסבירו להם כיצד צורכים נבון. קונים און ליין? תראו להם כיצד אתם עושים זאת כחלק מצרכנות נבונה וניהול כלכלת משק הבית. קונים בזול, לא בהכרח את המותג, בודקים בכל שלבי המדפים בסופר ולא רק מול העיניים היכן שיש את המוצר שרוצים לשווק לכם, בידקו את המדף מתחת. לרב יהיה שם את אותו היצרן אך עם מיתוג אחר במחיר זול יותר. בודקים מבצעים, לא חייבים לקנות אותם, אבל להסביר להם את יתרון הצריכה החכמה וכיצד הוא יתרום להתנהלות כלכלית נכונה למשק הבית. ברשותכם מילה אודות ההרגל המגונה כלכלית של שוטטות אינסופית באינטרנט והנוחות המזמינה של לקנות און ליין שטויות.

אליאקספרס לדוגמא, למרות שהרבה פעמים אנו קונים מוצרים במספר דולרים במצטבר זה מאות שקלים בחודש – בידקו זאת בטבלת ההוצאות וההכנסות לניהול תקציב משק הבית שלכם. עם זאת כן למדו אותם שיש מוצרים שהם זולים יותר באינטרנט ושנכון להזמינם. במקביל לכך, למדו אותם גם המשוואה מחיר תמורת ערך. יתכן ועדיף דווקא לרכוש מוצר שהוא מעט יקר יותר, אך איכותי וישמש לאורך זמן.

למדו אותם על השוואת מחירים, עשו תרגיל פשוט עם קנית ארטיק. שילחו אותם עם כמה שקלים ל-2 חנויות. תסבירו להם שישאלו כמה עולה ארטיק מסוים ויבחרו את הזול ביותר (אם יש כזה).

תרבות “השופוני” הישראלית

כאן נכנסת בעיני פצצת אטום!
תרשו לי בבקשה למתוח ביקורת על התרבות הזו, היא חוצה גילאים ומגדרים.  סולד ממנה! הילדים הולכים לאיבוד, רואים את ההורים שלהם כחלק מאותה תרבות שנויה במחלוקת, ומיישמים לרעה. ההשוואה והתחרות המתמדת, מותגי ביגוד, סלולרים, קנית ג’יפ גדול וחדש כשבפועל המינוס בבנק ענק וההלוואות עבורו בריבית השוק האפור, אבל העיקר שהחברים והשכנים יחשבו שיש כסף. אלו רק חלק מהדוגמאות לתרבות הפסולה הזו. זה פוגש את ילדינו כל יום. בבית הספר, בחוגים בגינות למי יש יותר ושל מי מנצנץ יותר. אגב, את הרעה החולה הזו ילדינו מקבלים בין היתר בהיבט השלילי של חינוך פיננסי בבית הספר. לא באמצעות משרד החינוך, אלא מסביבת חבריהם.
יש לי רק דבר אחד לומר פה. חנכו את ילדכם לביקורתיות. הסבירו על תרבות הצריכה ועל הפרסומות, האם חייבים את המותג או שאפשר להסתפק במשהו אחר. האם הם באמת רוצים או צריכים את מה שהם עתידים לקנות. ברור לי שהצורך להשתייך הוא בסיסי. לפעמים ההוצאות משרתות את הצורך הזה, וכן שלא קונים רק מה שצריך אלא גם מה שרוצים, אבל חשוב שיבינו.

 

הכרת התנהגות כלכלית סיכונית

כמו באלכוהול, שימוש ברשתות חברתיות ובאינטרנט בכלל, בנהיגה ובעישון, יש כללי התנהגות גם לשימוש בכסף. גם אם התנהגות שגויה או פסולה איננה עבירה על החוק. היא בכל זאת עלולה לפגוע בהם ובעתידם (וקרוב לוודאי שגם בכם). למדו אותם לא לקחת ולא לתת הלוואות בכלל וברשת במיוחד. לא להמר, להשתמש בכרטיס אשראי שלכם או שלהם באחריות ובשיקול דעת, ועוד.

משחקים! הקנית חינוך פיננסי לילדים במשחקים

מעבר לזמן האיכות עם ילדינו והיציאה מהמסכים השונים, יש ערך מוסף לחינוך פיננסי במשחקים. בין אם כמשחקי קופסה או מחשב. משחקי קופסה עם הקשר כלכלי יכולים ללמד מאוד את ילדינו התנהלות כלכלית, ולהעניק להם שיעור מרתק מאוד בחינוך פיננסי לצעירים!

שחקו איתם משחקים קלאסים כמו מונופול, או הגרסה הקצרה יותר לילדים מונופול דיל.
יש כמובן את קאשפלו (CASHFLOW) של רוברט קיוסאקי וגם גרסה לקטנטנים יותר .
קטאן המצוין שבו צריך לגבש תוכנית אסטרגית ולממש אותה באמצעות משאבים, מסחר וכו’.
מאצ’י קורו הוא משחק משאבים גם כן, שמלמד בין היתר את היכולת לבנות תוכנית ולממש אותה למול משאבים מוגבלים, משא ומתן, סחר חליפין וחישוב רווח והפסד. המטרה היא לבנות עיר ולהגיע לניקוד גבוה הכי מהר שיש. הילדים עפים על זה!
לבוגרים יותר גם DUEL ו-ספלנדור (SPLENDOR) הם מעולים. שילוב של משחקי אסטרגיה, משאבים ומסחר.
רוצים במחשב? יש את “סים סיטי”. ואם אתם בקטע של קלסיקות ממש, אז אני ממליץ לחפש את המשחק הישראלי הישן “סוחר הים”.

 

וואו כמה שזה מלמד ומקנה חינוך פיננסי לילדים, וגם אותנו ההורים. לנו כהורים זו הזדמנות ייחודית לשחק עם ילדינו וללמד אותם פיננסים, השקעות, תזרים, קרן חירום, תכנון קדימה –  זמן איכות אמיתי! לילדים זו הזדמנות מצוינת ללמוד את ערכו של כסף ומשאבים נוספים כמו:

• משאב מוגבל – יש הגבלה לכסף ולמשאבים שלנו, אלו לא בורות ללא תחתית.
• כסף הוא אמצעי ולא מטרה – המטרה במשחקי הקופסה לילדים היא לנצח, הכסף והמשאבים הם רק האמצעים להגיע למטרה הזו, לנצחון המיוחל.
• מה ניתן לעשות עם כסף ומשאבים – נכסים (השקעות) מניבים.
• כיצד ניתן לקבל מהנכסים (השקעות) רווחים – אם מישהו דורך בנכס שלי.
• קבלת תקציב שוטף (משכורת).
• יצירת קרן חירום על כל צרה שלא תבוא, גרוש לבן ליום שחור, או אם בטעות “נפלתם” על מלון בתל אביב.
• ניהול תקציב – אי אפשר לקנות הכל, צריך לתכנן מה נכון וכדאי לקנות. בין השיקולים יש להכניס גם צרכים עתידיים (חיסכון) וגם את הצרכים של האחר/ת. כשיגדלו ותהיה להם משפחה משלהם, יצטרכו ללמוד לתכנן יחד, להתפשר ולוותר.
• מזל – או איך שזה בא לידי ביטוי במשחקים – קוביות. לעיתים גם התיכנון הכי טוב לא יצליח לנו לאור סיבות שאינן בשליטתנו (מישהו אמר קורונה…?). זה חלק מהמשחק של החיים וצריך לדעת להתמודד עם זה. אינני מאמין במזל/גורל וכו’, אך כאמור לא תמיד הכל בשליטתנו.

חינוך פיננסי לילדיי

יש המון גישות ושיטות לכל אחד ואחת מתאים משהו אחר, אין משהו גורף לכולם. רבות העסיקה אותי הסוגיה איך לדבר עם הילדים על כסף? ובאיזה גיל לדבר איתם על כסף? כאחד שמאוד מאמין בחינוך פיננסי לילדים ובהקנית כישורי חיים פיננסים, הרבה שואלים אותי מה החזון והמטרה שאני רוצה ומתכנן עבור ילדי בתחום הפיננסי. אני מודה שבעבר לא ידעתי לענות עלזה. כמו בהרבה דברים בחיים שלי כאשר אני לא יודע משהו, אני מיד לומד את הנושא ככל הניתן. ובאשר לתשובה?  אני תמיד עונה את אותה התשובה: “שאוכל לתת להם ככל הניתן אם אכן יצטרכו זאת“. אינני מתכוון “לשפוך” עליהם כסף – לא זו מטרתי!

 

אני מודה שאני לא תולה תקוות לחינוך פיננסי לילדים במשרד החינוך או בבית הספר. במסגרת הלימוד המעמיק שלי. הנסיון להבין עם עצמי כחלק מהחזון המשפחתי, גיבשתי לי 3 עקרונות שארצה שילדי יישמו ויטמיעו בכל ההיבט הכלכלי במסגרת החינוך הפיננסי המשפחתי בכלל וחינוך פיננסי לילדים בפרט:

1. לצבור הון.
2. לשמור על ההון.
3. להגדיל את ההון בהשקעות.

 

סיכום חינוך פיננסי לילדים ונוער

בשלב זה אתם כבר יודעים מתי מדברים עם הילדים על כסף ואיך מדברים עם הילדים על כסף, יש לכם כלים מעולים ללמד את ילדכם חינוך פיננסי. הייתי שמח מאוד שחינוך פיננסי לילדים במשרד החינוך יקבל יותר תשומת לב. לצערי לא כך הדבר. לכן האחריות לחינוך פיננס לצעירים היא עלינו ההורים.

כאמור, לא כולנו נולדנו למשפחות שהעניקו חינוך פיננסי לילדים, שלימדו כישורי חיים פיננסים, כלכלת משפחה והשקעות. לא עם כולנו כילדים דיברו בבית על כסף, חשיבותו וערכיו, אבל בטוח שאנו כהורים יכולים וצריכים להעניק זאת לילדינו. בראייתי זו חובתנו כהורים. לצערי מערכות החינוך לא תומכות בצורה מיטבית ולא מאפשרות לימוד נכון ויעיל, ולכן האחריות היא עלינו ההורים.

ציטוט מעניין אודות חינוך פיננסי לילדים

אסיים בציטוט קצר שאני מאוד מתחבר אליו הן כהורה לילדים והן כילד נצחי בפני עצמו :
“With great power comes great responsibility” – דודו של פיטר פרקר הלא הוא ספיידרמן