למה זה מטריד אתכם דווקא עכשיו?
בימים אלו יש שיח על אפשרות למעילה בבנק ירושלים. כמובן אין את כל הפרטים המלאים, ולא ברור כמה זה נכון, אבל אלו הכותרות, וזה הביא אותי להסביר את עולם המעילות וגם להדגים אותו על מקרה שהיה בישראל.
כל כמה שנים צפה סיפור על מעילה בבנק, המניה של הבנק צונחת ליום-יומיים, וכולם שואלים בדיוק את אותה שאלה: רגע, והכסף שלי? זו שאלה בריאה לגמרי. אנחנו מפקידים לבנק את המשכורת, את החיסכון ואת קרן החירום, ואז מגלים שאנחנו לא באמת יודעים מה קורה לכסף הזה מהרגע שהוא נכנס לחשבון.
אני דב, ואני רוצה לתת לכם את מה שכתבה בעיתון בדרך כלל לא נותנת: לא "תיק חם" של מישהו ספציפי, אלא את המנגנון. כי ברגע שתבינו איך זה עובד באמת, הפעם הבאה שתראו כותרת מפחידה - תדעו בדיוק כמה להיבהל (רמז: הרבה פחות ממה שנדמה). וזה מתחיל בהבנה פשוטה: הבנק הוא לא באמת חבר שלכם, אבל הוא גם לא כספת פרוצה.
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
רגע, מעילה בבנק - זה בכלל הכסף שלי?
כאן חשוב להפריד בין שני דברים שמתערבבים בראש. מעילה היא גניבה של עובד מתוך כספי הבנק. היא לא אומרת שמישהו נכנס לחשבון שלכם ומשך ממנו כסף. החשבון שלכם רשום, ממוחשב, מגובה ומתועד - הכסף שלכם הוא התחייבות של הבנק כלפיכם, לא שטר שמונח במגירה שאפשר לשלוף.
הסיכון האמיתי הוא לא שיגנבו לכם ישירות מהחשבון, אלא תרחיש נדיר בהרבה: שמעילה תהיה כל כך גדולה עד שהיא מפילה את הבנק כולו ואיתו את הכסף שלכם - בעו"ש ובפיקדונות. וזו בדיוק השאלה ששווה לענות עליה - מה קורה לכסף אם הבנק קורס. זה מה שקרה פעם אחת בישראל בצורה דרמטית, ושווה להכיר את הסיפור - כי הוא מלמד בדיוק מה קורה לכסף שלכם ברגע האמת. אגב, אם אתם לא בטוחים באיזה בנק אתם בכלל מחזיקים את הכסף ואיזה תנאים יש לכם, שווה למשוך את תעודת הזהות הבנקאית שלכם ולהסתכל עליה פעם בשנה.
הסיפור שכדאי להכיר: בנק למסחר
בשנת 2002 קרס בישראל בנק שלם בגלל מעילה אחת. אתי אלון, סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק למסחר, מעלה במשך כחמש שנים בסכום עצום של כ-254 מיליון שקל (במונחי 2002). היא פתחה מאות חשבונות פיקטיביים והבריחה את הכסף כדי לכסות חובות הימורים של בן משפחה. כשהבועה התפוצצה, הבנק פשוט לא יכול היה לעמוד בזה, והוא קרס.
עכשיו החלק שחשוב לכם: מה קרה למפקידים התמימים ששמו שם את כספם?
בנק ישראל, באישור הממשלה, נתן ערבות מדינה לפיקדונות הציבור. מי שהחזיק בבנק עד 4 מיליון שקל קיבל את כספו במלואו.
מי שהיה לו יותר קיבל את ארבעת המיליונים הראשונים במלואם, ו-95 אחוז מהחלק שמעליהם - כלומר ויתור של 5 אחוז רק על הסכום שמעבר ל-4 מיליון (נכון לטיפול ב-2002). בעלי המניות ובעלי העניין - אלה שהיו אמורים לפקח - הם אלה שספגו את המכה, לא הלקוח הקטן.
הלקח מבנק למסחר הוא לא "תפחדו מהבנקים", אלא ההפך: גם באסון הכי גדול, מי שנפגע היו הבעלים, לא המפקידים. המדינה בחרה להגן על אמון הציבור במערכת, כי בלעדיו כל הכלכלה נעצרת
שלט יעבדו עליכם: אין כאן ביטוח פיקדונות
וכאן מגיע הפער בין מה שאנשים חושבים לבין המציאות. רבים משוכנעים שיש איזו קרן ממשלתית שמבטחת את הכסף בבנק. בארצות הברית זה נכון: גוף בשם FDIC מבטח כל מפקיד עד 250 אלף דולר, ומאז 1933 אף מפקיד מבוטח לא הפסיד שם שקל. אבל כשמדברים על ביטוח פיקדונות בישראל, האמת הפשוטה היא שאין כזה בכלל. הרעיון נשקל בבנק ישראל בעבר, אבל מעולם לא הפך לחוק.
אז איך ייתכן שהכסף עדיין נחשב בטוח?
כי במקום מנגנון ביטוח כתוב, יש בישראל מה שנקרא "ערבות משתמעת" של המדינה.
במילים פשוטות: אין הבטחה על הנייר, אבל ניסיון העבר - ובנק למסחר בראשו - מלמד שכשבנק נקלע לצרה אמיתית, המדינה נכנסת ומגינה על המפקידים. זה לא חוק, זו מדיניות. ההבחנה הזאת היא בדיוק סוג הידע שאף כותב לא טורח לתת לכם, והיא משנה איך אתם קוראים כל כותרת מפחידה על בנק.
אז מה כן מגן על הכסף שלכם בפועל?
שלוש שכבות. הראשונה היא הפיקוח על הבנקים - אגף בתוך בנק ישראל שכל תפקידו לוודא שהבנקים מתנהלים נכון, מחזיקים מספיק הון כרית, ולא לוקחים סיכונים שיפילו אותם.
אחרי פרשת בנק למסחר הפיקוח הזה דווקא התהדק מאוד, ונהלים שלמים שוכתבו כדי שמעילה בסדר גודל כזה תהיה הרבה יותר קשה לביצוע.
השכבה השנייה היא דווקא משהו שאני מרבה לבקר: הריכוזיות והרווחיות של הבנקים בישראל. חמישה בנקים גדולים ששולטים כמעט בכל השוק הם בעייתיים לתחרות, אבל הם גם יציבים במיוחד ומרוויחים המון. הרווחים האלה - שאפשר לקרוא עליהם במאמר על מס רווחי היתר שהוטל על הבנקים - הם גם כרית ביטחון עבים שסופגת זעזועים. מי שרוצה להבין את המנוע הזה לעומק יכול לצלול לאיך בנוי מודל הרווח של הבנקים הישראליים.
השכבה השלישית היא הפשוטה מכולן: הבנקים בישראל לא באמת בסיכון קריסה יומיומי. מערכת בנקאית שמפוקחת בכבדות, מרוויחה בעקביות, ומגובה בערבות משתמעת של המדינה, היא מהמקומות הבטוחים בעולם להחזיק בהם כסף. הבעיה שלכם עם הבנק היא כמעט אף פעם לא "הוא ייעלם עם הכסף", אלא כמה הוא גובה מכם והאם הכסף עובד בשבילכם.
מה זה אומר עליכם בפועל, מחר בבוקר
אני לא אגיד לכם לפזר את הכסף בעשרה בנקים מתוך פחד ממעילה זו דאגה לא פרופורציונלית, ורוב האנשים יפסידו יותר מהבלגן והעמלות הכפולות מאשר ירוויחו מהביטחון. אבל כן שווה לזכור עיקרון בריא: לא לשים את כל הביצים בסל אחד ובלי מחשבה. אם יש לכם סכום גדול, פיזור בין שני גופים או בין קרן כספית לפיקדון בנקאי נותן שקט נפשי בעלות אפסית.
ובאמת, אם כבר מדברים על סיכון לכסף הסיכון היומיומי הכי גדול שלכם הוא לא מעילה נדירה, אלא הכסף ששוכב סתם בעובר ושב ונשחק לכם באינפלציה, שנה אחרי שנה.
שם מפסידים אנשים כסף אמיתי, בשקט, בלי כותרת אחת. וכשמדובר בכסף שאתם באמת צריכים נגיש לשעת חירום, עדיף להחזיק אותו בצורה מסודרת למשל דרך קרן חירום בנויה נכון ולא לפזר אותו מפחד. אותו היגיון עובד גם כשנופל עליכם סכום גדול בבת אחת, כמו ירושה שקיבלתם: קודם מבינים את התמונה, ורק אז מחליטים איפה הכסף יושב.
החלוקה שאני עובד לפיה: כסף לשעת חירום ולטווח קצר במקום סולידי ובטוח, וכסף לטווח ארוך עובד ומושקע. הפחד ממעילה לא צריך לשנות את התמהיל הזה הוא כבר בטוח יותר ממה שאתם חושבים
עוד גורם שמשפיע על כמה הכסף שלכם "עובד" הוא סביבת הריבית. אחרי הורדת הריבית האחרונה של בנק ישראל, הפיקדונות מניבים פחות וזו עוד סיבה לא להשאיר סכומים גדולים תקועים בלי מחשבה. הבטיחות של הכסף שלכם כמעט מובטחת. מה שלא מובטח זה שהוא יגדל, ובזה כן כדאי לשים לב.
מה הייתי אומר לחבר שמתקשר בפאניקה
אם הייתם מתקשרים אליי אחרי כותרת מפחידה על בנק, הייתי אומר לכם בדיוק את זה: קחו נשימה.
הכסף שלכם בבנק ישראלי הוא כנראה הדבר הכי בטוח בכל התיק שלכם.
אין ביטוח פיקדונות רשמי, אבל יש פיקוח כבד, מערכת יציבה, ותקדים ברור שבו המדינה הגנה על המפקידים עד השקל האחרון כמעט.
הפחד שמוכרים לכם בכותרות שווה הרבה פחות מדקה של הבנה. ובזמן שאתם כבר עוצרים לחשוב על הכסף שווה להפנות את תשומת הלב למקום שבו הוא באמת נשחק בשקט, ולסדר שם את הדברים.
הערה קטנה לסיום: מה שכתוב כאן הוא חינוך פיננסי ודעה אישית, לא ייעוץ פיננסי או משפטי. המצב של כל אחד שונה, וברגעים של אי-ודאות אמיתית תמיד כדאי להתייעץ עם גורם מוסמך שמכיר את התמונה המלאה שלכם.
מקורות
לקריאה נוספת ואימות: בנק ישראל - סוגיות שכרוכות בהחלת ביטוח פיקדונות; המעילה בבנק למסחר (סקירה).
