במאמר הזה נלמד איך לבצע מבחן קיצון פשוט לתיק האישי, נבין אילו נכסים הכי רגישים לשינויי ריבית, ונבנה אסטרטגיה שתחזיק מעמד בכל תרחיש אפשרי לשנת 2026.
מה זה מבחן קיצון (Stress Test) ולמה זה רלוונטי עכשיו?
מבחן קיצון הוא למעשה סימולציה של תרחיש קיצוני. הרעיון פשוט: במקום לחכות שמשהו רע יקרה ואז לגלות שהתיק שלך לא מוכן, בודקים מראש מה יקרה אם הריבית תזנק, השוק יקרוס, או האינפלציה תחזור. בנקים מרכזיים ברחבי העולם, כולל הפדרל ריזרב האמריקאי, הבנק המרכזי האירופי ובנק אנגליה, מחייבים את הבנקים המסחריים לעבור מבחנים כאלה באופן קבוע. גם בנק ישראל מבצע מבחני קיצון למערכת הבנקאית הישראלית מאז 2012, בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית. המטרה היא לוודא שהמערכת הפיננסית יציבה מספיק כדי לספוג זעזועים.
אז למה זה רלוונטי דווקא עכשיו? כי אנחנו בנקודת מפנה משמעותית. הריבית בישראל ירדה לראשונה מזה כמעט שנתיים, והתחזיות מדברות על המשך ירידה לכיוון 3.75% עד אמצע 2026. האינפלציה בישראל ירדה ל-2.5%, בתוך יעד היציבות. אבל בואו נהיה כנים: אי-הוודאות לא נעלמה. המצב הביטחוני, הגירעון התקציבי, והאינפלציה העולמית יכולים לשנות את התמונה בן רגע. משקיע חכם לא מניח שהריבית תמשיך לרדת, הוא בודק מה יקרה אם היא דווקא תעלה בחזרה.
ואומר פה את דעתי? אני חושב שנכון להיום זו תהיה טעות להמשיך להוריד את הריבית בקצב מהיר, וכן להמתין ולראות את התיצבות השוק. אין מה למהר.
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
מה קורה לתיק כשהריבית משתנה?
| סוג הנכס | כשהריבית יורדת | כשהריבית עולה |
|---|---|---|
| אג"ח ארוכות | מחירים עולים | מחירים יורדים |
| קרנות כספיות | תשואה יורדת | תשואה עולה |
| מניות צמיחה | נוטות לעלות | נוטות לרדת |
| מניות דיבידנד | פחות אטרקטיביות יחסית | יותר אטרקטיביות |
| נדל"ן ו-REITs | מתאוששים (משכנתאות זולות) | נפגעים |
אל תניחו שהריבית תמשיך לרדת רק כי היא ירדה פעם אחת. מבחן קיצון אמיתי בודק גם מה קורה אם היא תעלה שוב בפתאומיות, וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות.
איך עושים מבחן קיצון פשוט לתיק האישי?
לא צריך להיות כלכלן כדי לבצע מבחן קיצון בסיסי. הרעיון הוא לקחת את התיק הנוכחי שלך, להגדיר כמה תרחישים אפשריים, ולבדוק איך כל נכס יגיב. זה לא מדע מדויק, אבל זה נותן תמונה ברורה של נקודות התורפה. בואו נעשה את זה צעד אחר צעד.
צעד ראשון: תמפו את התיק הנוכחי שלכם
לפני שאפשר לבדוק משהו, צריך לדעת מה יש לכם. קחו דף ורשמו את כל הנכסים שלכם, האחוז שכל אחד תופס מהתיק, והשווי בשקלים. חשוב גם להעריך את רמת הרגישות לריבית של כל נכס. הנה דוגמה אפשרית לתיק של משקיע ישראלי (שימו לב: זו דוגמה להמחשה בלבד, חלוקת התיק משתנה בין משקיעים בהתאם לגיל, סיבולת סיכון ומטרות):
| נכס | אחוז מהתיק | שווי לדוגמה | רגישות לריבית |
|---|---|---|---|
| קרן כספית | 20% | 50,000 ש"ח | גבוהה מאוד |
| אג"ח ממשלתיות 10 שנים | 15% | 37,500 ש"ח | גבוהה |
| קרן מחקה S&P 500 | 30% | 75,000 ש"ח | בינונית |
| מניות ישראליות קטנות כמו תל אביב 90 | 20% | 50,000 ש"ח | בינונית - גבוהה |
| נדל"ן (REIT) | 15% | 37,500 ש"ח | גבוהה |
צעד שני: הגדירו שלושה תרחישים
עכשיו מגיע החלק המעניין. אנחנו הולכים להגדיר שלושה תרחישים שונים, מהאופטימי לקיצוני. התרחיש הראשון הוא תרחיש הבסיס, שבו הריבית ממשיכה לרדת בהדרגה לכיוון 3.5% עד סוף 2026, האינפלציה נשארת יציבה סביב 2-2.5%, והכלכלה צומחת בקצב של 3-4%. זה התרחיש שרוב האנליסטים צופים כרגע, והוא בדרך כלל טוב למניות ולאג"ח ארוכות.
התרחיש השני הוא תרחיש הלחץ. כאן אנחנו מניחים שמשהו משתבש: אולי משבר ביטחוני מתלקח מחדש, אולי הגירעון יוצא משליטה, או שהאינפלציה קופצת ל-5%. בתרחיש כזה, בנק ישראל עלול להעלות את הריבית חזרה ל-5% ואף מעבר לכך, והשקל עלול להיחלש משמעותית. זה תרחיש כואב לרוב התיקים, במיוחד לאלה שמרוכזים באג"ח ארוכות או בנדל"ן.
התרחיש השלישי והקיצוני ביותר הוא סטגפלציה: הכלכלה לא צומחת (0-1%), שיעור האבטלה גבוה והאינפלציה עדיין גבוהה (4%), והריבית תקועה באמצע כי בנק ישראל לא יכול להוריד (בגלל האינפלציה) ולא רוצה להעלות (בגלל הצמיחה החלשה). זה התרחיש הכי קשה להתמודד איתו, כי גם מניות וגם אג"ח יכולות להיפגע.
אל תפספסו את קבוצת הטיפים הפיננסים ששווים לכם הרבה כסף!
צעד שלישי: בידקו את ההשפעה על כל נכס
עכשיו קחו כל נכס בתיק ושאלו את עצמכם: מה יקרה לו בכל אחד משלושת התרחישים? אתם לא צריכים לחשב מספרים מדויקים, אבל כדאי להעריך בגדול אם הנכס יעלה, ירד, או יישאר יציב. לדוגמה, קרן כספית תיתן תשואה נמוכה יותר בתרחיש הבסיס כי הריבית יורדת, אבל היא גם לא תפסיד כסף. בתרחיש הלחץ, התשואה שלה דווקא תעלה. מנגד, אג"ח ארוכות יעלו בתרחיש הבסיס אבל ייפגעו קשות בתרחיש הלחץ.
| תרחיש | תשואה צפויה לתיק | סיכון מקסימלי | עמידות |
|---|---|---|---|
| בסיס (ירידת ריבית) | +6% עד +10% | -3% | גבוהה |
| לחץ (עליית ריבית) | -8% עד -15% | -20% | נמוכה |
| סטגפלציה | -3% עד -8% | -12% | בינונית |
הנכסים הכי רגישים לשינויי ריבית ואיך להגן עליהם
לא כל הנכסים שווים כשמדובר ברגישות לריבית. חלקם יכולים לזנק או לצנוח בעשרות אחוזים רק בגלל שינוי של חצי אחוז בריבית, בעוד אחרים כמעט לא מושפעים. הבנת ההבדלים האלה היא המפתח לניהול סיכונים נכון.
קרנות כספיות: הרגישות הכי גבוהה
קרנות כספיות הן אולי ההשקעה הכי פופולרית בישראל כרגע, וזה מובן. בשנתיים האחרונות הן נתנו תשואות של 4-5% כמעט ללא סיכון. אבל הנה הבעיה: ברגע שהריבית יורדת, התשואה שלהן יורדת מיד. קרן שנותנת 4.3% היום עשויה לתת בערך 3.5% בעוד חצי שנה אם הריבית תמשיך לרדת כצפוי. זה לא אומר שצריך לברוח מקרנות כספיות, אבל כן צריך להבין שהן לא פתרון לטווח ארוך. אם אתם מחזיקים יותר מ-30% מהתיק בקרן כספית, שקלו להעביר חלק לאג"ח קצרות או בינוניות שינעלו לכם תשואה גבוהה יותר לתקופה ארוכה יותר. השאירו בכספית רק את קרן החירום, בדרך כלל 3-6 חודשי הוצאות.
ירידת תשואה בקרן כספית לא בהכרח אומרת שקרן שלכם נפגעת, הסיכוי לזה אפסי
אג"ח ממשלתיות ארוכות: חרב פיפיות
אג"ח ממשלתיות ארוכות הן הפוך מקרנות כספיות מבחינת הרגישות לריבית. כשהריבית יורדת, המחירים שלהן עולים, ולהפך. זה יכול להיות מעולה אם אתם מאמינים שהריבית תמשיך לרדת: אג"ח ל-10 שנים יכולה לעלות 8-12% רק מירידה של 0.75% בריבית. אבל אם אתם טועים והריבית עולה, אתם יכולים להפסיד סכומים משמעותיים. המושג המרכזי כאן הוא מח"מ (Duration), שמודד כמה רגישה האג"ח לשינויי ריבית. ככלל אצבע, אג"ח עם מח"מ של 5 שנים תשתנה ב-5% על כל 1% שינוי בריבית. אם אתם חוששים מתרחיש של עליית ריבית, כדאי להישאר באג"ח קצרות עם מח"מ של 2-3 שנים.
מניות טכנולוגיה וצמיחה: תלוי ברווחים
מניות צמיחה, מדדים של מניות קטנות כמו מדד הראסל 2000 ובמיוחד מניות טכנולוגיה, נהנים בדרך כלל מירידת ריבית. הסיבה פשוטה: כשהריבית נמוכה, הערך הנוכחי של הרווחים העתידיים שלהן עולה. אבל הקשר הזה לא תמיד עובד. אם הריבית יורדת בגלל מיתון, גם הרווחים של החברות האלה ייפגעו. מה שכן חשוב לבדוק הוא הריכוזיות: אם יותר מ-40% מהתיק שלכם מושקע בשבע המופלאות (אפל, מיקרוסופט, אנבידיה וחברותיהן), אתם חשוף לסיכון משמעותי אם הסקטור יתקן.
נדל"ן וקרנות ריט: הזדמנות עם סיכון
נדל"ן הוא אחד הסקטורים שהכי נפגעו מעליית הריבית בשנתיים האחרונות. משכנתאות יקרות הקשו על קונים, והמחירים התייצבו או אפילו ירדו באזורים מסוימים. עכשיו, כשהריבית מתחילה לרדת, הסקטור עשוי להתאושש. אבל זה תהליך איטי, ויש הרבה אי-ודאות בדרך. אם אתם שוקלים להיכנס לנדל"ן או להגדיל חשיפה דרך קרנות ריט, וודאו שיש לכם אופק השקעה של לפחות 5 שנים.
לפני שאתם רצים לקנות אג"ח ארוכות כי "הריבית יורדת", תזכרו שהשוק כבר תמחר חלק גדול מהירידה הצפויה. הרווח הגדול הוא למי שקנה לפני ההכרזה, לא אחריה.
חמש אסטרטגיות לחיזוק התיק לקראת 2026
אחרי שהבנו את הסיכונים, הגיע הזמן לדבר על פתרונות. הנה חמש אסטרטגיות מעשיות שיכולות לעזור לתיק שלכם לעבור את מבחן הקיצון בהצלחה.
אסטרטגיה ראשונה: סולם אג"ח במקום הימור על כיוון הריבית
במקום לנסות לנחש אם הריבית תעלה או תרד, אפשר לפזר את ההשקעה באג"ח, בחלקים הסולידים, על פני טווחים שונים. זה נקרא סולם אג"ח (Bond Ladder). הרעיון הוא להחזיק בערך רבע מהכסף באג"ח קצרות (שנה-שנתיים), רבע באג"ח ל-3-4 שנים, רבע ל-5-7 שנים, ורבע ל-8-10 שנים. ככה, לא משנה מה יקרה לריבית, חלק מהתיק ירוויח וחלק יפסיד, אבל התוצאה הכוללת תהיה מאוזנת. כשאג"ח קצרה מגיעה לסוף התקופה שלה ומחזירה את הקרן, משקיעים את הכסף מחדש באג"ח ארוכה בקצה הארוך של הסולם. מה החיסרון פה? יותר מדי ניירות. אני פחות אוהב תיק מסורבל.
אסטרטגיה שנייה: הגדלת את החשיפה הבינלאומית
משקיעים רבים בישראל מרכזים לא מעט מהתיק בנכסים מקומיים. אם גם אתם כאלו, אתם תלויים לחלוטין בהחלטות של בנק ישראל ובמצב הכלכלי המקומי. פיזור גיאוגרפי מפחית את התלות הזו. שקלו הרכב מפוזר יותר כמו מדדים עולמיים, מדדים אמריקאים מובילים כו S&P 500, שווקים מתפתחים. תיק שמורכב מ 80% מדד עולמי כמו ACWI או FTSE ו 20% תל אביב 125 או אפילו מדד תל אביב 35 יכול לתת מנעה לפיזור עולמי וגם לחזק את "הבית". ככה, גם אם הריבית בישראל תעלה בגלל משבר מקומי, החלק הבינלאומי בתיק יכול לאזן את הנזק. אגב, לקרנות מחקות מדדים עולמיים אפשר לשקול קרנות איריות שקליות שנסחרות בבורסה הישראלית.
עוד לא משקיעים עצמאית בשוק ההון? תבדקו את ההטבות לפתיחת חשבון מסחר עצמאי.
אסטרטגיה שלישית: הוסף נכסי עוגן שלא תלויים בריבית
יש נכסים שכמעט לא מושפעים משינויי ריבית, והם יכולים לשמש כ"עוגן" לתיק. זהב הוא הדוגמה הקלאסית: הוא נוטה לעלות בתקופות של אי-ודאות, בלי קשר למה שקורה לריבית. גם סחורות מסוימות ומניות של חברות עם דיבידנדים יציבים יכולות לשמש כעוגנים. הרעיון הוא לא להפוך את התיק לשמרני מדי, אלא להוסיף 5-10% בנכסים שיתנו יציבות גם בתרחישים קיצוניים.
אסטרטגיה רביעית: בדקו את המח"מ (משך חיים ממוצע) של קרנות האג"ח שלך
הרבה משקיעים קונים קרנות אג"ח בלי להבין מה באמת יש בפנים. שתי קרנות שנקראות "קרן אג"ח ממשלתית" יכולות להיות שונות לחלוטין מבחינת הרגישות לריבית. המפתח הוא לבדוק את המח"מ הממוצע של הקרן. מח"מ של 2 פירושו שהקרן תשתנה בערך 2% על כל 1% שינוי בריבית. מח"מ של 7 פירושו שהיא תשתנה 7%. אם אתם רוצים להיות זהיר, חפש קרנות עם מח"מ נמוך. אם אתם מהמרים על ירידת ריבית, מח"מ גבוה יכול להניב רווחים יפים.
אסטרטגיה חמישית: תכננו מראש מה תעשה בתרחיש חירום
האסטרטגיה הכי חשובה היא לא טכנית, אלא פסיכולוגית. מה תעשה אם התיק ירד 15% בחודש? האם תמכור בפאניקה, או שתישאר עם התוכנית? האם יש לך קרן חירום נזילה שתאפשר לך לא למכור בזמן הכי גרוע? תכנון מראש של תרחישי חירום הוא מה שמבדיל בין משקיע שמצליח לטווח ארוך לבין משקיע שקונה בשיא ומוכר בשפל.
אל תחזיק בתיק השקעות כסף שאתם צריכים ב-12-24 החודשים הקרובים. אם אתם מתכננים לקנות דירה ב-2026, השאירו את הכסף בקרן כספית גם אם התשואה נמוכה. השקט הנפשי שווה יותר מכמה אחוזים נוספים.
שלושה פרופילים של משקיעים: מי עובר את המבחן?
בואו נראה איך מבחן הקיצון עובד על שלושה משקיעים עם פרופילים שונים. זה יעזור לכם להבין איפה אתם עומדים ומה אתם צריכים לשפר.
משקיע צעיר בן 30 עם אופק של 20+ שנה
התיק שלו מורכב מ-80% מניות (רובן קרנות מחקות מדד S&P 500), 15% אג"ח ו-5% קרן כספית. התיק הזה רגיש מאוד לתנודות בשוק המניות, אבל פחות רגיש לשינויי ריבית ישירים. בתרחיש הבסיס הוא צפוי להרוויח יפה, בתרחיש הלחץ הוא יספוג ירידה משמעותית אבל יש לו זמן להתאושש, ובתרחיש הסטגפלציה הוא יסבול אבל ישרוד. ציון עמידות: גבוה. ההמלצה: להוסיף קצת חשיפה בינלאומית מחוץ לארה"ב כדי לפזר עוד יותר.
משקיע בן 50 שמתכנן לפרוש בעוד 15 שנה
התיק שלו מורכב מ-30% מניות, 40% אג"ח ו-30% קרן כספית. זה תיק שמרני יחסית, אבל יש בו בעיה: יותר מדי בקרן כספית. בתרחיש הבסיס, 30% מהתיק יניבו תשואה יורדת ככל שהריבית תרד. בתרחיש הלחץ, האג"ח ייפגעו אבל הכספית תעזור. ציון עמידות: בינוני. ההמלצה: להעביר 15% מהכספית לאג"ח בינוניות (3-5 שנים) כדי לנעול תשואה גבוהה יותר לתקופה ארוכה יותר, מבלי לקחת סיכון מוגזם.
גמלאי בן 68 שחי מהתיק
התיק שלו מורכב מ-10% מניות, 60% אג"ח ו-30% קרן כספית. זה תיק שמרני מאוד, שמתאים למי שצריך יציבות והכנסה שוטפת. הבעיה היא שבתרחיש הבסיס, ההכנסה מהקרן הכספית תרד וגם אם הוא "חי" על התיק סביר שהקרן תיפגע לטווח ארוך לפי מחקר טרינטי וחוק 300. ציון עמידות: גבוה מאוד לירידות, בינוני להכנסה שוטפת. ההמלצה: לשקול להחליף חלק מהקרן הכספית באג"ח עם קופונים קבועים, שימשיכו לשלם ריבית גבוהה גם אם ריבית בנק ישראל תרד.
השורה התחתונה
מבחן קיצון הוא לא תרגיל אקדמי, זה כלי מעשי שעוזר לנו להבין אם התיק מוכן למה שמחכה בפינה. הריבית בישראל ירדה, אבל זה לא אומר שהיא תמשיך לרדת. המצב הגיאופוליטי, הגירעון התקציבי, והאינפלציה העולמית יכולים לשנות את התמונה בן רגע. משקיע חכם לא מנחש מה יקרה, הוא מכין את עצמו לכל האפשרויות.
מה לעשות עכשיו? קח שעה ועשה את הטבלאות. מפה את התיק, הגדר את התרחישים, ובדוק איפה נקודות התורפה. אם יש בעיות, אל תחכה. בצע איזון מחדש לפני שהשוק יעשה את זה בשבילך. והכי חשוב, הכן תוכנית למה תעשה אם משהו ישתבש. כי בסוף, ההבדל בין משקיע מצליח למשקיע כושל הוא לא מי שצדק יותר, אלא מי שהיה מוכן יותר.
רוצים לצלול עמוק יותר לעולם ההשקעות? החתול הפיננסי כאן כדי לעזור לכם לקבל החלטות פיננסיות חכמות יותר. בדקו את המדריכים שלנו, השתמשו במחשבונים, ואל תהססו לשאול שאלות.
נתונים עדכניים נכון ל: דצמבר
