32 מיליארד דולר. זה לא מספר שסתם זורקים באוויר. זה הסכום שגוגל משלמת עבור חברת הסייבר הישראלית Wiz, בעסקה שהפכה לגדולה בתולדות ההייטק הישראלי ולרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של גוגל עצמה. אנחנו מדברים על חברה שנוסדה בינואר 2020, הגיעה ל-100 מיליון דולר הכנסות שנתיות חוזרות (ARR) תוך 18 חודשים בלבד, וסיימה את 2024 עם כ-500 מיליון דולר ARR. העסקה הוכרזה במרץ 2025, קיבלה את אישור משרד המשפטים האמריקאי בנובמבר, והסגירה הסופית צפויה בתחילת 2026. אבל מה בעצם קרה כאן? ומה כל משקיע, עובד הייטק או אדם שמנהל את הכסף שלו יכול ללמוד מהסיפור המדהים הזה על השקעות, מיסוי ובניית עושר?
טיפים, תובנות, וקצת הומור שיעזרו לכם לקחת שליטה כלכלית.
מה זה Wiz ולמה גוגל שילמה עליה הון עתק?
Wiz היא חברת אבטחת ענן שפיתחה פלטפורמה לזיהוי פרצות אבטחה במערכות מחשוב בענן. בעידן שבו כמעט כל עסק, מסטארטאפ קטן ועד תאגיד ענק, מאחסן מידע בענן של אמזון, מיקרוסופט או גוגל, הצורך באבטחה הפך לקריטי. הטכנולוגיה של Wiz סורקת את כל הסביבה העננית של הלקוח ומזהה נקודות תורפה לפני שהאקרים מנצלים אותן. מה שמייחד את Wiz מהמתחרות הוא הפשטות והמהירות: במקום להתקין תוכנות מסורבלות ותריסר כלים שלא מדברים אחד עם השני, הפלטפורמה מתחברת לענן בקלות ומציגה תמונה ברורה של כל הסיכונים במקום אחד.
התוצאות מדברות בעד עצמן: למעלה מ-40% מחברות ה-Fortune 100 הפכו ללקוחות של Wiz, כולל שמות כמו BMW, Salesforce ו-DocuSign. גוגל, שמפעילה את Google Cloud ומתחרה מול אמזון ומיקרוסופט, ראתה ב-Wiz הזדמנות לחזק משמעותית את יכולות האבטחה שלה. Google Cloud נמצאת במקום השלישי בשוק הענן, ורכישת Wiz היא צעד אסטרטגי להתחזקות. לפי ההסכם, Wiz תישאר עצמאית ותמשיך לתמוך בכל פלטפורמות הענן, לא רק בגוגל, מה שמבטיח את המשך הצמיחה שלה ואת האמון של הלקוחות הקיימים.
הסיפור המדהים של ארבעה חברים מיחידה 8200
הסיפור של Wiz מתחיל הרבה לפני 2020. ארבעת המייסדים, אסף רפפורט (מנכ"ל), עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק, נפגשו לראשונה ביחידה 8200, יחידת המודיעין הטכנולוגי של צה"ל שנחשבת למקבילה הישראלית של ה-NSA האמריקאי. החברות שנרקמה ביניהם בצבא הפכה לשותפות עסקית שנמשכת כבר יותר משני עשורים. ב-2012 הם הקימו יחד את Adallom, חברת אבטחת ענן שנרכשה על ידי מיקרוסופט ב-2015 תמורת כ-320 מיליון דולר. לאחר הרכישה, הארבעה עברו לעבוד במיקרוסופט ישראל, כשרפפורט מונה בגיל 34 למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל עם כ-1,500 עובדים.
אבל היזמים לא נחו על זרי הדפנה. הם ראו מקרוב איך ענקית הענן פועלת, והבינו שיש בעיה גדולה: חברות עוברות לענן, אבל הן לא באמת מבינות אילו סיכוני אבטחה הן לוקחות על עצמן. ב-2020, בשיא מגפת הקורונה, הם עזבו את מיקרוסופט והקימו את Wiz. התזמון היה מושלם: מגפת הקורונה דחפה אלפי חברות לעבור לענן בזמן שיא, והביקוש לפתרונות אבטחת ענן התפוצץ. הניסיון שצברו, הקשרים שיצרו, והמוניטין שבנו עזרו להם לגייס 100 מיליון דולר עוד לפני שהשיקו מוצר. תוך 18 חודשים הם הגיעו ל-100 מיליון דולר הכנסות שנתיות חוזרות, אחד הקצבים המהירים ביותר בהיסטוריה של תעשיית התוכנה. הם מצטרפים לרשימה ארוכה של יזמים שהצליחו אחרי שצברו ניסיון ולא ויתרו.
הסירוב האגדי: למה Wiz אמרה "לא" ל-23 מיליארד דולר?
כאן הסיפור הופך למעניין באמת, ויש בו לקח פיננסי חשוב לכל אחד. בקיץ 2024, גוגל הגישה ל-Wiz הצעה לרכישה תמורת 23 מיליארד דולר. זה סכום שרוב האנשים לא יכולים אפילו לדמיין, סכום שיכול היה להפוך את המייסדים והעובדים הראשונים למיליארדרים ומיליונרים בן לילה. אבל המייסדים סירבו. רפפורט כתב לעובדים שזו "ההחלטה הקשה ביותר שקיבלנו אי פעם", אבל הוסיף שזו "ההחלטה הנכונה". הסיבות היו מורכבות: חששות מרגולציה אנטי-טראסט בתקופת ממשל ביידן, רצון להישאר עצמאיים, ותוכניות להנפקה בבורסה שהייתה אמורה לתת להם שווי גבוה עוד יותר.
הסיכון היה אמיתי: אם החברה הייתה נתקלת בבעיה, אם השוק היה מתקרר, או אם גוגל הייתה מוצאת אלטרנטיבה אחרת, הם היו יכולים להפסיד מיליארדים. אבל הסיכון השתלם. חצי שנה מאוחר יותר, במרץ 2025, גוגל חזרה עם 32 מיליארד דולר, כמעט 40% יותר מההצעה הראשונה. זה לקח פיננסי חשוב: לפעמים, הסבלנות משתלמת יותר מהביטחון המיידי, בדיוק כמו בהשקעה לטווח ארוך. אבל זה עובד רק אם יש לך מוצר שהשוק רוצה, מומנטום חזק, ומספיק ביטחון עצמי להגיד "לא" לסכום שרוב האנשים יגידו לו "כן" מיד. זה מזכיר את הדילמה הקלאסית בעולם ההשקעות: לתזמן את השוק או לא לתזמן? אין תשובה נכונה אחת, אבל חשוב להבין את הסיכונים לפני שמקבלים החלטה.
ההחלטה של מייסדי Wiz לסרב ל-23 מיליארד ולחכות מלמדת אותנו שיעור חשוב: לפעמים כדאי לא למהר למכור. מצד שני, זה גם סיכון עצום שלא מתאים לכולם. אם הם היו צריכים את הכסף או לא מאמינים בצמיחה, ההחלטה הנכונה הייתה אחרת. תמיד צריך להתאים את ההחלטות למצב האישי.
טבלת האקזיטים הגדולים בהיסטוריה של ההייטק הישראלי
כדי להבין עד כמה עסקת Wiz יוצאת דופן, בואו נסתכל על התמונה הרחבה. הנה עשרת האקזיטים הגדולים ביותר בתולדות ההייטק הישראלי:
| דירוג | חברה | רוכש | שנה | סכום (מיליארד $) | תחום |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | Wiz | 2025 | 32.0 | אבטחת ענן | |
| 2 | CyberArk | Palo Alto Networks | 2025 | 25.0 | אבטחת זהויות |
| 3 | Mobileye | Intel | 2017 | 15.3 | רכב אוטונומי |
| 4 | Frutarom | IFF | 2018 | 7.1 | טעמים וריחות |
| 5 | Mellanox | Nvidia | 2020 | 6.9 | שבבים ותקשורת |
| 6 | NDS | Cisco | 2012 | 5.0 | הצפנת וידאו |
| 7 | Mercury | HP | 2006 | 4.5 | תוכנה |
| 8 | Playtika | Giant Interactive | 2016 | 4.4 | משחקים |
| 9 | Galileo | Marvell | 2001 | 2.7 | שבבים |
| 10 | Habana Labs | Intel | 2019 | 2.0 | שבבי AI |
מבט על הטבלה חושף כמה תובנות מעניינות. ראשית, סייבר ואבטחה שולטים ברשימה: שלוש מתוך חמש העסקאות הגדולות ביותר הן בתחום הזה. שנית, יחידה 8200 היא מפעל ליזמים: מייסדי Wiz, CyberArk, ועוד רבות אחרות הם בוגרי היחידה. שלישית, הזמנים משתנים: עסקת Wiz גדולה פי שניים מעסקת Mobileye שהייתה שיא רק לפני שמונה שנים. ההייטק הישראלי ממשיך לשבור שיאים למרות האתגרים הגיאופוליטיים.
חלוקת הכסף: מי מקבל כמה מ-32 מיליארד דולר?
אחד הדברים שהכי מסקרנים אנשים בעסקאות כאלה הוא איך הכסף מתחלק. לפי ניתוחים של אנליסטים פיננסיים והערכות שפורסמו בתקשורת הישראלית, הנה התמונה המשוערת:
| קבוצה | אחוז מהחברה (הערכה) | סכום משוער | פירוט |
|---|---|---|---|
| משקיעים (קרנות הון סיכון) | ~54% | ~17.3 מיליארד $ | Sequoia, Index Ventures, Insight Partners, Lightspeed |
| 4 המייסדים | ~36% | ~11.5 מיליארד $ | בממוצע ~2.9 מיליארד $ למייסד |
| עובדים (אופציות) | ~10% | ~3.2 מיליארד $ | ~1,700 עובדים |
| סה"כ | 100% | 32 מיליארד $ | - |
חשוב לציין: אלה הערכות המבוססות על ניתוחים שפורסמו בתקשורת, לא נתונים רשמיים מהחברה.
בנוסף לסכומים האלה, גוגל מעניקה בונוס שימור (Retention Bonus) של כ-1 עד 1.5 מיליארד דולר נוספים לעובדים, שיחולקו על פני ארבע שנים כדי לוודא שהם יישארו בחברה אחרי הרכישה. במספרים: Wiz מעסיקה כ-1,700-1,800 עובדים. אם נחלק את הבונוס בצורה שווה (וזה לא מה שקורה במציאות, כמובן), כל עובד היה מקבל בממוצע 600,000 עד מיליון דולר רק מהבונוס. אבל העובדים הראשונים והבכירים מקבלים הרבה יותר.
לפי דיווחים, כ-300 עובדים צפויים להפוך למיליונרים עקב העסקה, וכ-90 עובדים ותיקים שהצטרפו בשלבים המוקדמים עשויים לקבל בין 10 ל-50 מיליון דולר כל אחד. המייסדים עצמם? כל אחד מהם יקבל, לפי ההערכות, כ-2.9 מיליארד דולר לפני מס, מה שהופך אותם למיליארדרים ואת אסף רפפורט לאחד האנשים העשירים בישראל.
מיסוי אופציות בישראל: סעיף 102 והשלכותיו
עכשיו מגיע החלק שרוב האנשים לא מבינים, אבל הוא קריטי: כמה כסף באמת נשאר בכיס אחרי המס? בישראל יש מנגנון מיוחד שנקרא סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, שמעניק הטבת מס משמעותית לעובדי הייטק שמקבלים אופציות או RSUs (מניות מוגבלות). הרעיון פשוט: במקום לשלם מס שולי של עד 50% על הרווח כמו הכנסה רגילה, עובדים שעומדים בתנאים מסוימים משלמים רק 25% מס רווחי הון. כשמוסיפים 3% מס יסף על הכנסות גבוהות, מגיעים לסה"כ 28%. זה הבדל עצום.
מה התנאים לסעיף 102?
כדי ליהנות מההטבה, צריך לעמוד במספר תנאים: האופציות צריכות להיות מנוהלות דרך נאמן (Trustee) למשך 24 חודשים לפחות ללא מכירה או משיכה. העובד לא יכול להחזיק יותר מ-10% מהחברה (אם כן, המס הוא 30%+3% מס יסף, סה"כ 33%). בנוסף, החברה צריכה לעמוד בתנאים מסוימים של רשות המיסים.
| פרמטר | מסלול רווח הון (סעיף 102) | מסלול הכנסה רגילה |
|---|---|---|
| שיעור מס בסיסי | 25% | עד 50% |
| מס יסף (מעל 721K ש"ח) | 3% | 3% |
| סה"כ מס מקסימלי | 28% | 53% |
| תקופת המתנה נדרשת | 24 חודשים אצל נאמן | אין |
דוגמה מעשית: כמה נשאר בכיס?
בואו נראה דוגמה מספרית: עובד Wiz שמקבל אופציות בשווי 5 מיליון דולר. עם סעיף 102 במסלול רווחי הון, הוא ישלם מס של 1.4 מיליון דולר (28%) ויישאר עם 3.6 מיליון דולר. בלי סעיף 102, במס שולי רגיל, הוא היה משלם 2.5 מיליון דולר (50%) ונשאר עם 2.5 מיליון דולר בלבד. ההבדל? 1.1 מיליון דולר שנשארים בכיס העובד רק בזכות תכנון מס נכון. אגב, גם החזרי מס לשכירים יכולים להחזיר לכם אלפי שקלים בשנה, אם יודעים לבקש. לגבי המייסדים שמחזיקים מעל 10% מהחברה, הם משלמים מס רווח הון של 30% בתוספת 3% מס יסף, סה"כ 33%. כלומר, מייסד שמקבל 2.9 מיליארד דולר ישלם, לפי הערכות, כ-957 מיליון דולר מס ויישאר עם כ-1.94 מיליארד דולר.
אם אתם עובדים בהייטק ויש לכם אופציות, וודאו שאתם במסלול רווח הון של סעיף 102 והמתינו את 24 החודשים הנדרשים. הטעות הנפוצה היא לממש אופציות מוקדם מדי ולהפסיד את ההטבה. כמה שעות של הבנת הנושא יכולות לחסוך לכם מאות אלפי שקלים ואפילו יותר.
המדינה גם מרוויחה: כמה כסף נכנס לקופה?
עסקת Wiz היא לא רק חגיגה למייסדים ולעובדים, אלא גם למדינת ישראל. לפי הערכות אנליסטים פיננסיים שפורסמו בתקשורת הכלכלית, סך המיסים שייגבו מהעסקה יגיע לכ-4 עד 5 מיליארד שקלים. זה סכום עצום שנכנס לקופת המדינה ויכול לממן פרויקטים לאומיים שלמים. לשם השוואה, כשאינטל רכשה את Mobileye ב-2017, המדינה קיבלה, לפי הערכות, כמיליארד שקל מס. עסקת Wiz מכניסה פי ארבע עד חמש יותר.
זו אחת הסיבות שממשלות מעודדות תעשיית הייטק: גם אם חברה נמכרת לגוף זר, המיסים נשארים בארץ והכסף מוזרם לכלכלה המקומית. בנוסף, חלק מהעובדים והמייסדים ישקיעו מחדש בכלכלה הישראלית, יקנו דירות, יקימו עסקים חדשים, או ישקיעו בסטארטאפים אחרים. זה מה שנקרא "אפקט המכפיל" של עסקאות הייטק גדולות.
חמישה לקחים פיננסיים שכל אחד יכול ללמוד מעסקת Wiz
לקח ראשון: אופציות הן לא כסף מובטח
קל להתלהב כשקוראים על עובדי Wiz שהפכו למיליונרים, אבל חשוב לזכור: זה החריג, לא הכלל. רוב הסטארטאפים נכשלים. לפי נתונים מקובלים בתעשייה, רק אחד מתוך עשרה סטארטאפים מגיע לאקזיט משמעותי. אם אתם מצטרפים לסטארטאפ תמורת משכורת נמוכה יותר ואופציות, אתם בעצם משקיעים מהזמן והפוטנציאל שלכם בחברה. זה יכול להשתלם מאוד, אבל זה גם סיכון משמעותי. לפני שמקבלים הצעת עבודה עם אופציות, כדאי לשאול: כמה אופציות? מה מחיר המימוש? מה השווי הנוכחי של החברה? מה הסיכוי האמיתי לאקזיט? אל תתנו לפחד לעצור אתכם, אבל גם אל תהיו נאיביים.
לקח שני: תבינו את המיסוי
אם אתם עובדים בסטארטאפ עם אופציות, כדאי לכם להבין עכשיו, היום, איך עובד סעיף 102, מה זה נאמן, ומתי כדאי למכור. ההבדל בין תכנון מס נכון לתכנון לקוי יכול להיות מיליון דולר או יותר. אם אתה עצמאי, כדאי גם להכיר את ההוצאות המוכרות שיכולות לחסוך לך אלפי שקלים בשנה. אל תחכו לרגע שבו יש לכם כסף גדול ואז תתחילו ללמוד. תלמדו עכשיו, כשהלחץ נמוך והטעויות פחות יקרות.
לקח שלישי: ריכוזיות בתיק = סיכון גבוה
אם אתם עובדים בסטארטאפ, כנראה שחלק גדול מהעושר שלכם כבר קשור לחברה הזו: משכורת, אופציות, יציבות תעסוקתית. אל תשקיע עוד יותר כסף בסקטור הזה או בחברות דומות. פזר את הסיכון: השקע בנדל"ן, באג"ח, במדדים רחבים, ובקופת גמל להשקעה. אם אתם רוצים לבנות תיק מאוזן, כדאי להכיר את השילוש הקדוש של קרנות סל שמספק פיזור גלובלי פשוט ויעיל.
לקח רביעי: הצלחה דורשת זמן וניסיון
מייסדי Wiz לא הגיעו להצלחה ביום אחד. הם שירתו יחד ביחידה 8200, הקימו יחד את Adallom ב-2012, מכרו אותה למיקרוסופט ב-2015, עבדו במיקרוסופט חמש שנים, ורק אז הקימו את Wiz. מהפגישה הראשונה בצבא ועד לאקזיט של 32 מיליארד דולר עברו יותר מעשרים שנה. הם צברו ניסיון, למדו מטעויות, בנו קשרים, והבינו את השוק לעומק. ההצלחה "בין לילה" של Wiz היא תוצאה של עשורים של עבודה קשה וסבלנות. גם הדרך לחופש כלכלי דורשת סבלנות דומה, גם אם לא באותם סכומים.
לקח חמישי: אל תזניחו את השאר
גם אם יש לכם אופציות בחברה מבטיחה, אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. המשיכו להפריש לפנסיה ולקרן השתלמות, שמרו על קרן חירום, והשקיעו גם בשוק ההון בצורה מפוזרת. אקזיט יכול לקחת 5-10 שנים, אם בכלל יגיע. בינתיים, החיים ממשיכים ואתם צריכים ביטחון פיננסי. חשבו על האופציות כעל חלק אחד מהתיק, ה"הימור" על הצלחה גדולה, ועל השאר כתיק מגוון ויציב שיהיה שם בכל מקרה. למדו על חיסכון וניהול תקציב כדי לוודא שתמיד יהיה לכם כסף בצד.
מה זה אומר לעתיד ההייטק הישראלי?
עסקת Wiz מגיעה בתקופה מורכבת לכלכלה הישראלית. המלחמה, הורדות דירוג האשראי, והאתגרים הגיאופוליטיים יצרו אי-ודאות. משברים בשוק ההון הם חלק מהמציאות, ומי שמבין את זה יודע לנצל הזדמנויות. אבל העסקה הזו שולחת מסר ברור: ההייטק הישראלי עדיין רלוונטי ומבוקש. גוגל, אחת החברות הגדולות בעולם, בחרה לשלם מחיר שיא עבור חברה ישראלית דווקא עכשיו. זה מחזק את המוניטין של "אומת הסטארטאפ" ויכול למשוך משקיעים נוספים.
מצד שני, יש גם שאלות פתוחות. חלק מהכסף יזרום לחו"ל עם המשקיעים הזרים. בנוסף, רפפורט עצמו הודיע בעבר שבעקבות הרפורמה המשפטית Wiz תעביר חלק מהכספים מישראל. עסקאות כאלה הן תזכורת שהון זזז בקלות, ומדינות צריכות לשמור על סביבה עסקית אטרקטיבית כדי להחזיק אותו. ובכל זאת, הכסף שיישאר בישראל, דרך מיסים, השקעות מחדש של המייסדים והעובדים, וסטארטאפים חדשים שיקומו, יהיה משמעותי מאוד לכלכלה המקומית.
סיכום: מה לוקחים מהסיפור הזה?
עסקת Wiz היא סיפור ישראלי מרהיב של ארבעה חברים שנפגשו בצבא, עבדו יחד יותר מעשרים שנה, והפכו לחברי מועדון המיליארדרים. אבל מעבר לכותרות המרשימות, יש כאן לקחים פיננסיים חשובים לכל אחד: הבינו את המיסוי לפני שאתם צריכים לשלם, פזרו את הסיכונים שלכם, אל תסמכו רק על הצלחה אחת, והשקיעו בעצמכם לטווח ארוך. גם אם אתם לא עובדים בהייטק ולא צפויים לקבל אופציות, העקרונות האלה רלוונטיים להשקעות בשוק ההון, לתכנון פיננסי, ולכל החלטה כלכלית שתקבלו. אם אתם בתחילת הדרך, קראו על מה עושים עם המשכורת הראשונה ועל השקעות לצעירים.
רוצים ללמוד עוד על השקעות, מיסוי ותכנון פיננסי? החתול הפיננסי כאן כדי לעזור לכם לקבל החלטות חכמות יותר עם הכסף שלכם, בין אם מדובר באלפי שקלים או במיליארדים.
להרחבה על פרסום העסקה
