בישראל יש כ-186,000 מיליונרים שמהווים כ-2.5% מהאוכלוסייה הבוגרת. במאמר הזה אני פורש את כל המספרים העדכניים, חושף את הפערים שלא מדברים עליהם, ועוזר לכם להבין איפה אתם באמת עומדים - כי רוב האנשים טועים בהערכה.
מה זה בכלל "עשיר" בישראל? בואו נעשה סדר
לפני שקופצים למספרים, חשוב שנדבר על משהו בסיסי. כשאנחנו שואלים "כמה צריך להרוויח כדי להיחשב עשיר", אנחנו בעצם שואלים שלוש שאלות שונות: כמה מרוויחים בחודש? כמה נכנס בסך הכל (כולל הכנסות מהון)? וכמה שווים כל הנכסים שלנו? הלמ"ס והביטוח הלאומי מחלקים את כולנו לעשירונים - עשר קבוצות שוות. עשירון עליון זה ה-10% שמרוויחים הכי הרבה, עשירון תחתון זה ה-10% שמרוויחים הכי פחות. פשוט, נכון? הבעיה היא שכמעט כולם חושבים שהם "ממוצעים". אפילו אנשים שמרוויחים 15,000 ואפילו 25,000 שקלים מרגישים שהם רק "מסתדרים". בפועל, הפערים ענקיים - ורוב האנשים פשוט לא מודעים לאיפה הם נמצאים על המפה. אגב, כשמדברים על עצמאות כלכלית, הנקודה המרכזית היא לא כמה נכנס, אלא כמה נשאר ביד ומה עושים איתו?
השכר בישראל - למה הממוצע שקרן, והחציון אומר את האמת
אוקיי, אז כמה באמת מרוויחים בישראל? לפי נתוני הביטוח הלאומי העדכניים, השכר הממוצע לעובד עומד על כ-15,100 שקלים בחודש (מכלל משרותיו). למשרה בודדת - כ-13,700 שקלים. שני מספרים שונים, וההבדל ביניהם חשוב: הרבה אנשים עובדים ביותר ממשרה אחת. אבל כאן מגיע הנתון שבאמת צריך לדעת: השכר החציוני - כלומר הנקודה שבה חצי מהעובדים מעליה וחצי מתחתיה - הוא רק כ-10,600 שקלים. למשרה בודדת? כ-9,300 שקלים. בום. הפער בין הממוצע לחציון הוא מעל 40%, וזה סימן מובהק לאי-שוויון חריף בהכנסות. למה? כי מספר קטן של אנשים עם משכורות שמנות משגעות את הממוצע. תארו לכם חדר עם תשעה אנשים שמרוויחים 10,000 שקלים ואחד שמרוויח 100,000 - הממוצע יקפוץ ל-19,000, אבל 90% מהאנשים בחדר ירגישו "מתחת לממוצע". אז אם אתם עם 12,000 שקלים וחושבים שאתם בתחתית? אתם מעל לרוב האנשים. ברצינות.
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
טבלת שכר לפי עשירונים - בואו נראה מי איפה
הטבלה הבאה מבוססת על נתוני השכר העדכניים של הביטוח הלאומי, והיא שווה זהב. תסתכלו על הפער בין המחצית התחתונה לעשירון העליון - זה מספר את כל הסיפור על איך ישראל בנויה כלכלית. מדובר במשורת לאדם יחיד ולא למשק בית.
| קבוצה | הכנסה חודשית ברוטו | אחוז מהאוכלוסייה | מה זה אומר? |
|---|---|---|---|
| עשירונים 1-5 (מחצית תחתונה) | עד 10,500 ש"ח | 50% | חצי מהשכירים מרוויחים פחות מזה |
| עשירונים 6-7 (מעמד ביניים) | 10,500-16,000 ש"ח | 20% | מעמד הביניים הקלאסי |
| עשירונים 8-9 (מעמד ביניים-גבוה) | 16,000-30,000 ש"ח | 20% | הכנסה נוחה, מעל הממוצע |
| עשירון 10 (עליון) | מעל 30,000 ש"ח | 10% | ברוכים הבאים למועדון |
| ממוצע העשירון העליון | 50,000-55,000 ש"ח | ~5% | הממוצע בתוך העשירון - גבוה בהרבה מהסף |
| המאיון העליון (1%) | 70,000-100,000 ש"ח | 1% | פה כבר נכנס הון, לא רק שכר |
עכשיו תסתכלו טוב: מחצית מהשכירים בישראל מרוויחים פחות מ-10,600 שקלים. מחצית. וכדי להיכנס לעשירון העליון צריך פי 3 מהחציון. המעמד הביניים פה הוא צר בצורה מפתיעה - רוב האנשים או למטה או למעלה, ומי שבאמצע מרגיש נלחץ משני הכיוונים. וזה, אגב, רק שכר מעבודה. עוד לא דיברנו על הכנסות מהון, שם הפער הולך ומתפוצץ.
אם אתם מרוויחים 15,000 שקלים וחושבים שאתם "בינוניים" - תחשבו שוב. אתם כבר מעל הממוצע, בעשירון השביעי-שמיני. אנחנו תמיד משווים את עצמנו כלפי מעלה, לשכנים עם האוטו החדש ולעמיתים עם החופשות ביוון. אבל הסטטיסטיקה לא משקרת - אתם במצב טוב יחסית. שמרו על הפרספקטיבה הזו.
פער השכר בין גברים לנשים - המספרים שצריך להכיר
פער השכר בין גברים לנשים בישראל הוא כבר לא חדשות, אבל המספרים עדיין מכים: גברים מרוויחים בממוצע כ-54% יותר מנשים. כ-17,500 שקלים לגברים לעומת כ-11,500 שקלים לנשים (לפי הנתונים העדכניים ביותר). שמעתם? 54 אחוז. לא 5, לא 10 - חמישים וארבעה. הסיבות הן שילוב של גורמים: נשים מרוכזות יותר בענפים עם שכר נמוך (חינוך, רווחה, שירותים), עובדות יותר במשרות חלקיות, ועדיין נתקלות בתקרות זכוכית שלא אמורות להיות שם. כשבוחנים את התמונה המשפחתית, הרבה משקי בית חיים על שילוב של שני שכרים שונים מאוד - מה שהופך את תכנון התקציב למאתגר במיוחד. אם הנושא רלוונטי לכם, שווה להכיר את שיטת 50/30/20 לניהול תקציב שעוזרת לשים סדר בבלגן.
גיל ושכר - מתי מגיע הכסף הגדול?
אז מתי מרוויחים הכי הרבה? התשובה עשויה להפתיע: שיא ההשתכרות מגיע בגילאי 40-49, עם שכר ממוצע של כ-19,500 שקלים. בגילאי 50-59 השכר יורד קצת לכ-19,000 שקלים. מה שמעניין זה שצעירים מתחת ל-30 מרוויחים בממוצע 8,000-9,000 שקלים - פחות ממחצית מהשיא. אחרי 60 זה יורד עוד יותר, כי אנשים עוברים לעבודה חלקית או מתחילים לפרוש. והנה הקטע שכואב: השנים שבהן מרוויחים הכי הרבה, גיל 40-50, הן גם השנים שקריטיות לחיסכון לפנסיה. מי שמחכה לגיל 40 כדי להתחיל להשקיע מפסיד 15-20 שנים של ריבית דריבית, והפער הזה קשה מאוד לסגור אחר כך.
איפה גרים = כמה מרוויחים? המפה הכלכלית של ישראל
עכשיו תחזיקו חזק, כי הנתונים האלה באמת מפילים את הסנטר. פערי שכר בין ערים בישראל מגיעים ליחס של פי 2.5-3. כן, באותה מדינה קטנטנה. תסתכלו:
| ערים עם שכר גבוה | שכר ממוצע | ערים עם שכר נמוך | שכר ממוצע |
|---|---|---|---|
| הרצליה | כ-21,500 ש"ח | מודיעין עילית | כ-8,000 ש"ח |
| רעננה | כ-21,500 ש"ח | רהט | כ-9,500 ש"ח |
| מודיעין-מכבים-רעות | כ-21,000 ש"ח | בני ברק | כ-9,500 ש"ח |
| תל אביב-יפו | כ-20,500 ש"ח | נצרת | כ-10,000 ש"ח |
הרצליה ורעננה מלאות בחברות הייטק ומשרדי הנהלה - ולכן מושכות עובדים עם שכר גבוה. לעומתן, ערים עם שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה או ריכוז בענפים מסורתיים נמצאות בקצה השני. וזה גם מסביר למה מחירי הדיור בתל אביב והרצליה מטורפים - הם מותאמים לשכר של אזור 20,000+ שקלים, לא ל-10,000. מצד שני, מי שגר בפריפריה נהנה מעלויות מחיה נמוכות בהרבה, מה שקצת מאזן את הפער בכוח הקנייה האמיתי.
לפני שאתם רצים לעבור דירה או עבודה, עשו חשבון פשוט: כמה נשאר ביד אחרי שכירות ויוקר מחיה? לפעמים 15,000 שקלים בעיר עם דירה ב-3,000 שקלים שווים יותר מ-22,000 בתל אביב עם דירה ב-7,500
איפה כדאי לעבוד? הענפים שמשלמים הכי הרבה (ואלה שלא)
אם חשבתם שהמיקום הגיאוגרפי משנה, חכו שתראו מה עושה בחירת תחום העיסוק. הפער הענפי בישראל הוא פשוט מטורף:
| ענף | שכר ממוצע | יחס לממוצע במשק |
|---|---|---|
| הייטק, מידע ותקשורת | כ-31,000 ש"ח | פי 2 מהממוצע |
| אנרגיה, חשמל וגז | כ-30,000 ש"ח | פי 2 מהממוצע |
| פיננסים וביטוח | 25,000-30,000 ש"ח | פי 1.7-2 מהממוצע |
| חינוך | 12,000-14,000 ש"ח | סביב הממוצע |
| מסעדנות ואירוח | כ-6,500 ש"ח | פחות ממחצית הממוצע |
| שירותים אישיים | 7,000-8,000 ש"ח | כמחצית הממוצע |
רגע, קראתם נכון: עובד הייטק מרוויח בממוצע פי 5 מעובד במסעדה. פי חמש. על אותו כדור ארץ, באותה מדינה, עם אותו יוקר מחיה. זה מסביר למה כל בן 20 שני חולם על בוטקאמפ בהייטק. אבל חשוב לזכור - גם בתוך ההייטק יש טווח ענק, בין ג'וניור שמרוויח 15,000 לבכיר שמרוויח 60,000 ומעלה. ולא חייבים להיות מתכנתים כדי להרוויח טוב: מי שמחפש דרכים להגדלת ההכנסה יכול לרכוש מיומנויות חדשות, לעבור ענף, או ליצור מקורות הכנסה נוספים.
העושר האמיתי - הסוד שהתלוש לא מספר לכם
ועכשיו לחלק שבאמת שינה לי את הראש כשהבנתי אותו לראשונה. כשבוחנים עשירים באמת, השכר הוא רק חלק מהתמונה - ולרוב לא החלק העיקרי. בעשירון העליון, כ-30% מההכנסה מגיעה מהון: דמי שכירות מדירות, דיבידנדים, רווחים ממניות, ריבית. בקרב המאיון העליון, על פי מחקר רשות המסים, הנתון קופץ ל-63%. שמעתם? יותר מ-60% מההכנסה של ה-1% העליון מגיעה מנכסים, לא מעבודה. הם לא קמים בבוקר ל-63% מהכסף שלהם. זה עובד לבד. זה ההבדל האמיתי בין "מרוויח טוב" לבין "עשיר": עשירות אמיתית היא כשהכסף עובד בשבילך, לא רק אתה בשביל הכסף. ולכן כל כך חשוב להתחיל להשקיע - גם בקטן, גם עכשיו, גם עם 250 שקלים בחודש, השקעות קטנות למתחילים. לא מאמינים לי? תראו פה חשבון מסחר עם FAIR.
לא יודעים איך להתחיל להשקיע? כנסו למדריך להשקעה ראשונה
כמה שווה ישראלי ממוצע? (תשובה: פחות ממה שחושבים)
על פי דוח העושר העולמי האחרון של UBS, העושר הממוצע למבוגר בישראל עומד על כמיליון שקלים (כ-280,000 דולר). נשמע מרשים? רגע. העושר החציוני - כלומר מה שיש לישראלי הטיפוסי - הוא רק כ-320,000 שקלים. הפער פי 3, שוב אותו סיפור: מעט מאוד עשירים מושכים את הממוצע למעלה. ישראל מדורגת במקום 17 בעולם בעושר ממוצע, וכ-80% מהעושר מרוכז בנכסים פיננסיים - מניות, קרנות, חסכונות - ולא בנדל"ן כפי שרבים חושבים. ומי שמצליח לבנות תיק השקעות לטווח ארוך ולתת לו לגדול בסבלנות נמצא על המסלול הנכון.
מיליונרים בישראל - כמה יש? ומי הם בכלל?
ישראל היא מדינה קטנה עם ריכוז מפתיע של מיליונרים. לפי הנתונים, כ-186,000 ישראלים מחזיקים בנכסים של מיליון דולר ומעלה (כ-3.5-4 מיליון שקלים), כ-2.5% מהמבוגרים במדינה. מבחינת יחסים, אנחנו בין המובילים בעולם. אבל בואו נוריד רגע את הגלאמור: "מיליונר" היום זה כבר לא מה שזה היה. מי שמחזיק דירה בגוש דן ששווה 3 מיליון, עם קרן פנסיה וקרן השתלמות - כבר מתקרב לסף. הוא לא נוסע בלמבורגיני, הוא נוסע בקיה ספורטז' שנת 2024 ומתלבט אם לקחת את הילדים לקפריסין או לאילת. להגיע לשם דורש שילוב של חיסכון עקבי, השקעה חכמה, וניהול פיננסי אחראי לאורך עשרות שנים - ואני אומר לכם, זה אפשרי ליותר אנשים ממה שהם חושבים.
מיסוי - מי באמת משלם על המדינה הזו?
עכשיו לנושא שתמיד מעלה ויכוחים בארוחת שישי. בנושא נטל המס בישראל, הנתונים מציירים תמונה שאולי תפתיע חלק מכם. לפי מחקר רשות המסים, העשירון העליון משלם כ-63% מכלל המסים הישירים. שני העשירונים העליונים ביחד? למעלה מ-80%. והמחצית התחתונה - 50% מהעובדים - משלמת רק כ-4% מהמסים. מבחינת שיעור מס אפקטיבי: מעמד הביניים (עשירונים 5-7) משלם כ-15-20% מהכנסתו. העשירון העליון - כ-29%. אבל, והנה הסיפור המעניין, העשירים ביותר ביותר (המאיון 99.5+) חוזרים לשיעור של כ-25%, כי הכנסותיהם מהון ממוסות בשיעור נמוך יותר משכר. מי שרוצה להבין יותר על הנושא הזה, יכול לקרוא על מס יסף ואיך הוא מחושב.
אי-שוויון בישראל - המספרים שצריך להכיר
ישראל מחזיקה במדד ג'יני של כ-0.37 (על פי דוח ממדי העוני האחרון, לפי הכנסה נטו), מה שמציב אותה בין המדינות עם אי-השוויון הגבוה ביותר ב-OECD. במילים פשוטות: העשירון העליון מחזיק כ-45% מכלל ההכנסות במדינה, בעוד המחצית התחתונה מחזיקה רק 10%. בנושא עוני ילדים, ישראל נמצאת בשיעור העוני הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות. כ-20.7% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני, כולל כ-28% מהילדים (כמיליון ילדים). הנתונים האלה לא מיועדים להפחיד אלא לתת פרספקטיבה. בהקשר של השכלה פיננסית וניהול כסף אישי, ההשפעה חורגת מהרמה האישית - היא חברתית. ככל שיותר אנשים ידעו לנהל את הכסף שלהם, כך הפער מצטמצם. החתול הפיננסי קיים בדיוק בשביל זה - להנגיש את עולם הכסף לכולם.
קו העוני - הצד השני של ה"כמה צריך להיות עשיר"
כדי להבין מה זה "עשיר", צריך גם להבין מה זה "עני". קו העוני בישראל נקבע על פי הכנסה חציונית פנויה, וכך זה נראה לפי דוח ממדי העוני האחרון של הביטוח הלאומי:
| הרכב משפחה | קו העוני החודשי |
|---|---|
| נפש תקנית (יחידת חישוב) | כ-3,547 ש"ח נטו |
| יחיד | כ-4,434 ש"ח נטו |
| זוג ללא ילדים | כ-7,095 ש"ח נטו |
| משפחה עם 3 ילדים | כ-13,300 ש"ח נטו |
עצרו לרגע ותחשבו על זה: משפחה עם שלושה ילדים צריכה לפחות 13,300 שקלים נטו רק כדי לא להיחשב עניה. יחיד צריך 4,434 שקלים. ועם מחירי הדיור, מזון, חינוך ותחבורה של ישראל - ברור שמדובר בקיום בסיסי ביותר. כמעט שני מיליון ישראלים חיים מתחת לקו הזה. המרחק בין קו העוני ליחיד (4,434 שקלים) לסף העשירון העליון (30,000 שקלים) הוא פער של פי 7 - וזה ממחיש את עומק הפערים. מי שמצליח לבנות קרן חירום ולנהל תקציב מסודר כבר עושה צעד משמעותי קדימה.
אז כמה צריך להרוויח כדי להיחשב עשיר? הסולם המלא
הגענו לשאלה שבגללה הגעתם לכאן. בואו ניתן לה תשובה ישירה עם הטבלה שמסכמת את הכל:
| רמה | הכנסה חודשית ברוטו | מה זה אומר בפועל? |
|---|---|---|
| "מעל הממוצע" | מעל 15,000 ש"ח | ה-50% העליון, מעל הממוצע במשק |
| "מצב כלכלי נוח" | 20,000-25,000 ש"ח | עשירונים 8-9, הכנסה נוחה |
| "עשיר" (סטטיסטית) | מעל 30,000 ש"ח | עשירון עליון, 10% העליונים |
| "עשיר מאוד" | 50,000-60,000 ש"ח | ממוצע העשירון העליון |
| "אחוז עליון" | 70,000-100,000 ש"ח | המאיון העליון, רוב ההכנסה מהון |
| "מיליונר" | נכסים של 3.5+ מיליון ש"ח | כ-2.5% מהאוכלוסייה, כ-186,000 ישראלים |
אבל הנה מה שאני הכי רוצה שתיקחו מהמאמר הזה, ואני רציני: לא כמה מרוויחים קובע אם אתם עשירים - אלא מה עושים עם מה שמרוויחים. ראיתי אנשים שמרוויחים 20,000 שקלים ומשקיעים 30% מההכנסה, ותוך 15 שנה הם בנו תיק השקעות שעובד בשבילם. וראיתי אנשים עם 50,000 שקלים שחיים מתלוש לתלוש ובסוף החודש לא נשאר כלום. ההבדל? הפסיכולוגיה של הכסף. היכולת לשבת, לתכנן, ולקבל החלטות חכמות לטווח ארוך.
הפערים הכלכליים בישראל עמוקים, אבל ברמה האישית? התנהלות פיננסית נכונה יכולה להזיז אתכם עשירון שלם תוך כמה שנים. שלושה צעדים: תקציב, חיסכון, השקעה. לא משנה כמה מרוויחים - אלה עובדים
ארבעת הפערים שמעצבים את ישראל הכלכלית
בואו נסגור עם התמונה הגדולה. ארבעה פערים מרכזיים קובעים מי עשיר ומי לא בישראל:
פער מגדרי: גברים מרוויחים כ-54% יותר מנשים בממוצע. הפער הזה מצטבר לאורך חיי קריירה שלמים ומתורגם לפערים של מאות אלפי שקלים בפנסיה ובחסכונות.
פער ענפי: עובד הייטק או אנרגיה מרוויח פי 5 מעובד במסעדה. בחירת מקצוע היא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות שנקבל בחיים, ולפעמים אנחנו עושים אותה בלי לחשוב על ההשלכות הכספיות.
פער גיאוגרפי: בהרצליה מרוויחים פי 2.5-3 ממודיעין עילית. זה לא רק על סוג העבודה, אלא על כל המערכת - תעשיות, תשתיות, מוסדות חינוך, הכל.
פער עשירונים: היחס בין העשירון העליון לתחתון מגיע לפי 40 ומעלה. אחד הפערים הגבוהים בעולם המערבי.
סיכום - אז מה עושים עם כל המספרים האלה?
הנתונים ברורים: מי שמרוויח 30,000 שקלים ומעלה נכנס ל-10% העליונים בישראל. אבל כפי שראינו, עשירות אמיתית נבנית לא מהשכר אלא ממה שעושים איתו. ההבדל בין מי שנשאר תלוי בתלוש לבין מי שבונה חופש כלכלי הוא שילוב של שלושה דברים: ניהול תקציב מושכל, חיסכון עקבי, והשקעה לטווח ארוך. ולא צריך להיות בעשירון העליון כדי להתחיל - אפשר להתחיל מכל נקודה. המספרים מראים שמי שמשלב את שלושת הצעדים האלה לאורך זמן, בונה עושר שעובד בשבילו, בדיוק כמו ה-1% שמייצרים 63% מההכנסה שלהם מהון. אתם רוצים להתחיל? המדריך המקיף להשקעה נכונה יעזור לכם לצאת לדרך.
