מתוך 100% הקצאה מנייתית בתיק השקעות בשוק ההון המבוסס על השילוש הקידוש, אופן החלוקה למדדים יהיה לפי התמהיל הזה:
- 60% מהתיק יושקע במניות גדולות של ארצות הברית – להלן מדד S&P 500 הכולל את 500 החברות הגדולות ומובילות בכלכלת ארצות הברית.
- 25% מהתיק יושקע בכלכלת אירופה, מדד אחד המאגד מאות מניות מהשוק האירופאי.
- 15% הנותרים בתיק ההשקעות יופנו למדד שווקים מתפתחים (emerging markets).
בואו נצלול לעומק הדברים ונבין טוב יותר מה זה אומר תיק השקעות מבוסס השילוש הקדוש ואילו קרנות סל איריות מחקות מדד מרכיבות אותו.
60% מהשילוש הקדוש: מדד ה- S&P-500
בחלק הזה של בחירת מדד ה S&P 500 יש לנו 2 אפשרויות מובילות בגזרת קרן סל אירית:
איישרס (1159250) – iShares Core S&P 500 UCITS ETF עם דמי ניהול של 0.07%
אינבסקו (1183441) – Invesco S&P 500, עם דמי ניהול כוללים של 0.09%. 0.05%+0.04% על חוזים עתידיים כי זו קרן סל אירית סינטטית.
לא מכירים את ההבדל בין קרנות הסל האלו? יש לכם הכל פה.
25% מהשילוש הקדוש: מדד אירופה
קרן סל אירית 1159094 המחקה את מדד כלכלת אירופה – iShares Core MSCI Europe UCITS ETF EUR
חשיפה לכלכלת אירופה עם כ-440 מניות גדולות.
דמי ניהול: 0.12%.
15% מהשילוש הקדוש: מדד שווקים מתפתחים
קרן סל אירית 1159169 המחקה את מדד שווקים מתפתחים – iShares Core MSCI EM IMI UCITS ETF.
חשיפה לשווקים עולמיים מתפתחים , כ-3,200 מניות.
דמי ניהול: 0.18%.
התגובות על “השילוש הקדוש בתיק השקעות בחשבון מסחר עצמאי בקרנות סל מחקות מדד – המדריך המלא”
יפה חתול 🙂
פשוט וקל.
1. מדד ה- MSCI ACWI (מספר קרן אירית – 1159235) כבר מכיל בתוכו בערך 60%~ של ה- S&P500 (מספר קרן אירית – 1159250).
כלומר 60%~ ממניות מדד ה- S&P500 נמצאות גם במדד ה- MSCI ACWI.
2. המדדים הספציפיים הנ”ל הם צוברי דיבידנדים ולא מחלקים אותם (=פחות אירועי מס, שזה יתרון לדעתי).
אגב, אם נצמדים בעקשנות ל- % הנ”ל שציינת, אז צריך לאזן (בדר”כ ע”י הכנסת כסף חדש למדדים שעלו פחות מאחרים ולא מכירה של אלו שעלו וקנייה של אלו שפחות עלו מאחרים)… או שאפשר שלא להתעקש לאזן בקפדנות ופשוט לקנות ב- % הנ”ל את המדדים הנ”ל ב”פעם אחת”, או כ- % מתיק ההשקעות הכולל, ולתת לזמן ולמדדים לעשות את שלהם.
תודה ביולוג:)
1. אמת. ולכן אין צורך ב S&P 500 בתיק שכזה.
2. נכון, אלו קרנות סל איריות צוברות, אבל שים לב שהן טבעיות, פיזיות, ולכן עדיין מיסויית הן פחות יעילות מאינבסקו או אפילו מקרן ישראלית (לא נכנס לדמי הניהול).
אתה צודק מאוד, ולכן אני אומר שזה תיק שהוא מורכב מעט למשקיע מתחיל פסיבי בשוק ההון.
האיזון פה הוא נקודת החולשה שלו.
אם ניתן לזמן לעשות את שלו מבלי להתערב אז סביר שהתיק יאבד מהאיזון שלו.
היי חתול, אודה לך אם תסביר את כוונתך ב”הן טבעיות, פיזיות, ולכן עדיין מיסויית הן פחות יעילות מאינבסקו או אפילו מקרן ישראלית (לא נכנס לדמי הניהול).” אני מתכוון לפתוח חשבון מסחר עצמאי ראשון (אני משקיע מתחיל) וחושב להכניס כמה אלפי שח כל חודש על מדד – MSCI ACWI (מספר קרן אירית – 1159235) ופשוט “לשכוח” מזה, כלומר, להשקיע השקעה ארוכת טווח. וההערה שלך שהתיק מורכב מעט למשקיע מתחיל מבלבלת אותי (כי אם אני משקיע במדד אחד ומכניס כסף כל חודש, מה המורכבות כאן)? תודה רבה לך, עידן
היי עידן,
אינני יכול לייעץ לך, אבל קרן סל עולמית כזו שמכה את 85% מעולם זה יכול לרעיון טוב, אם זה מתאים לך כמובן, תחת ההגיון של “שגר ושכח”.
אתה מדבר על נייר אחד MSCI ACWI – זה מדד עולמי.
החליפי (בערך) שלו זה השילוש הקדוש.
לשגר ושכח נכון לבחור נייר אחד כפי שציינת.
היי חתול, אודה לך מאוד אם תסביר למה כוונתך באמירה שהתיק מורכב למשקיע פסיבי מתחיל בשוק ההון. אני משקיע מתחיל (מאוד) וחושב לפתוח חשבון מסחר ולהשקיע במדד ה- MSCI ACWI (מספר קרן אירית – 1159235) כמה אלפי שקלים כל חודש לתקופה ארוכה, וזהו… זה נראה לי הכי פשוט בעולם, ככה שאני מפספס את הסיבוך (את האמירה שלך על כך שהקרנות האיריות הצוברות הן פיזיות וטבעיות ופחות יעילות מיסויית מאינבסקו, לא הבנתי…) תודה רבה, עידן
אתה צודק – זה הכי פשוט בעולם!
ההיבט המיסויי הוא לא קשור לתמהיל התיק, אלא לנייר עצמו.
לאינבסקו יש יעילות מסיוי פינימי מעט גבוהה יותר לאור שיטת העקיבה הסינטטית באמצעות חוז SWAP.
תודה על התגובה חתול 🙂
אגב, מעניין מאיפה היחסים האחוזיים הללו בתיק השילוש הקדוש:
60% מהתיק במדד S&P500.
25% מהתיק במדד על כלכלת אירופה.
15% מהתיק במדד שווקים מתפתחים.
למה דווקא האחוזים הללו?…
לא רשמת למה.
היי,
חלוקה שהיא יחסית דומה לחלוקת המדד העולמי (ACWI). באופן טבעי זה לא אחד ואחד, ואני גם די סולד מלהיצמד למספרים ולעשות מיקרו אופטימיזציה, אבל זה הכיוון.
אדיר אתה חתול. תודה רבה על התשובה!.
תודה רבה:)
אני לא כל כך מבין את ההגיון שעומד מאחורי יצירת האיזון על ידי פריסת ההשקעות בתיק דווקא על בסיס גאוגרפי. הרבה מהחברות שנסחרות במדדים האלה הן גלובאליות ולא תמיד יש קשר ישיר בין מצב המניה שלהן למצב הכלכלה באיזור שבו הן נסחרות.
למה לא למשל, לפרוס את ההשקעות.ע”פ סקטור? אם אני חושב למשל, שבשנים הקרובות הסקטורים של הטכנולוגיה והתעשיות הבטחוניות יהיו חזקים אז איפה היתרון של פיזור על בסיס גאוגרפי?
היי טל,
רעיון מאחורי זה הוא לנסות להשיג פיזור עולמי (כלכלות העולם), ובחלקו פיזור סקטוריאלי, בעלות נמוכה יחסית.
אני מודה שאני לא מחסידי תיק ההשקעות הזה הזה, אבל הוא בהחלט אפשרות.
אפשר לחלק סקטוריאלית, אבל סביר שהן תהיינה פחות מפוזרות.